איש אמונים רמט

לחשש שיוסף לא ירצה לעשותו מפני האיסור ותבאו ותטמאו את ארצי וכו' ויוסף היה סבור שאין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך על כן הוצרך יעקב להודיע כי לא יתפוש כשטה זו בענין זה יען איכא הכא דינא דגרמי דבעבורו ירד למצרים וכו' ויוסף השיבו אנכי אעשה כדבריך דבלא זה איכא היתרא ממ"ש הרב משפטי שמואל סי' ק"ב דמצד הדין הלכה היא דמוטב שיחטא בשביל שיזכה חברו אלא דאין מורים כן וכו' יעש"ב ועפ"י דרכו יובן לע"ד ג"כ המאמר הנ"ל וגם כבר אמרנו מ"ש רז"ל שלא היה ראוי דוד לאותו העון אלא שאם יחטא יחיד וכו' וצריך לומר שדוד תפס השיטה כדברי הרב משפטי שמואל שהלכה כן לכן אמר יעקב ליוסף ועשית עמדי חסד שבזה שתעשה מעשה שאומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך תעשה חסד עם דוד ג"כ שהוא תפס השיטה כך וכמ"ש ודו"ק

דרוש ו' להספד

לאשה גבירת

ידוע הדבר ומפורסם הענין לפני מורי ורבותי גודל מעלת נשים צדקניות ובפרט אשה יקרה כזאת אשר אנו עסוקי' בהספדה. מן הראוי להספידה ולהודיע ברביה חסדה וטוב צדקתה. אשר נדבה רוחה ליסד בית תלמוד תורה פה עיר הקדש ללימוד תשב"ר ומשלמת שכירות הבית ושכר המלמדים והסופרים וספרים וכל צרכיהם לארבעים ילדים וגם מלבושים להילדים באופן שלא יחסר להם שום דבר ויתלמדו הנערים תורה הקדוש' וכתיבה. לאשה כזאת מן הראוי להללה ולשבחה. וחובה עלינו לפאר ולרומם את יופי שלמותה ונדבתה. וכמאמר החכם שלמה המלך עליו השלום תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. הרי דקא מזהר לנו החכם דמלבד שכרה השמור לעת"ל ועוד זאת יתירה דחיובא רמיא עלינו להללה בשערי' מעשי'

והרב גאון עוזינו הרב מערכי לב זלה"ה בח"ב דרוש פ"ח פירש כוונת הכתוב הנ"ז בהקדים את הידוע מ"ש בתנחומא פרש' כי תשא פתח רבי תנחומא מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל דהכוונה דאף אם מת האדם בחצי ימיו יכול לתבוע מהקדוש ברוך הוא אילולי סילקתני מן העולם הזה הייתי מרבה תורה ומצוות ומעשים טובים והקדוש ברוך הוא משלם לו כל הזמן אשר היה ראוי להיות בחיים

ועוד הביא מה שכתב הרב מוהראנ"ח זלה"ה בפרשת האזינו שהביא המאמר הנז' וכתב דכל זה שיכול ליטעון אילולי סילקתני הוא דווקא בעסק התורה אבל בקיום המצוות הכל לפי רוב המעשה לפי רוב השנים שיחיה כן ירבה שכרו. ועל זה חקר הרב ז"ל במחזיק ביד לומדי התורה אם מת בחצי ימיו אינו יכול ליטעון אילולי סילקתני דבקיום המצוות כבר כתב הרב מוהראנ"ח זלה"ה דהכל לפי רוב המעשה ותירץ הוא ז"ל על פי מה שכתב הרב בירך יצחק זלה"ה פרשת במדבר דפי' כוונת הכתוב והחכמה תחיה את בעליה דגם המחזיק יש לו שכר כתלמיד חכם עצמו ועוסק בתורה

ובזה פי' כוונת המאמר הני נשי במאי זכיין דהכוונ' דכיון דהגשי' אין להם עסק התורה במאי זכיין לממון אילולי סילקתני ולזה השיב באקרויי בנייהו ומנערו לגברייהו דנמצה דיש להם דין מחזיק וכמו המחזיק ביד לומדי התורה יש לו שכר גם האשה של התלמיד חכם יש לה שכר כתלמיד חכם

ועוד פירש הרב זלה"ה כוונת המשנה כסוף מנחות אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמי' והקשו המפרשים זלה"ה דאיך אפשר שאחד המרבה שיכוין לבו לשמים שיהיה שכרו שוה להממעיט ואם אינו מכוין לבו לשמים א"כ פשי' שהממעיט שלבו לשמים שכרו הוא יתר על המרבה ופי' הוא ז"ל בההיא דאיתא במס' אבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס וכו' דהכוונה דידוע דאם עני אחד עשה איזהו פעולה טובה להעשיר בחינם אז העשיר ישלם לו גמולו לפי רוב עושרו אבל אם עשה העני פעולה לעשיר בדרך שכיר או פועל הא ודאי לא ישלם לו העשיר כ"א כדי שכר פעולתו שנוהג ליקח מידי יום ביום במלאכתו ולא יותר כדרך השוכר את הפועלים. ומתני' דאבות עצה טובה קמל"ן אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס כדרך שכיר או פועל כי זהו נזק גדול לכם אלא הוי כעבדים המשמשים מאהבה בחינם שלא ע"מ לקבל פרס ואז תקבלו שכרו מאתו יתב' לפי נדבתי ורוב עושרו

ובזה פי' אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים הכוונה דיכול להיות שהמרבה והממעיט יקבלו שכר בשוה והוא אם הממעיט יכוין לבו לשמים באהבה שלא ע"מ לקבל פרס והמרבה עבד הכי אלא שלא חי הממעיט כמו המרבה ויכול ליטעון אילוליסי לקתני וכו' ויטול שכרו בשוה הממעיט כמו המרבה יעש"ב

אשר בזה פי' הרב מ"מ עט"ר מוה"ר רש"ל כוונת הכתוב שרות ישלם ה' פעולך ותהי משכורתך שלימה מעם ה' אלד'י ושר' אשר באת לחסות תחת כנפיו דהכוונה דבועז מבטיח לרות דמלבד שישלם ה' שכר פעולה וגם יהיה משכורתה שלימה אף לאחרי מותה והטעם אשר באת לחסות תחת כנפיו יתב' באהבה וחיבה במתנת חינם הא ודאי גם הוא ישלם לה גמולה כמדתה

ובזה נלע"ד לפ' כוונת הכתו' בתהלי' ס"ב אחת דבר אלקי"ם שתים זו שמעתי כי עוז לאלקי"ם ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. וכל המפר' אחזו צע'ר בכוונת הכתובים הללו ולפקע"ד עפי"ה הוא פשוט והוא דדהע"ה מלמדנו דהקב"ה בתחילת דברו כה דבר תעבדון את האלדי'ם

וז"א אחת דבר אלקי"ם דייקא ובמשמעות דבור זה איכא למשמע תעבדון כשכיר כפועל ואיכא למשמע עבודה מאהבה וכמ"ש בקרא לאהבה את ה' אלדיכ'ם ולעובדו ואם פירושו הכי תשלום השכר הוי לפי רוב עושרו יתב' וז"א כי טוז לאלקי'ם ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הכוונה לפי מעשיו אם מאהבה עובד במתנת חינם אף הקב"ה אינו מקפח שכרו ומשלם לו לפי רוב עושרו ואם עובד כשכיר משלם לו שכירות יומו הראוי לו ודו"ק

ניהדר אנפין לקוטב דרושינו אם כל בך הפליגו רז"ל בנשותיהן של ת"ח דיש להם דין מחזיק ויש להן שכר טוב בעמלן באקרויי בנייהו ומנטרן לגברייהו דבאמת השכל מחייב שהאשה תשתדל שיקראו בניה יוצאי מעיה וממתנת לבעלה עד שיבא מבית המד' כי הוא אדון שלה וזהו דרך ארץ לעשות כבוד בעלה עכ"ז הפליגו רז"ל ונתנו לה דין מחזיק ביד לומדי התו'