איש אמונים כו

אשר על פי זה פירש עט"ר מו"ר הרב ח"ק גדול מרדכי ז"ל כונת המאמר מדרש פליאה הובא בס' צפנת פענח ז"ל וז"ל אדם שעבר עבירה ועשה תשובה וחזר בו מוחלין לו כל עונותיו לכך נקרא שבת הגדול עכ"ל. ומלבד דלכאורה הוא תמוה ועוד יש לדקדק כפל הלשון ועשה תשובה וחזר בו דנראה שפת יתר דודאי כיון שעשה תשובה ודאי שחזר בו

אמנם עפ"י האמור הוא פשוט דבא ללמדנו דמי שעשה תשובה ועשה מעשה רב שחזר "בו" דייקא באותה עבירה שעבר מוחלים לו ע"כ עונותיו וזה למדנו מישראל שהיו במצרים שאף שהיה בידם כמה עבירות בשביל שעשו מעשה רב שקשרו הטלה נמחלו עונותיהם ולכך נקרא שבת הגדול אלו דבריו ז"ל

נקוט מהא דמצות קרבן פסח היא שעמדה לאבותינו להוציאם ממצרים קודם הזמן דאם לא היו עושים תשובה היו נטמעים ולא היה להם תקומה ח"ו וכמו שאמרו רז"ל

והנה עוד מצינו כמה טעמים נאמרו במפרשים ז"ל ליציאת ישראל ממצרים קודם הזמן הלא בספרת' ואיכא דאמרי דמשנולד יצחק התחיל הגירו' וכבר נשלמו ארבע מאות שנה ואיכא דאמרי דקושי השעבוד השלים המנין ואיכא דאמרי דרוב העם השלים המנין וא"ד דהשכינה השלים המנין

אשר עפ"ז פי' הרב מופת הדור בספר אהבת דוד כונת המגיד וכל המרבה לספר ביצי"מ הרי זה משובח דאין הכונה לספר סיפור המעשה אלא הכונה כל המרבה לספר דהיינו למנות כמה טעמים ליצי"מ קודם זמנם ה"ז משובח כדי שלא תקשי להו קו' לאלקינו ח"ו איך הוציאם קודם הזמן מאחר כי הוא אמר בברית בין הבתרים ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. אשר עפ"י קוטב זה נראה לפקע"ד לפרש כוונת הכתו' ויאמר בי ה' שלח נא ביד תשלח ואיתא במד"ר הובא בספרי כל המפרשים ז"ל ביד רבי עקיבא דלכאורה קשה תיבת בי ה' נראה שהיא תיבה דמשמעותא לכמה אנפי. דהיל"ל אנא ה' וגו' ומדנקט בי ה' נראה דלסברתו אי אפשר להוציאם וע"ז הוצרך המדרש לו' ביד ר"ע דנר' דלדעת ר"ע יכול להוציאם. ולנו לדעת טעמא מאי אמנם נראה לפקע"ד דיובן בהקדים מאי דאיתא במדרש פרש' שמות פ"ג וז"ל ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי עד עתה לא בא צעקתם לפני שלא הגיע הקץ שאמרתי לאברהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה אבל עתה כבר הגיע הקץ משנולד יצחק לכה ואשלחך אל פרעה עכ"ל

נמצא דלדעתו יתברך כבר נשלמו הארבע מאות שנה משנולד יצחק. אמנם מרע"ה לא הסכי' בזה ולזה היה מסרב לילך בשליחותו יתב' והכי איתא במדרש חזית כשבא משה ואמר לישראל היום אתם יוצאים אמרו לו ישראל ארבע מאות שנה נתחייבנו להשתעבד ועדין לא נשלמו אמר להם הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם אלא מדלג על ההרי' וכו' יע"ש

נמצא דמרע"ה אזיל לסברתיה דלא נשלם המנין ולזה לא תירץ להם שכבר נשלמו אלא א"ל שהוא מדלג על ההרים וכאשר כ"ז מפורש במפרשים ז"ל הלא בספרתם

מעתה ניחזי אנן לדעתו ית' דכבר נשלם המנין למה סבלו ישראל כל כך קושי השעבוד ובהכרח צ"ל דקושי השעבוד היה בעון אנגרייא שעשה אאע"ה בת"ח וכדאיתא בנדרים דל"ב מפני מה נענש אאע"ה ונשתעבדו בניו במצרים א"ר אבהו א"ר אלעזר מפני שעשה אנגרייא בת"ח שנא' וירק את חניכיו והק' הרא"ש ז"ל שהרי הטעם מפורש בקרא שאמר במה אדע והיכי א"ר אבהו מפני שעשה אנגרייא בת"ח

והרב מהר"ם גאלאנטי ז"ל הביא משם המפרשים ז"ל שתירצו לקו' הרא"ש ז"ל דעיקר הגלות היה על. מ"ש במה אדע וקושי השעבוד היה בעון האנגרייא והכי מדוייק לשון הגמ' דנקט מ"מ נענש אאע"ה ונשתעבדו דייקא דקושיית הש"ס היתה על קושי השעבוד ולזה תירץ רבי אבהו מפני שעשה האנגרייא. אמור מעתה דלדעתו יתב' קושי השעבוד צ"ל דהיה לכפר עון האנגרייא

וידוע דעון זה של האנגרייא בת"ח הוא מרבוייא דאת ה' אלד'יך תירא והיא סברת רבי עקיבא כדאיתא בש"ס שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלד'יך תירא פירש וגו' עד שבא ר"ע ולימד לרבות הת"ח

עוד נקדים מ"ש ה' לקט יוסף דמרע"ה לא דריש את דהכי איתא ביבמות דס"ב לא יבטל אדם מפו"ר אלא א"כ יש לו בנים לב"ש שני זכרים ולב"ה זכר ונקבה ואמרי' בגמ' דטעמייהו דב"ש דילפי' ממשה דכתיב ובני משה גרשום ואלעזר תניא משום ר' נתן צריך ב' זכרים וב' נקבות דכתיב ותוסף ללדת את אחיו ואת הבל ופירש"י אתין רבויין דהיו ב' נקבות עמהם עכ"ל יעש"ב. מהכא שמעינן דמרע"ה לא דריש את שביטל מפו"ר בשני זכרים לבד

מעתה הרי הוא כמבואר הפסו' וגם המד' דהקב"ה היה מפציר במשה שילך להוציא את ישראל מאחר דכבר נשלם המנין ולזה השיב לו להקב"ה בי אדני הכונה למה תשלח על ידי והוא אתמהה מאחר דלדעתי לא נשלם המנין ואם היית אומר מטעם קושי השעבוד ניחא אבל לדעתך יתב' צ"ל דקושי השעבוד איצטריך לכפר עון האנגרייא ובכן שלח נא ביד תשלח זולתי והוצרך המדרש לו' ביד ר"ע דלדעת ר"ע דדריש את ומוכרח דאזיל בשיטתו ית' דכבר נשלם המנין משנולד יצחק וקושי השעבוד איצטריך לכפר עון האנגרייא

אשר את כנים אנו בזה אפשר דזה יהיה כונת מרע"ה שאמר למה הריעות לעם הזה למה זה שלחתני דנראה שהם ב' קושיות ועפי"ה הנה נכון דמרע"ה כשראה שהכבידו עליהם העבודה מקש' בכח למה הריעות לעם הזה שהוא קושי השעבוד מאחר שכבר נשלם המנין משנולד יצחק ומוכרחים לו' דקושי השעבוד היה לכפר עון האנגרייא ולזה קשה למה זה שלחתני דייקא כי אני לא דרישנא את לרבות ת"ח ודו"ק

והנה עוד מצאנו ראינו טעם לקושי השעבוד והוא עון מכירת יוסף וכדאיתא בשבת ד"י א' רבה בר מחסייא אמר רב לעולם אל ישנה אדם לבנו בין הבנים שהרי בשביל ב' סלעים מילת שהוסיף יעקב אע"ה ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. והקשה בתו' והלא כבר נגזר לאאע"ה ועבדום וענו אותם ותי' ושמא לא נגזר עליהם כל כך אלא בעון מכירת יוסף עכ"ל מוכח מדברי התוס' דקושי השעבוד היה בעון מכירת יוסף

אשר עפי"ז נלפקע"ד דיובן כונת הילקוט בתהלים וז"ל אמר הקב"ה לישראל אתם מכרתם ליוסף לעבד במצרים חייכם אתם תאמרו בכל שנה עבדים היינו לפרעה במצרים דלכאו' נר' תמוה

אמנם עפי"ה ניחא ובהקדים עוד חקירה אחת דיש לחקור לדעת התוס' דקושי השעבוד היה