איש אמונים רסד

וגו' אמר להם זו משלי והקב"ה יברך אתכם כאשר דבר לכם עכ"ל ויש לחקור מה ברכה בירך אותם משה שאמר זו משלי כאילו בירכן ברכה בפני עצמה והלא כשבירך אותם הקב"ה אשר אם יוכל איש למנות וגו' כבר נכללה ברכתו דבכלל מאתים מנה ומה הוסיף הוא לומר ברכה זו משלי ואיך לא הרגיש ח"ו חלילה מרע"ה בדבריו ותו יש לדקדק בקרא מילת ככם אלף פעמים דאין לה מובן היל"ל יוסף עליכ' אלף פעמים. ואולם נר' לפקע"ד לפר' בהקדים מאי דאיתא בש"ס ביומא כתי' והיה מספר בני ישראל וכתי' אשר לא ימד ולא יספר ומשני ל"ק כאן בזמן שישראל עושים רש"מ כאן בזמן שאין ישראל עושים רש"מ וחקר הגאון ה' חיד"א ז"ל דאם יהיה האופן דישראל כולם יהרהרו בתשו' בזמן אחד איך יתקיים באותו פרק אשר לא ימד ולא יספר כיון שהרהרו בתשו' כולם. ותי' יטי'ב דכשישראל ח"ו אינם עושי' רש"מ כל אחד גויה בפני עצמם כיון שאין מקיימים ואהבת לריפך כמוך שהוא כלל גדול בתורה אבל כשהם באחדות אחד ודאי שעושים רש"מ ואז כל אחד מישראל נחשב כדוי גדול כמ"ש רז"ל יאיר ן' מנשה ברובה של סנהדרין וא"כ כשכל אחד יהיה שקול לכמה אנשים יתקיים תכף באותו פרק אשר לא ימד ולא יספר

אשר עפי"ז פי' הרב מהרימ"ט ז"ל כוונת הכתוב ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה והוא דידוע דהטעם דהקב"ה נוטל צדיק א' ומכפר על הדור יען שישראל כיון שהם באחדות נחשבים כגוף אחד וכמ"ש בזוה"ק משל להקזה משא"כ הגוים שנחשבים כל אחד בפני עצמו וזה פי' הכתוב ידין בגויים כשהקב"ה עושה דין בגויים עושה בכל אחד בפ"ע כיון שאין להם אחדות וז"א מלא גויות אבל בישראל מחץ ראש דהיינו צדיק אחד על ארץ רבה דהיינו ע"כ ישראל וש"י זלה"ה. ואני בעניותי ברגליו אעבורה אמרתי בדרושים הקוד' פסוק שלאחריו מנחל בדרך ישתה ע"כ ירים ראש. דאין לו מובן כוונת דהע"ה מנחל בדרך ונתן טעם ע"כ ירים ראש. ואולם עפי"ה ניחא ונקדים מאי דנחלקו ר"ע ור"א במס' סוטה נמצא הגוף במקום א' והראש במקום אחד ר"א אומר מוליכים הראש אצל הגוף ור"ע אומר מוליכים הגוף אצל הראש והלכה כר"ע דמוליכים הגוף אצל הראש דהראש הוא העיקר. מעתה יהיה כונת הכתו' אחר שאמר מחץ ראש על ארץ רבה נרגש למה צריך שיהא נפטר אדם גדול לכפר על הדור כיון שהם באחדות אחד ונחשבים כגוף אחד היה די שיפטר הקטון שבישר' והיה די לכפר כמו אם יכאב האצבע קטנה יכאב כל הגוף. אבל התי' לזה שעיקר כל הגוף הוא הראש והוא המכפר ע"כ הגוף ומהיכא ילפינן לה מעגלה הערופה בנחל. וזה יהיה התי' מנחל בדרך משם ילפינן דהראש הוא העיקר על כן ירים ראש. ובודאי שפטירת הצדיק שאנו עסוקים בהספדו דמיתתו היתה כפרה ע"כ ישראל ולא ישמע עוד שור ושבר בכל גבול ישר'

מעתה יהיה כוונת מרע"ה שאחר שהוכיחם בתוכחת מוסר שיהיו עושים רש"מ ויהיו באחדות גמורה מבטיח אותם שיהיה כל אחד מישראל נחשב לגוי גדול וז"א ה' אלד'י אבותיכם יוסף עליכם "ככם" דייקא אלף פעמים כמ"ש גבי יאיר ן' מנשה וזוהי ברכה שלו. ועוד הוסיף ואמר ברכתו יתב' אשר אם יוכל למנות את עפר הארץ וגו' ואמר להם ויברך אתכם כאשר דבר לכם. יה"ר שתתקיים ברכתו ויפרו וירבו ישראל בקרב הארץ ונזכה ונחיה לראות בטובת ישראל המצפים ומחכים ומיחלים לישועתו בעגלא ובזמן קריב אכי"ר

דרוש י' להספד שסדרתי לחינוך הישי' כנסת אליאו יכב"ץ ולהספד השר הנכבד נשיא ישראל סי' אליאו דוד יוסף עזרא ז"ל

והנושא בא. ויבא אל הר האלד'ים חורבה וירא מלאך ד' אליו

אחר המדבר ויבא אל הר האלד'ים

אחר המדבר ויבא אל הר האלד'ים

איתא בילקוט פ' פנחס פ"ד אריב"ל פנחס זה אליאו אמ"ל הקב"ה לאליאו אתה עשית שלום בין ישר' וביני בעוה"ז אתה הוא שעתיד לעשות שלום ביני ובין בנ"י לעתיד לבא שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליאו הנביא וגו'

קול נהי נשמע מציון. תאניה ואניה יחד עני ואביון על אבידת הצדיק ידיד עליון. הוי ואבוי זאת רעתך כי מר

קול יללה אשמיע. ומספד מר אביע. הלא תדעו כי שר. וגדול נפל עד צואר הגיע. השביענו במרומים עצב מר

קול ענות. התבוננו קראו למקוננות. הלא זה חסרון לא יוכל להמנות. שר שלום אלוף אומר

קול משמים. ועמדו קינים ברבעתים. וי להאי שופרא ויעל אליאו בסערה השמים. אכן סר מר

קול העם בריע'ו. הגה וקינים ביום שמעו. אהה במבחר ימיו איד נכון לצלעו. מאד מר לי מר

קול באשה. כבודה בת מלך עז והדר לבושה. ברחובות חתן קולה כמלונה במקשה. קראן לי מרה כי המר

קול בניו וקול בנותיו. צועקים במרה אבא אבא אבדו עשתונותיו. אוהב צדקות נדיב נדיבות לנוצרי בריתו ועדותיו. דרכו חיצם דבר מר

קול הבן הוד הוא בצבא יוסף עינינו. ויתן את קולו ק בבכי אב הרחמן נשיא אלד'ינו בתוכינו. על מי נעשת מעט הצאן נלאה להליל על שברינו. נשינו וטפינו וכל עוללינו צועקים בקול מר

קול נשמע ברמה. נחמו נחמו עמי אמירה נעימה נפשו בטוב תלין בניות ברמה. עם חסידי עליון מרומים ישכון צדיק כחמר

קול העם אשר בשער והזקנים. אנחנו יחידי ישיבתו מעתירים ומתחננים. תהא נשמתו צרורה בשמי מעונים. ויניחהו במשמר

קול תפילה זוגתו היקרה. רבת המעלות הגברת המעטירה. ובנו שר הצבא יוסף בסד"ר עליון למרבה המשרה. יבלו ימיהם בטוב והעושר והכבוד ורב כמו שנאמר