איש אמונים רמה

גדול שבכולם כולם ידאגו שמא התחיל על הסדר ואם מת קטן שבכולם כולם ידאגו שמא בקלקלה התחיל מן הקטן ואם מת אמצעי שבהם הגדולים ידאנו שמא בקלקלה התחיל והקטנים ממנו ידאגו שמא ממנו התחיל הסדר ב"מ לפגוע מדה"ד ונמצא דאליבא דאיכא דאמרי בתרא באיזה אופן שיהיה שמת א' מן החבורה ידאגו כל בני החבורה כולה והכי פ' הר"ם במז"ל בס' בתראה דממ"נ צריך לדאג ודו"ק

נקוט מיהא דאליבא דכ"ע דכשאנו רואים פטירת צדיקים גדולים ובחורים ואמצעים צריך לדאג ממ"נ ולקרוע סגור לבבנו ולשוב בתשו' שלמה אולי יתעשת האלקים לנו ולא נאבד. דזה נר' לפקע"ד פשט הכתובים זקנים משער שבתו בחורים מננינתם בראותינו מיתת זקנים ובחורים ממ"נ שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולינו וחייבים לדאג כולנו ודו"ק

ובזה פי' ה' ז"ל כונת הכתו' דבתחילה סלה כל אבירי שהם הזקנים ותהי זאת נחמתי ה' בקרבי שהוא מדת הרחמים בקרבי ולא נצטערתי הרבה אבל כיון שראיתי שמה שהתחיל מן הזקנים היה לשבור בחורי והתחיל על הסדר על זה אני בוכיה עינו עוני יורדה מים כי רחק ממני מנחם לא נשאר לי במה להתנחם ודו"ק

ולפקע"ד נר' דזה הוא ממש כונת מרע"ה שצוה לאהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם לא תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו ועל כל העדה יקצוף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' דהכונה דנדב ואביהוא היו בני אהרן וגם היו גדולי הדור ובשביל זה צוה לאהרן ולבניו שיתאבלו ושמא תאמר שדוקא הם חייבים להתאבל ולא זולתם לזה אמר דאיכא למיחש ועל כל העדה יקצוף ח"ו ולזה חייבים לידאג כל ישראל ולזה אמר ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' ודו"ק

וזה יהיה כונת רש"י המובא בפתח השער מדצוה מרע"ה ואחיכם "כל" בית ישראל יבכו וגו' מוכח שצרתן של ת"ח מוטלת ע"כ ישראל בין קטן בין גדול

איך שיהיה יען כי בעוה"ר אין לנו כח לסבול עוד ממה שראוי לבכות ולהתאבל על שמועה רעה כזאת חזרתי לנושאי מקדם אמרתי בתחיל' דברי כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל דבודאי פסידא כזאת היתה בעוה"ר שאבדנו "דבר" ומנהיג דעת זך ונקי "מעיני" הקהל

חזרתי ואמרתי ונעלם דבר מעיני הקהל עם הידוע דעיקר קיום התורה והמצות תלוי במצות ואהבת לרעך כמוך וכמו שמצינו לבית הלל שבא לפניו אותו גר שילמדנו תורה ואמ"ל דעלך סני לחברך לא תעביד והשאר פירושה הוא זיל גמור. נמצא דמצוה אהבת איש את רעהו היא שקולה ככל המצות וז"א ונעלם דבר מעיני הקהל עיקר ההתעוררות הוא להיות באחדות אחת וז"א ועשו אחת מכל מצות שהיא שקולה ככל המצות ובזה יבא משיח צדקינו ויאמר די לצרותינו ויחיש

דרוש ה' להספד

ממורי הרב בעהמ"ח ס' בני בנימין זלה"ה

והנושא בא. קדש הם את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח נחוח לה'. קדש הם את דמם תזרוק על המזבח ואת הלבם תקטיר אשה לריח נחוח לה'. קדש הם את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח נחוח לה'

גרסינן התם בפ"ק דברכות לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני ר"ל ור"י חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד ג' שעות ביום ואני חצות לילה אקום להודות לך ואידך כך אמר דוד לפני הקב"ה לא חסיד אני שכל מלכי מ"ו יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדש"ו כדי לטהר אשה לבעלה עכ"ל

הלא מראש כל דברי הוא דידוע הדבר דסילוק הצדיקים הוא לכפרה וכמ"ש רז"ל בכמה מקומות ואעפ"כ קשה לפני הקב"ה יותר מחרבן ב"ה וכמ"ש רז"ל קשה סילוקן של צדיקים לפני הקב"ה יותר ממאה תוכחות חסר ב' ומחרבן ב"ה דאילו בתוכחות כתיב והפלא את וכו' ובחורבן ב"ה כתי' ותרד פלאים ואלו בצדיקים כתיב לכן הנני יוסיף להפליא את העם הפלא ופלא וכ"כ למה ואבדה חכמת חכמיו ובינת: נבוניו תסתר ע"כ והרב החסיד פי' הכונה שתמהו רז"ל כיון שמיתת הצדיקים מכפרת למה עשה ה' ככה להביא תוכחות על ישראל ולהחריב ב"ה היה לו ליטול צדיק א' ולכפר עליהם לזה תי' דקשה לפני הקב"ה סילו' של צדיקים יותר ממאה תוכחות ומחרבן ב"ה ובחר הרע במעוטו וכיון שלא הספיק גם זה לקח גם הצדיקים וזה נלע"ד כונת המקונן זקנים משער שבתו וכו' נפלה עטרת ראשינו וכו' על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו על הר ציון ששמם וכו' אתה ה' לעולם תשב. וכו' השבינו ה' אליך ונשובה וכו'. ונקדים עוד פי' המפרשים באלו הפסוקים על סילוק הצדיקים ועל חרבן ב"ה אבל אני אפרשם באופן אחר מדבריהם וגם נקדים שהחכמים והצדיקים נקראים עיני העדה וזה הוא לע"ד כונת הפסוק זקנים משער שבתו דהיינו שמתו הצדיקים אחר שנפלה עטרת ראשינו ונחרב ב"ה וע"ז דהיינו חרבן ב"ה היה דוה לבנו לבד מפני שהיו אומרים שכבר יש צדיקים שהם מרכבה לשכינה ויגינו עלינו וע"י יהיה השראת שכינה בישראל כמ"ש המפרשים אבל על אלה דהיינו סילוק הצדיקים חשכו עינינו דהיינו שנסמו עיני העדה זאת רעה חולה ומפרש ואזיל למה אני בוכה יותר על סי' הצדיקים מפני שעל הר ציון ששמם ונחרב ב"ה עדין היינו מתנחמים שאתה ה' לעולם תשב וע"י הצדיקי' יהיה השראת שכינה וכמ"ש אבל עכשיו שנסתלקו הצדיקים ואין לנו מגן אינו ראוי לנו כי אם לשוב כתשו' ולבכות לפניך ולומר השבינו ה' אליך ונשובה וכו' אבל להבין סוף המאמר שאומר וכ"כ למה וכו' כתב הרב הנז' שהכונה בהקדים מאמר רז"ל במס' מ"ק דר"ל אספדה לההוא צ"מ ווי חסרא ארעא דישראל גברא רבא וכו' ופי' הרב בב' אופנים האחד בהקדים מ"ש הר"ן שפירא ז"ל על פסוק ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען וקשה דלמה נקט הסי' הפר ואח"כ הסי' הכללי היה לו לומר להפך ופי' הוא ז"ל הכונה באורך וחוץ מדברי הרב אפשר לומר שארץ כנען דנקט קרא לאו לסי' נקטיה אלא מפני שר"ל שהארץ עדין היתה בחזקת כנען ולא זכה בה אברהם עדין לכן הוכרח לקנות קבר מאת בני חת אעפ"י שהשי"ת הבטיח לו לתת לו את הארץ וכמ"ש רז"ל על פסוק והכנעני אזי בארץ אבל הרב ז"ל מפרש דהצדיק שהוא בא"י נותן שפע בכל העולם בזכותו מפני שהוא כמו הלב שנותן חיות לכל הגוף וכן כשמת ב"מ צדיק בא"י ניכר החסרון