איש אמונים רנח

מיהו מהא ל"ק שבכל ע"ב היו נכנסים לקבריהם חיים ולמחר הכרוז יוצא הבדלו החיים מתוך המתים כדאיתא במדר' איכה וכוונתם דכיון דבשעה שהיו נכנסים לקבר חיים באותה שעה היו חייבים בציצית והק' הרב זרע יצחק בפ' ויחי דסוף סוף הוו עבדי איסורא דהרי הציצית שלהם היה כלאים ומדברי המדר' משמע שבליל ט"ב היו ישנים בקבריהם וכסות לילה פטורה מן הציצית ית ואיך היו עוברים על איסור כלאים שלא במקום מצוה ואם היינו אומרים דבשעה שהיו נכנסים לקבריהם היו נחשבים כמתים ניחא דבמתים ליכא איסורא דכלאים אלא לתירוצם ק' איך היו עוברים על איסור כלאים שלא במקום מצוה מאחר דיש להם דין חיים ועט"ר מו"ר ז"ל הנז' תמה עליו דגם לפי הס"ד של התוס' ק' דסוף סוף כל הנכנסים לקבריהם לא היו ודאי מתים אלא שלמחר הפרוז יוצא הבדלו החיים מתוך המתים וא"כ אלו שנשארו בחיים עברו על איסור כלאים שלא במקום מצוה ואין לומר דכיון שנכנסו לקבר יש להם דין מתים דהרי קי"ל הגוסס והיוצא ליהרג הרי הוא כחי לכל דבריו וא"כ אלו שנכנסו לקבריהם לו יהי כיוצא ליהרג או גוסס דקיי"ל רוב גוססים למיתה ועכ"ז יש לו דין חי לכל דבריו. והוא ז"ל מפרק לה דבהכרח לו' דמתי מדבר דכיון שהיו נכנסים לקבר ע"מ למות נטלו את הספק ונתייאשו מן החיים והניחו את הודאי שבאותה שעה שהיו נכנסים היו בודאי חיים ושנייא מהגוסס והיוצא ליהרג דאף שהוא גוסס עכ"פ לא נתייאש מן החיים כלל. עוד הקדים מ"ש הרב נזר הקדש בכוונת המדר' פ' מקץ חכם שמת אין לנו תמורתו ר"ל אמר השבטים מצאו מציאה ויצא לבם ויחרדו אלו שאבדנו את ר' סימון עאכ"ו. דלכאו' ק' מה שייכות יש לק"ו זה לעורר את הבכי ותירץ יטי"ב דידוע דיש ב' מאמרים סותרים זא"ו במקום אחד אומר דמיתת הצדיק לכפרה ובמקום אחד אומר דמיתת הצדיק היא מפני הרעה העתידה לבא ב"מ. נמצא דיש להסתפק בפטירת הצדיק אי הויא לכפרה או מפני הרעה העתידה ב"מ. ואם אחד אינו מספיד לצדיק באמרו שמיתתו אפשר דהויא לכפרה אין לנו כח לענשו זולת אם הוא חכם בהכרח חייב לבכות מפני שאבדנו חלק חכמתו דזה הוא ודאי וזה פי' ה' ז"ל כוונת המדר' חכם שמת אין לנו תמורתו דהיינו שאבדנו חלק חכמתו דהוי ודאי אבידה. וע"ז קאמר ר"ל הק"ו מהשבטים שמצאו מציאה והיה ספק שמא יתעולל עליהם יוסף הצדיק או לא עכ"ז ויצא לבם ויחרדו אנו שאבדנו את ר' סימון שהיא אבדה ודאית עאכ"ו יע"ש. ובזה פי' מו"ר ז"ל כוונת המאמר כל המתעצל בהספדו של חכם ובודאי שטעם עצלותו הוא שתופס השיטה כהמאמר דמיתת הצדיק הויא לכפרה ואע"ג דהוי ספק דשמא מיתתו הויא מפני הרעה העתידה ב"מ. והי"ל לתפוס את הודאי דכיון שהוא חכם חייב לבכות דאבדנו חלק חכמתו לאיש אשר אלה לו שנוטל את הספק ומניח את הודאי ראוי לקוברו בחייו ממש כמתי מדבר בהיו נוטלין את הספק ומניחים את הודאי שהיו בחיים ממש והיה ספק שמא ימותו והיו מתיאשים מן החיים ונכנסים בציצית של כלאים לקבריהם וכאמו"ל ודפח"ח וש"י איך שיהיה חזרתי לנשאי מקדם נסע סכותה ויבן לו בית שם רמז להצדיק המאושר שאנו עסוקים בהספדו דידוע דהעוה"ז אינו בית דירה רק כאהל ממש כאורח נטה ללון ועיקר הבית הקבוע' הוא העוה"ב וכן ראיתי שפי' הגאון הרב נחל קדומים ז"ל בעד יעקב אע"ה נסע מסכות שהוא העוה"ז ויבן לו בית לעולם שכולו טוב ולמקנהו עשה סוכות שזה שייך להם אבל לעצמו בנה לו בית נאמן. וע' לה' ח"א ז"ל בד' ג' בש"ס ע"ז שכתב דהעה"ז דומה לדירת סוכה

חזרתי ואמרתי וישב ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה שם רמז לבנין קדשינו ותפארתינו שעשיו ילך למקומו ויעקב נסע סכות ויבן לו בית נאמן בעגלא ובז"ק כיר"א

דרוש לחינוך ישיבת מזל צומח

ולהספד השר המפורסם אוהב התורה ולומדיה רצ"ו סי' סי' דוד יוסף עזרא זלה"ה וישרה כלתו הגברת המעטירה הצדקת הכשרה רודפת צדקות לענים ולאביונים ולהחזיק ביד לומדי התורה סי' סי' מזל טוב תמ"א אשת השר המפואר דאדון הנכבד זר"ק כש"ת סי' סי' אליהו דוד יוסף עזרא הי"ו ישיבה קדושה פעיח"ק ירוש' תוב"א לע"ן מר חמיה תנצב"א ונקראה בשם מזל צומח יכב"ץ. וסדרתי הדרוש הזה לע"ן המנוח ז"ל ולכבוד איש ואשה בנו וכלתו הנז' העי"א יה"ר דתתקבל

והנושא בא: איש ואשה אשר נדב לכם אותם: כל איש ואשה אשר נדב לכם אותם להביא לכל המלאכה אשר צוה ה'

איתא במס' ברכות ד"ד ע"א לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד ג' שעות ביום ואני חצות לילה אקום להודות לך. ואידך כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם שפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה עכ"ל

מה נכבד היום מאפיל ומאיר אור יקרות. ומה נדבר בכי ושירות

מה נורא המקום הזה. ומה יופיו אשר מחזה שדי יחזה

מה ידידות משכנותיך ישיבה מפוארה. ומה נעמו יחידים קובעים עיתים לתורה

מה יקרו חכמיה ורבניה. ומה שגבו לומדיה

מה טוב חלקינו המות אל יפריד בינינו ומה נעים ערלינו

מה יפית אחותינו סי' מזל טוב רבת המעלות. ומה נעמת גבירתינו כלולה בתהלות

מה יפו פעמיך. ומה רבו מעשיך במצות ג"ח ובקו"ח על כפות רגליך

מה רבה תפארתך. ומה גדלה יפעת זיו צדקתך

מה נעשה לאחותינו. ומה תודות ירחשו שפתותינו

מה שאלתך ימלא ה' כל משאלות לבך. ומה בקשתך הוא ישיב ליך את גמולך

מה נענה כולנו יחד קול תודה וברכה. ומה אומר אנא עני ב"א יש"א ברכה

מה יקר מתרוץ השר הנכבד אליהו בהיר כאור זורח. ומה רב טוב זוגתו היקרה כבודה בת מלך ובניהם ובנותיהם ישישו וישמחו ורוב שלום עד בלי ירח: