איש אמונים רמו

בכל העולם ולכן אמר שאעפ"י סותמת שרה בקרית ארבע וכו' ניכר החסרון בכל ארץ כנען ובזה פי' המאמר שאמר ר"ל ווי חסרא ארעא דישראל גברא רבא להגדיל המספד שניכר החסרון בכל העולם ובזה שמעתי משם המפרשים כונת הפסוק הצדיק אבד ואין איש שם על לב ר"ל שאין איש ר"ל זה הצדיק שנאבד היה על לב דהיינו א"י שניכר החסרון לכל העולם ובאופן אחר אפשר לפרש זה הפסוק דרך הלציי בהקדים מה שאמרו רז"ל כל המתעצל בהספדו של ת"ח ראוי לקוברו בחייו ע"כ וכתבו המפרשים הכונה שהספד הוא בכח הכרח לצדיק כדי שלא יחזור לבא בגלגול כדי שיספדוהו וזה שנתעצל מפני שחושב בלאו הכי הוא בא לזה מדה כנגד מדה ראוי לקוברו בחייו וזה הוא הכונה אחים לי בהספדא דהתם קאימנא ולא אבא בגלגול וזה נר' לע"ד כונת הפסיק הצדיק אבד ואנשי חסד נאספים להספידו ואין איש שם על לב לבא להספידו באומרו דמה יועיל למת לבכות עליו ואין מבין דמפני הרעה שאנחנו עושים בעצמנו לבכות ולספוד עליו נאסף הצדי' לבית מנוחתו ולא יצטרך לבא בגלגול וכמ"ש הר"ן שפירא ז"ל וגם אפשר ג"כ רמז הפסוק הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים ובהקדים עוד דא"י גבוה מכל הארצות ולזה נתכון דע"ה להגדיל המספד דהרי על במותך שהיא א"י גבוה מכל הארצות חלל אפי' צדיק א' כבר הוא רע ומר שנוגע הצרה לכל הארצות ומכ"ש איך נפלו גבורים שבודאי שיש להצטער יותר ויותר ובאופן אחר פי' הרב כונת המאמר הנז' בהקדים חקירת המפרשים על שני מאמרים הסותרים זה את זה שא' אומר וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של צדיק זה נולד צדיק אחר ובמאמר אחר אמרו חכם שמת אין לנו תמורתו ומתרצים ב' תי' הא' הוא שנולד במקום אחר והב' שהוא קטן עדין וביני ביני אנחנו חסרנו החכמה ובזה מפרש הרב כונת הפסוק והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה שאמרו רז"ל בסוטה שהשי"ת אומרו על הצדיקים אלא שרצה לרמוז הב' תי' הנז' וזה הוא כונת ר"ל בהספדו לההוא צ"מ שרצה לרמוז הב' תי' האלו וזה הוא כונת המאמר שאומר וכ"כ למה ר"ל למה אתה אומר שקשה כ"כ סי' הצדיקים והרי וזרח השמש ובא השמש וכו' ומתרץ ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר לרמוז הב' תי' הנ"ל ולע"ד יובן בהקדים חקירת המפרשים שכבר ידוע שחייב כל אחד מישראל להשלים כל התרי"ג מצות בשלימות שהם כנגד אבריו וגידיו וזה דבר דלא אפשר דלא יקיים איש אחד מישראל כל המצות בשלימות מפני כמה מצות דלא יבא לידם לקיים ובזה תי' ג' תי' דהיינו ע"י השלום ואחדות שנחשבים כגוף אחד ובכללות אומה ישראלית ויקיימו אותם או ע"י עסק התורה שנחשב להם למעשה כמ"ש רז"ל זאת תורת העולה כל העוסק בתור עולה כאלו הקריב עולה וכו' או ע"י מחשבה טובה שנחשב למעשה כשמקיים כל מצוה הבאה לידו ומצפה מתי יבוא לידו לקיים אז נחשבים לו למעשה. ונקדים עוד שכל חכם מישראל קבל חלקו מסני וגם ככר ידוע שבא"י יש מצות יתרות וגם כבר ידוע שאויר א"י מחכים ומסוגל לחכמה. נמצא מכל זה שמיתת צדיק א' בא"י יש להצטער הרבה מאד על חסרון החכמה אשר קבל מסני שזה ודאי אין לנו תמורתו וזה הוא כונת המאמר חכם שמת אין לנו תמורתו לרמוז על החכמה של זה לא יש לנו תמורתו וגם על קיום המצות שהיה עושה בא"י וכל ישראל צריכים לשלמות נפשם לזה ולכן ניכר החסרון לכל העולם ואפי' שנולד אחר כמ"ש וזרח השמש וכו' מ"מ החסרון לא יוכל להמנות וזה הוא כונת ר"ל שרצה להגדיל הוא המספד וזה הוא כונת המאמר שמקשה וכ"כ למה ותי' וכו' וכוונת הפסוק וכמ"ש הרב ז"ל

ובזה שכתבנו שע"י האחדות בכללות מקיימים התרי"ג מצות. ראיתי להרב הנז' בס' שארית יעקב שפי' הפסוקים שבפ' קרח שאמר קרח כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' וישמע משה ויפול על פניו שהכונה שהם היו רוצים לומר שצריך כל א' לקיים המצות בפרטות מפני שלא היו רוצים להודות שכגוף א' נחשבים ולכן היו רוצים גם כהונה לקיים מצות כהונה בפרטות אבל כשאמרו כי כל העדה כולם קדושים וכו' ואמרו רז"ל שר"ל כולם שמעו בהר סני אנכי ה' אלד'יך אז וישמע משה ויפול על פניו שנצטער לראות איך תופסים החבל בשני ראשים דאם רוצים שכולם שמעו בהר סני היינו מפני שהם מודים שכולם נחשבים כגוף א' ולכן דיבר עמהם בלשון יחיד ואינו כמו שאמר משה לי ציותה ולא להם וא"כ למה מבקשים מצית כהונה כיון שבלא"ה יש להם חלק במה שמקיימים הכהנים דכיון דגוף א' נחשבים והז"ל תרי דסתרן אבל לע"ד כדי להבין מה היה כונתם לומר ששמעו מהר סני או לא שמעו יובן בהקדים מה שאמרו רז"ל שכשעשו ישראל את העגל אמר משה לפני הקב"ה לי צויתה ולא להם כדי להצילם ולכן חשב קרח בדעתו שמפני זה היה משה מתנשא עליהם לומר שהתורה ניתנה לו לבדו ולא להם והם לא יוכלו להחפשו מפני שיש להם בידם עון העגל וצריך שיודו לו בזה כדי להנצל מעון העגל וכמ"ש לכן בא קרח מצד אחר להציל את ישראל מעון העגל ולא יהיה כדבר משה שאמר לי ציותה ולא להם והוא בהקדים מ"ש רז"ל לא היו ישראל ראוים לאותו מעשה ולא היה ראוי דוד לאותו מעשה אלא להורות שאם חטא ציבור אומרים לו כלך אצל ציבור ואם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ופי' המפרשים הכונה שלא היו ראוים לעון ע"ז אלא לעון זנות וכן דוד לא היה ראוי לעון זנות אלא לעון ע"ז אלא ודאי שלא היה הדבר מצד יצרם הרע אלא להורות תשובה לציבור וליחיד. עוד נקדים מ"ש ה' ר' בחיי על התורה שההפרש שיש בין קדוש לקדש הוא הוי"ה שהיא מאותיות שם הוי"ה שזה האות מפריד בין קדש המזומן לזנות ובין קדוש לה' וזה הוא כונת קרח שאמר כי כל העדה כולם קדושים כולם שמעו בסני אנכי ה' אלד'יך ואין אנו צריכים לטעותך שאמרת לי ציותה ולא להם מפני שכל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ר"ל שאינם מזומנים לזנות כי יש להם הוי"ה מאותיות השם בתוכם ומעיד איך לא חטאו בזנות וכיון שנצולו מזנות בשביל עון ע"ז אין להם אשמה כי לא היה ראוי להם זה המעשה ודאי שלא עשו אלא להורות התשובה לציבור וכמ"ש ובזה יובן לע"ד מאמר אחד תמוה וז"ל כשראה דוד שאמר קרח כי כל העדה כולם קדושים נטל הכנור והתחיל לנגן ארוממך ה' כי דלתני ולא שמחת אובי לי ע"כ וכמ"ש יובן שהטענה שאמר קרח להציל את ישראל מעון ע"ז היא הטענה בעצמה להנצל דוד מעון ב"ש

ובאופן אחר כתב הרב הנז' להבין כונת המאמר שאמר וכ"כ למה וכו' והוא בהקדים מאי דאמרינן במס' מגילה מכאן סמכו דבי רבי שמבטלין ת"ת ובאים לשמוע מ"מ ק"ו מעבודה ופריך ועבודה חמיר והא כתי' עתה באתי וכו' לא ק' הא דרבים וכו' ופריך ות"ת דיחוד קיל והא תנן וכו' כבוד תורה קאמרת וכו' נמצא דכבוד תורה דלאחר מיתה חמיר ובזה מתרץ הרב הנז' קושית הרב שלמה אלגאזי על הרי"ף