איש אמונים רסא

שהיה מתכפר בשעירה בהדיוט ונדחק לתרץ בדרך שמא יעש"ב. ואני עני תירצתי מעין תירוץ שראיתי בכתי' לעפ"ר אבא מארי ז"ל בההיא שאמרו במס' שבת דף נ"ו ע"א אר"ש בר נחמני אמרי' כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה שנאמר וד' עמו אפשר שכינה נעמו וחטא בה על ידו ע"כ. והק' הרב פ"ד ז"ל בדרך הרבים דהאי קרא דה' עמו נאמר קודם שחטא וא"כ שפיר מצינן למימר שכשחטא אח"ך נסתלקה הימינו שכינה. ולקו' זאת תי' עט"ר אבא מארי ז"ל דידוע דכל מקום שנאמר וד' היינו הוא ובית דינו כמו שפירשו רז"ל על פסוק וד' פקד את שרה וגו' וד' אמר אל אברהם וגו' וגם ידוע בב"ד של מעלה דנים את האדם על שם סופו כמו שמצינו בישמעאל שדנו אותו על שם סופו שהיה עתיד להמית את ישר' בצמא והקב"ה דן אותו באשר הוא שם. וא"כ ילפינן דלא חטא מדכתי' וד' עמו דהיינו הוא וב"ד ואם היה עתיד לחטוא לא היו מסכימים ב"ד של מעלה עמו. וא"כ הוא הטעם נמי אמינא באותה שאמרו וד' עמו שהלכה כמותו דב"ד של מעלה דנו אותו על שם סופו שהיה עתיד להיות מלך וקבעו הלכה כמותו ושפיר כתב הרב מהרש"א ז"ל

ברם זוהי שק' לענ"ד שראיתי לה' פרשת דרכים ז"ל שם בדרך הרבים שהק' דבמס' שבת דרשו על פסוק וד' עמו דשכינה עמו ואיך דרשו בפ' חלק שהלכה כמותו מפסוק זה וד' עמו ונדחק לתרץ יעש"ב ולפקע"ד לא ידענא מאי קא קשיא ליה מאחר דאיכא כ' פסוקים וד' עמו האחד ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וד' עמו. והב' בשמואל א' ט"ז הנה ראיתי ן' לישי וגו' וד' עמו הרי דאיכא תרי קראי ושפיר דרשו שתי דרשות בשבת דרשו מפסוק ויהי דוד לכל דרכיו וגו' ובפ' חלק דרשו מפסוק הנה ראיתי ן' לישי וכו' וצ"י

איך שיהיה נבא לבאר כוונת הכתו' ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וגו' והוא דלכאורה יל"ד בפסוק הזה ג' דקדוקים א' אמאי נקט לכל דרכיו היל"ל בכל דרכיו כמ"ש בכל דרכיך דעהו וכיוצא בו אמאי נקט דרכיו ג' דתיבת משכיל פירושה הוא עיון ולא ידענו מה היתה ההשכלה. ואולם נר' לע"ד לפרש בהקדים מ"ש בסוטה דף כ"א ע"א דרש ר' מנחם בר יוסי כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב התורה באור לומר לך מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם וכו' משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתירא מן הקוצי' וכו' ומחיה רעה ואינו יודע באיזה דרך מהלך נזדמנה לו אבוקה של אור ניצול מן הקוצים וכו' ועדיין מתירא מחיה רעה וכו' ואינו יודע באיזה דרך מהלך כיון שעלה ע"ה ניצול מחיה רעה וכו' ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך הגיע לפרשת דרכי' ניצול מכולם מאי פרשת דרכי' אמר רב חסדא זה ת"ח ויום המיתה ר"ן ב"ר יצחק אמר זה ת"ח ויראת חטא מר זוטרא אמר זה ת"ח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא יעש"ב. והנה דהע"ה היה משכיל להיטיב לידע פרשת דרכים איזהו כדי לינצל מיצה"ר וכבר בקש מהקב"ה לידע יום המיתה כדכתיב אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי הודיעני ך' קיצי לדעת מה חדל אני להגיע לפרשת דרכים אך כאשר ראה וידע שהלכה כמותו נתקררה דעתו שכבר ניצול מכולם וז"א ויהי דוד לכל דרכיו משכיל לידע באיזה דרך מהלך לינצל מיצה"ר וד' עמו שקבעו הלכה כמותו וכבר מצאתי להרב כירך יצחק ז"ל שפירש על דרך זה ושש ועלז לבי ואפשר שפסוק זה נוכל לומר על בעה"ב ג"כ המחזיק ביד ת"ח מורי הוראות שהלכה כמותם הא ודאי ששכינה עמו כמו שאמרו כי בצל החכמה בצל הכסף ואיתא בפסחים ד' נ"ג ע"ב אמר ר' יוחנן כל המפיל מלאי לכיס ת"ח זוכה ויושב בישי' של תפלה דכתי' כי בצל החכמה בצל הכסף ועוד כמה מאמרים וכמה יעודים להמחזיק ביד ת"ח עד שכתב ה' בידך יצחק ז"ל כשמזכירין שמועה מפי הת"ח שפתותיו דובבות בקבר כי גם שפתי המחזיק ג"כ דובבות בקבר וראיה משמעון אחי עזריא ופירש"י שעזריא היה מחזיק ביד שמעון אחיו והיו קוראים אותו שמעון אחי עזריא ועוד הביא ראיה מטודוס איש רומי יע"ש. וא"כ כשהמחזיק ביד רבנים מורי הוראות דסלקא להו שמעתתא אליבא דהלכתא הרי ניצול מכולם. ובכן יכולים אנו לרמוז על המאושר הזה שנקרא שמו דוד ובודאי שהיה לו שרש נשמת דוד כידוע דכל מי ששמו כשם אחד מהאבות או מהנביאים ודאי שיש לו שורש נשמתו ועליו נתקיים קרא ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וד' עמו ששכינה שור עמו ולא לחנם חננו ד' עושר וכבוד ושיבה אם לא שחפץ ד' בידו הצליח ובודאי שהוא מרומים ישכון יושב ונהנה מזיו השכינה בישי' של מעלה והוא יתפלל בעד כל אשר באהלו יציצו ויצמחו יחיו דגן ויפרחו ברבות הטובה עד זקנה ושיבה

איך שיהיה חזרתי ואמרתי כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה בהקדים את הידוע מ"ש רז"ל גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה ואת זה רמזתי כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם כדכתי' נדיב נדיבות יעץ ונותנים הצדקה בנדיבות לבם יזכו לבנין בית קדשינו ותפארתינו להביא לכל המלאכה מלאכת המקדש במהרה בימינו בעגלא ובזמן קריב אכי"ר

דרוש ט' להספד

שדרשתי בלול ז' מג"א התרמ"ז יום פקודת השנה יא"צ של הרב הגאון הצדיק מו"ה גדלי' טיקטין ז"ל מ"ך בעי"ת ברעסלוי יע"א. וקבע פעה"ק ירושלם ת"ו ישיבה קדישא למען ילמדו רבני הספרדים ורבני האשכנזים נ"י ביום פטירתו מידי שנה בשנה לע"ן. וקמתי אני הצעיר משום יקרא דידיה לדבר שני גרגירים יה"ר שתהיה נשמתו צב"ה

והנושא בא. ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם בכם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם

איתא במדרש איש כי ידור נדר לה' וגו' הה"ד כי לא ידע האדם את עתו ע"כ

ציון במר תבכה נהי בכי תמרורים. בימים הללו בין המצרים. ונוספה נחלתינו בהנחל עליון נחלה מבוהלת. ויצאה גחלת. יום זה פקודת השנה. ראש ולענה. משמועה רעה. מחלה ונועה. בשנה החולפת אבד חסיד מן הארץ הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל חסידותו וקדושתו. הרב ר' גדליא טיקטין ז"ל אוי בא לה אמרה ברעסלוי כי אבדה כלי חמדתה. הי חסיד הי עניו דרופתקא דאורייתא. הן בעודנו חי לא עזב חסדו ואמיתו. דבר ציוה ליום פקודתו להחזיק ביד לומדי התורה לעשות נח"ר לנשמתו וקבע