איש אמונים רמח

לך ג"כ שחטא ראובן ונטלה הבכורה ממנו ונתנה לך ומנשה ואפרים יטלו ב' חלקים כדין בכור ובזה יובן לע"ד מאמר רז"ל כי עלית משכבי אביך יצועי עלה אמר לו יעקב איני מקרבך ואיני מרחקך עד שיבא משה שכתוב בו ומשה עלה אל האלד'ים מה שדעתו לעשות כך יעשה כיון שבא משה התחיל לקרבו שנא' יאי ראובן ואל ימות ע"כ ונקדים עוד מ"ש הרב החסיד שמשה שנעשה שליט מהשי"ת למצרים הורה להלכה שדין ישראל יש להם דאל"כ אין שליח לגוי וזה הוא כונת המאמר שיעקב ספוקי מספקא ליה והניחו למשה כיון שבא משה ועשה מעשה כדין ישראל אז התחיל לקרבו ובמ"ש ויכוח יעקב עם יוסף יובן לע"ד מאמר תמוה מס' זית רענן ועשית עמדי חסד אל תקרי עמדי אלא עם דוד דאעפ"י דתיבת עמדי היינו ממש עם דוד אבל צריך להבין מאי שיאטיה דדוד עם מה שאומר לו לעשות חסד עמו להוליכו למערת המכפלה אבל יובן עם מ"ש ועוד נקדים מ"ש הרב פ"ד על מאמר רז"ל רגזו ואל תחטאו וכו' אמר דוד לפני הקב"ה עד מתי אתם אומרים לא מפסול משפחה הוא לא מרות המואביה הוא אמרו בלבכם על משכבבכם אף אתם לא באתם משתי אחיות ראו עיקרכם ודומו סלה ואף תמר שלקחה יאודה זקנכם לא מפסול משפחה הוא ע"כ ופי' הרב הכונה שדוד רצה להוכיח לבני דורו שהיו רוצים לפוסלו דלא יבוא עמוני ונקבות בכלל והוא מוכיח שאינו כן והראיה שרות שנשאת יצאו בנים צדיקים וחסידים מוכרח שמאת ה' היתה זאת והזוג עולה יפה וכשר אני דאלת"ה ותאמרו שלא יש ראיה מהבנים יעקב שנשא שתי אחיות נאמר שהיה איסור בדבר ח"ו אלא ודאי צ"ל כיון שיצאו מהם צדיקים וחסידים מוכרח שמאת ה' היתה זאת והזוג עולה יפה א"כ גם אני כן וא"ת שיעקב יצאו מכלל ב"נ ורחל ילאה נתגיירו וכקטן שנולד דמי ולא יש אחוה אין הדבר כן שהרי תמר שנשאת ליהודה אם נאמר שלא יצאו מכלל ב"נ שפיר שער ואונן לא קנו שב"נ אינו קונה שלא כדרכה ומותרת היתה ליהודה אלא אם אמרת שיצאו מכלל ב"נ אסורה היתה לו זת"ד ז"ל וזה נראה לע"ד כונת יעקב שאמר ליוסף ועשית עמדי חסד אל תקרי עמדי אלא עם דוד הכונה שמלבד החסד שתעשה עמי להסיר העינא ולהסכים עמי שלא מתה רחל בשביל איחור הנדר כיון שלא יצאנו מכלל ב"נ עוד תעשה חסד עם דוד שיכול להוכיח לבני דורו שכשר הוא לבוא בקהל וכמ"ש

או יאמר באופן אחר בהקדים מ"ש אבא מארי ז"ל בפי' כי' הפסוקים של ויכוח מיכל עם דוד שאמרה לו מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום וכו' כהגלות נגלות אחד הריקים ויאמר דוד וכו' לפני ה' אשר בחר בי מאביך וכו' ושחקתי לפניו וכו' ע"כ ואמרו רז"ל שאמרה לו בית אבי לא היו עושים כן והוא השיב לה בית אביך היו מכבדים את עצמם וכתב הוא זיל דהכונה בהקדים מה דפליגי הרמב"ם והרא"ש על זקן ואינו לפי כבודו דפטור להשיב אבידה אם רצה להחמיר על עצמו ולהשיב דהרמב"ם כתב דיחזיר ותע"ב והרא"ש כתב דאינו רשאי להבזות תורתו והנה בית שאול ס"ל כהרא"ש דאסור ולכן אפי' במקום מצוה לא היו רוצים לבזות את עצמם אבל דוד ס"ל כהרמב"ם דלכבוד שמים מותר לכן אמר ושחקתי לפניו וכו' ובכאן יעקב שאמר ליוסף אעפ"י שהוא מלך שהוא בעצמו יוליכנו למערת המכפלה ושמא יאמר יוסף שהלכה הוא כהרא"ש דאינו יכול למחול על כבודו אפי' במקום מצוה ויעקב אמר לו שהלכה הוא כהרמב"ם ובמקום מצוה יכול למחול על כבודו ולכן אמר לי ועשית עמדי חסד אל תקרי עמדי אלא עם דוד להורות דמלבד החסד שעושה עמו ג"כ עושה חסד עם דוד שגם הוא הסכים להלכה כהרמב"ם וכמ"ש. ובכן נבא למאמר הנצב פתח השער דבמאי פליגי וכתב ה' שארית יעקב דפליגי בזה והוא עפ"י תשו' הרב בית יעקב ז"ל דמחלק בן צנעה לפרהסיא חד ס"ל דוד דוקא קאמר דהיה משבח עצמו במה שהיה עושה בצנעה בתוך ביתו וחד ס"ל אפי' בפרהסיא אבל לע"ד נר' כמ"ש המפרשים שהצדיקים נתפסים בעון הדור ויש הפרש בין צדיק שהוא טוב לשמים לבד ובין צדיק שהוא טוב לשמים ולבריות ולכן חד ס"ל דהתפלל דוד מפני שהיה חסיד לשמים ולכן התפלל וחד ס"ל דאפי' שהיה טוב לשמים ולבריות אפ"ה התפלל שלא יתפס בעידן ריתחא כמו המאורע הזה שאנחנו עסוקים בהספדו שהיה טוב לשמים ולבריות שבעו"ה נתפס בעון הדור שצריך לבכות עליו ולהשתדל לתת נחת רוח לנשמתו שבזה יסלק חרון אפו מעל כל עמו ישראל ועפ"י האמור לעיל דחטא ראובן היה תלוי אם היה להם דין ב"נ אז אנוסת אביו ומפותת אביו אסורה לבנו אבל אם היה להם דין ישראל לא חטא מפני כי אנוסת אביו ומפותת אביו מותרת לבנו ועפ"ז נר' כונת המסרה כי עלית משכבי אביך מטרף בני עלית עלית למרום ע"כ ועיין להרב פני דוד בפ' ויחי מ"ש ועפ"י דרכו אפשר שיובן עם האמור לעיל שגם יעקב היה מסופק בדבר והניחו עד משה כמ"ש רז"ל אני איני מקרבך ואיני מרחיקך וכו' שהכונה שאומרת המסרה כי עלית משכבי אביך אפ"ה לא חטאת בזה מפני שדין ישראל יש לכם ואנוסת אביו ומפותת אביו מותרת לבנו והראיה לזה שמטרף בני עלית שאחיך היו רוצים להרוג את יוסף לפי סברתם שדין ישראל יש להם ואתה הצלתו מידם ש"מ דיחיד ורבים הלכה כרבים דדין ישראל יש לכם זאת ועוד אחרת עלית למרום משה עלה למרום אז נתברר הדבר שדין ישראל יש לכם וכמ"ש

או יאמר באופן אחר מאמר הנז"ל ועשית עמדי חסד ואמת אל תקרי עמדי אלא עם דוד כמ"ש הרב פני דוד שם פ' ויחי משם חידושי הגרשוני דטעם דנשאר יעקב בחיים ומקיש הוא לזרעו כמ"ש רז"ל להורות שנקרא אל ולא חטא בשתי אחיות וכו' ואמרו בירוש' על ארונות שבחו מח"ל לארץ דקרי בהו וכו' וכפי זה דיעקב אע"ה לא חטא בשתי אחיות ולא מת אתי שפיר דלא שייך ביה מ"ש בירוש' זת"ד וכבר ידוע שיעקב נתן לדוד כ"ח שנים ואם ח"ו יוסף לא יוליך לאביו לארץ יאמרו דהטעם מפני דחטא בשתי אחיות ושייך ביה קרא דכתי' ותבואו ח"ו ומינה דהשנים שלו נפגמו ולא יועילו לדוד אבל בעשות לו החסד לקוברו בא"י מודיע לכל העולם שלא חטא והוא בחיים ולא שייך ביה קרא דכתיב והשנים שלו לא נפגמו ונמצא עושה חסד עם דוד כאמור ועם האמור לעיל משם המפרשים דלא היו ישראל ראוים לאותו העון דר"ל דלאותו לא היו ראוים אבל לעון אחר אין מפני שנוהג שבעולם מי שהוא בצרה וביסורין יבא לחטוא בע"ז כדכתי' והיה כי ירעב וכו' אבל מי שיש לו כל טוב אפילו שיבא לחטוא יחטא בג"ע ולא בע"ז כדכתי' וישמן ישרון וכו' דעפ"ז נר' שיובן מאמר רז"ל בנים גדלתי ורוממתי במן והם פשעו בי בעגל ע"כ דהכונה כיון שלא היו ישראל בצרה ויסורין דאפי' כדי לאכול היה יורד להם המן איך יתכן שיבואו לפסוע בעגל זה תימה ופשוט

או נאמר באופן אחר מאמר הנ"ל ועשית עמדי חסד ואמת אל תקרי עמדי אלא עם דוד בהקדים מ"ש הרב שמע יעקב בפ' ויחי דבענין הקבורה היה מקום