איש אמונים רנ

ותשלום גמול כמחזיק עצמו כ"ש וק"ו באשה יקרה הזאת אשר אנו עסוקי' בהספדה דהיא אמת מחזקת ביד לומדי התו' הבל תשב"ר שאין בו חטא ומספקת להם כל צורכם ונותנת להם פרס כדי שילמדו הא ודאי אשה כזאת ראוי לספר שבתה בבהכ"נ ושכרה הרבה מאד לעה"ב בלי ספק

אשר זה נלע"ד כוונת הכתו' האמורי' במשלי וכ"ת עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון. פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל קמו בנים ויאשרוה בעלה ויהללה. רבות בנות עשו חייל ואת עלית על כולנה שקר החן והכל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. והדקדוקי' רבו וכל המפ' פירשו לפי דרכ' הלא בספרתם

ולענ"ד נר' לפ' בדרך פשט ובהקדי' מ"ש בזוה"ק פ' בלק צאי לך בעקבי הצאן אילין בתי כנסיו' ובתי מדרשו' ורעי את גדיותיך אילין תשב"ר שלא טעמו טעם חובא בעלמא אל משכנות הרועי' אילין מלמדי התינוקו' וראשי ישיבות עכ"ל. ואף דהזוה"ק מדבר לפי סודן של דברי' כידוע לי"ח מ"מ הפשט לא יופשט וכוונת הכתו' כך הוא לפי דרכו דרך הק' אם לא תדעי לך היפה בנשים איזו היא אשה משובחת דיש ה שכ"ט לעוה"ב הקרן קיימת אם היא משכמת לבהכ"נ וגם מחזקת בלימוד תשב"ר והמלמדים שיהיו חכמים ויראי חטא הא ודאי שכרה שמור לעוה"ב וכדאית' במתני' אלו דברים שאדם עושה אותן אוכל מפרותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב ומכללם השכמת בהכ"נ וז"א אם לא תדעי לך היפה בנשים אין הכוונה ביופי הגשמי חלילה וחס כ"א היפה בנשים לעוה"ב צאי לך בעקבי הצאן אילין בתי כנסיות וכמ"ד שהוא באמת ביהכ"נ וגם מצו"ר איכא שהיא כנגד כולם ורעי את גדיותיך אילין תשב"ר שלא טעמו טעם חטא להחזיק בידם אל משכנות הרועים שיהיו המלמדים שהם הרועים חכמים וחשובים ויראי חטא הא ודאי זאת היא האשה יפה בנשים משובחת לעת"ל ופשוט

נקוט מהא דאיכא ג' כיתי נשים כי גדלה מעלתן הא' נשי הת"ח דזכיין באקרויי בנייהו וכו' כדין מחזיק. והב' המחזקת עצמה דמעלתה יותר גדולה וכמו שעשתה האשה רבת המעלות אשר אנו עסוקים בהספדה כנ"ז. והג' היא האשה הצנוע' וכמ"ש בתנחומא פ' במדבר דכל אשה שמצנעת עצמה אפי' אינה ישראלית ראויה היא שתנשא לכ"ג ותעמיד כהנים גדולים. וכן מצאנו ראינו שכל הטעם שהותר דהע"ה לבא בקהל הוא מטע' דדרשי' עמוני ולא אמונית מואבי ולא מואבית ובודאי כי עיקר הטעם הוא דדרשי' טעמא דקרא על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדם משו' דכל כבודה בת מלך פנימה וכמ"ש ביבמות דע"ז יע"ש

וחזה הוית להר' תנא בפרשת דרכים שהביא מ"ש הסמ"ג לאוין קי"ד שנינו ביבמו' עמוני ומואבי אסורין והנקבות מותרות מיד והרי מקרא הוא אומר כי בעמון היה טעם זה דלא קדמו אבל מואבי' קדמו כמו בני עשיו שאמר הכתוב אוכל בכסף תשבירני כאשר עשו לי בני עשיו והמואבים היושבים בער וגו' אלא דהמואבי' שכרו את בלעם אלא דמב' טעמים נשים מותרו' דאין דרכה של אשה לקד' ולא לשכור עכ"ל

והקשה עליו הרב פ"ד ז"ל וז"ל ונוראות נפלאתי שהוי הפך ש"ס ערוך בפ' חלק אמרי' בן קיסמא גדולה לנימה שהרחיקה שתי משפחות מישר' שנאמר לא יבא עמוני ומואבי וגו' ע"ד אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וגו' הרי טעמא דקרא דלא קדמו קאי אתרוויהו וצ"ע ע"כ ע"ש

ואני עני ב"א בתר דלחיכנא עפרא דתחות רגלוי לא ידענא מה לו כי יצעק על הסמ"ג מאחר דגם הסמ"ג זלה"ה הביא ראיה מקרא כאשר עשו לי בני עשיו וגו' ובמואבים היושבים וגו' ואם כן היה לו להקשות קראי אהדדי ואם יתורצו הקראי גם הסמ"ג יתורץ והרא"ם זלה"ה תירץ דהמואבים קדמו בשכר והיה להם לקדם בחינם וממילא הכל יבא על נכון וקושיית הרב פ"ד ז"ל היא לו נסתרה דמואב קידמו בשכר ועמון לא קדמו. אפי' בשכר

מעתה הבא נא אבוא לבאר כוונת הכתובי' והוא דבתחי' מיירי באשת גברת אשת סוחר וכמ"ש נודע בשערים בעלה וגו' סדין עשתה ותמכור וגו' ועכ"ז אף דעוז והדר לבושה והיא אשת סוחר עשירה עכ"ז ותשחק ליום אחרון דהיינו ליום המיתה וכמ"ש רד"ק ז"ל והדר מפרש הא כיצד פיה פתחה בחכמה דהכוונה דבמאמר פיה ציוותה ברוחב הכוונה ללמד תורה לאחרים בחינם ובפרט לתשב"ר וז"א ותורת חסד וכמ"ש רז"ל איזו תורת חסד זו תורה המלמדת לאחרים בחינם וכאשר עשתה הגבירת שאנו עסוקים בהספדה. ועוד יש אחרת שהיא צנועה וגם היא מעלתה גדולה. וז"א צופייה הליכות ביתה הכוונה דכשהיא נזהרה דאינה יוצאה מפתח ביתה כ"א דווקא עיניה נותנת בכל עניני ביתה דווקא ובזה מרווחת דלא תאכל לחם עצלות הכונה כיון שהיא כבודה אינה לוקה בשביל שלא קדמו בלחם ואפי' אם היא משאר אומות מותרת לבא בקהל מיד ועו' יש נשי הת"ח אשר הן זוכות לעוה"ב באקרויי בנייהו ומנטרן לגברייהו וז"א קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה ואחר כך אמר רבות בנות עשו חייל ואת עלית על כולנה דהיינו המחזקת ידי לומדי התו' מאחר שהיא גרמה שיהיה יראת ה' בילדים ומוסר השכל היא תתהלל וראויה לקבל שכר מפרי ידיה שמספקת כ"כ הוצאות לקייום התו' ולאשה כזאת ויהללוה בשערים דייקא בבכ"נ שערים המצויינים מעשיה ביל"א ואמן

דרוש ז להספד

שדרשתי בפטי' הרב ראש"ל מוה"ר אחד היה אברהם אשכנזי זצוק"ל

והנושא בא ונפל ממנו רב גם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו: הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו

איתא במס' בתרא ד' צ"א ע"א אמר רב חנן אותו היום שנפטר אאע"ה עמדו כל גדולי הדור בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבדה קברניטה עכ"ל

ידוו הדווים ויספדו הספדנים בקול מר כשופר על אבודה גדולה שאבדנו את ר' סימון נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו אהה עלינו! הנמצא כזה הנלך ונבקשהו הנמצא כמוהו. גאון מפורסם בקי בכל הש"ס וגם בכל. הפוס' ראשונים ואחרונים כל תשו' הרשב"א כמאן דמנח בכיסתיה כל שיטות מקובצות לרבינו בצלאל שי' הרמ"ה ז"ל בקי בהן. אך יום צרה ותוכחה היום הזה נתקיים בנו מ"ש הנביא איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה אין לנו תמורתו: