איש אמונים רסה

קול תחינה בעד בניו ובנותיו וכל אשר באהלו. יציצו ויצמחו איש על דגלו ובנות בנותיו מהר ימהרנה לו. יחד כולם יהי שלום בחילה מכללא אתמר

קול ישרי לב ישאו יחד ברכה. לידידינו החכם השלם כש"ת ר' משה מיוחס יצו ד' אתך את הברכה. גדול המעשה ביודעו ומכירו מיקירי ירוש' בהעמדה והערכה. וזרעו לברכה ויברכהו ויאמר קול שהוא עיקר ועמו תפילה. אנה ה' קומה והושיענו בשרו נא הגאולה. הצילנו מיד אויבינו עשאוהו כדבילה. הן גוים כמר

יגדל המספד ויקונן המקונן על אבידה שאינה חוזרת הצדיק אבד נודע למשגב השר המפורסם לש"ט ולתהלה בצדקותיו ובחסדיו המרובים והן בעון במבחר ימיו ויעל א אליאו בסערה השמים מזוקק שבעתים וי להאי שופרא דבלי בארעא צר לנו עד מאד על הצדקת הכשרה אוהבת צדקות מחזקת ביד לומדי התורה כפה פרשה לעניים ולאביונים מתנה מרובה בקבא רבה איך נשארה אלמנה וגלמודה על זה דוה לבנו ועינינו יזלו נהרי נחלי בכי תמרורים. וזה זמן לא כביר סדרנו דרוש לחינוך ישי' מזל צומח אשר יסדה פעה"ק ירו' דראב'ה היא האשה הכבודה בת מלך כלתו סי' מזל טוב תמ"א ובו דרשתי להספד המלך דוד זלה"ה ואמרנו אך זה חולי ואשאנו. והנה בעתה ונוספה נחלתינו נחלה מבוהלת ויצאה גחלת. וכאשר מתרעם הנביא על הצדיק אב"ד שהוא רמז אליאו ן' דוד זה היום יום פקודת בנו השר סי' אליאו ז"ל השלום השנה קמתי אני לפתוח לכבודו ולעשות לו נחת רוח לע"ן בדברות שתים קינים ברבעתים ומן החיוב המוטל עלינו לספוד לצר'ה באשר גם הבן יקירנו משוש פארינו חמדת לבבינו הגביר השר המפואר ובישראל יתפאר אוהב התורה ולומדיה שנותנת חיים לעושיה סי' יוסף אליאו דוד עזרא הו"ו אחר. כל הצדקות והחסדים. וכמה מצות ומע"ט. ופזרונות אשר נתן לאביונים ולת"ח לא ישוער ולא יסופר ועוד זאת יתירה יסד ישיבה פעיה"ק ירוש' ת"ו בל תמוט לעולם י"ב נהרי רבנים וחכמים קבועים בישיבתו ונקראה בשם ישיבת כנסת אליאו יכב"ץ מה טוב חלקו ומה נעים גורלו והיום הזה יום כ"ח טבת ש' ומר"ת אנחנו עושים חינוך הישיבה המפוארה וחיובא רמיא עלינו להזכיר שבחיו ולהבדיל בין החיים מעשה הצדקת הכשרה אחותינו היקרה הגברת המעטירה שעתה קבלה עליה לבנות בית החולים בעי"ת כלכתא זיע"א לע"ן מר בעלה אליאו בהיר הוא בשחקים עם כל הצדיקים נהנה מזיו השכינה הדור אתם ראו מה יקרו מעשיהם של הצדקת סי' מזל טוב תמ"א והבן יאי'ר שר הצבא הו"ד יוסף עינינו הי"ו שעושים מצות קבועות לדורות עולם ובדרושי הקודם הבאתי מ"ש במד"ר פ' אחרי שכתב על פסוק אוהב כסף לא ישבע כסף אוהב מצות לא ישבע מצות שכל מצוה ומע"ט אשר יעשה האדם אין לו שום הנאה אם לא יעשה מצוה קבועה לדורות ממי אתה למד ממשה רבינו ע"ה שהיו בידו כמה מצות ומע"ט וסוף כל סוף עשה מצוה קבועה לדורות שנא' אז יבדיל עשה שלש ערים וגו' יע"ש. וראיתי להמפרשי' שכתבו בשם ה' יפ"ת שכתב דבזה"ז ישתדל האדם לעשות מצוה קבועה לדורות כגון לבנות בית הכנסת או לקבוע ישיבה ללימוד התורה או לכתוב ס"ת. ורש"י ז"ל סי' על פסוק בקהלת אוהב כסף לא ישבע כסף הביא לשון העדר' וכתב דמצוה קבועה היא או לבנין בית המקדש או לבנות בית הכנסת או לכתוב ס"ת דזה נר' לפע"ד דיהיה כוונת דהע"ה שהיה מכין כל צרכי בנין בית המקדש וגם היה יושב בישי' ולומד עם מפיבושת כדאי' במס' ברכות ד' ד' ע"א נמצא שעשה שתים הנה מצות קבועות לדורות בנין בית המקדש כפי' רש"י ז"ל וקביעות בית המדרש כמ"ש ה' יפ"ת ואפשר דכיוון בזה ד' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך אל תאסוף עם חטאים נפשי. דלכאורה יל"ד מהו מעון ביתך ומקום משכן כבודך דנראה שהם שני דברים ולא ידענו פירושו. ותו ק' הסמיכות אל תאסוף עם חטאים נפשי מהיכא תיתי שיאסוף ח"ו עם חטאים נפשו עד שהוצרך לבקש מפני שאהבתי מעון ביתך וגו' אל תאסוף וגו'. אמנם עפי"ה נר' דהוא פשוט דמאחר שעשה ב' מצות קבועות לדורות וזה או' ד' אהבתי מעון ביתך שהיא קביעות הישי' ומקום משכן כבודך שהוא בית המקדש ובזה אני בטוח אל תאסוף עם חטאים נפשי דיקא לעוה"ב

הדור אתם ראו והתבוננו מעשה הצדקה אשר כל רואיהם יקירו'ם שהן עשויות לשם שמים דוקא כי ה' ברחמיו נתן בלבב השרים האלה העי"א לעשות מצות קבועות לדורות הן לשעבר כשנתבקש בישי' של מעלה אביהם הזק"ן הישיש הנכבד המלך דוד זלה"ה קבעה כלתו תמ"א ישיבה מפוארה פעיה"ק וגם בני השר סי' אליאו ז"ל בנה בית הכנסת מהודר כלול בהדרו. ועתה בפטירת בנו חמודו השר סי' אליאו ז"ל קבע בנו השר סי' יוסף נ"י ישיבה מהודרת בעי"ק ת"ו וגם בנו שניהם הוא והגברת אלמנתו סי' מזל טוב תמ"א בית החולים נאה ויאה רופא ורפואות לעניים ולאביונים. וזה יהיה לע"ד כוונת ישעי' הנביא שאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם וישב עמו בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות דלכאורה הדקדוקים רכו ובפרט כפל הענין כמה פעמים. אבל עפי"ה הנה נכון רק נקדים מ"ש במצודות בפי' ועבודת הצדקה דהוא עובדא דצדקה כי תרגום מעשה הוא עובדא יע"ש. והנה הנביא מסביר לנו והיה מעשה הצדקה שנותנים לעניים וכיוצא הוא שלום לפי שעה. אכל מעשה הצדקה אחרת יש שהיא השקט ובטח עד עולם דהיינו קבועה לדורות ומפרש ואזיל וישב עמי בנוה שלום דהיינו ישי' קביעות ת"ח ונקרא נוה שלום כמ"ש רז"ל ת"ח מרבים שלום וכו' וגם במשכנות מבטחים דהיינו בנין בית הכנסת הנקרא משכן ה' ובמנוחות שאננות דהיינו בית החולים דנקרא מנוחות שאננות שהחולים העניים יושבים במנוחה בשובה ונחת ובלי ספק שמצות אלו הקרן קיים לעוה"ב ומפירותיהם יאכלו בעוה"ז ויהיו תמיד מושבעים בשובע שמחות ורובי ההצלחות וינוסו אנחות וכמ"ש הנביא ישעי' נ"ח אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך באין תפונה

והנה כדי להבין כוונת הכתובים הללו הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך אל תתעלם אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ד' יאספך. דלכאורה יל"ד כמה דקדוקים א' תחילה אומרו הלא פרוס לרעב וגו' למה נקט בלשון הלא דמשמע שלא יפרוס לרעב לחמך ח"ו יותר טוב היל"ל פרוס לרעב לחמך וגו' דתיבת הלא משמע. שיש ס"ד