איש אמונים רלט

באחדות גמורה לבטל עצת המן הרשע וגם על הכלאי' דייקא שלא להתערב בגוים כלל כדין כלאים וידוע דישראל בהיותם באחדות נקראים קדש כדכתיב קדש ישראל לה' ראשית תבואתו ולא אמר תבואתם. וז"א לדורותיכם תהיו קדש קדשים ע"י מצות מחצית השקל דכל ישראל הם כגוף א' ולהכי נקט כי תשא את ראש בנ"י דכולם הם ראש אחד וע"י השלום והאחדות יבנה ביהמ"ק במהרה בימינו בעגלא ובז"ק כיר"א

דרוש ג' להספד

על שמועה רעה מפטירת הרב ר"מ ור"מ כמהר"מ פירירא ז"ל בעיה"ק חברון ת"ו

והנושא בא. לכפר על בני ישראל מכל חטאתם. והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם

איתא בילקוט בשעה שמת מרע"ה היה יאושע בוכה ומתאבל עליו א"ל הקב"ה מפני מה אתה בוכה וכי לך לבדך מת והלא לי מת דמיום שמת אבל לפני שנא' ויקרא ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולא עוד אלא שמזומן הוא לחיי העוה"ב עכל"ה

ידוע הדבר ומפורסם הענין לפני מו"ר גודל החיוב המוטל ע"כ ישראל לספוד לצר'ה אבל כבד זה דתבר גזיזי כי הן בעון לא די לנו מה שעבר על נפשינו השתא הכא בעמק הבכא. שנה זאת מעוברת היתה מפטירת הצדיקים ושמועות רעות בעוה"ר כאשר היתה דברינו בדרוש שבת הגדול. והנה בעתה ונוספ' נחלתינו קול נהי נשמע עד שבחברון על הלקח אדון האלקים משה רעייא מהימנא ארי שבחבורה ר"מ ור"מ הא ודאי חיובא רמיא עלינו להגדיל המספר נהי בכי תמרורי' על סילוקן של צדיקים דידוע לפני מו"ר חילוק הכנה"ג לתרץ הב' מאמרי' דכשמת צדיק א' היא לכפר על הדור אבל כשהם שנים או יותר כאשר ראו עינינו סילוקן של צדיקי' אז ודאי שהוא על הרעה העתידה ב"מ

ובזה פי' ה' שארית יעקב כונת הפ' הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים הכונה דהיה ראוי לקרות הצבי ישראל שנתכפרו מעונותם כשהיה על במותיך חלל דהיינו צדיק אחד אבל בעונותינו הרבים עינינו הרואות דאינו לכפרה כי אם מפני הרעה העתידה ב"מ. איך נפלו גבורים וגו' יעש"ב

ועט"ר מו"ר גדול מרדכי רבין חסידא ז"ל היה מפרש כונת הפסוקים הללו בהקדים מ"ש הר"ן שפירא זלה"ה ע"פ ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען והקשה הוא ז"ל דלמה נקט סי' הפרטי בתחילה ואחר כך סי' הכללי מן הראוי היה לומר בהפך בארץ כנען בקרית ארבע היא חברון ותירץ ז"ל דהצדיק שהוא בארץ ישראל נותן שפע לכל העולם כולו בזכותו מפני שהוא כמו הלב שנותן חיות לכל הגוף ולכן בהסתלק הצדיק מגיע חסרונו לכל העולם לכן אמר הכתוב ותמת שרה בקרית ארבע אף על פי שמיתתה היתה בחברון עיר קטנה אפילו הכי מגיע חסרונה בכל ארץ כנען

ובזה פירש ה' שארית יעקב ז"ל כונת רז"ל דאמרו התם ווי חסרא ארעא דישר' גברא רבא. דלכאו' קשה מה הוסיף בהספד זה הרי בכל העולם כך היא המדה כשמסתלק חכם גדול חסד מהם גברא רבה

אמנם עפ"י האמור ניחא דרצה להגדיל ההספד ולהודיע להם שמגיע החסרון לכל העולם וכל העולם צריכים לבכותו ולהספידו ולומר ווי שהיה בארץ ישראל ומגיע חסרונו לכל העולם

ובזה פירש עט"ר מו"ר זלה"ה כונת הכתוב הצדיק אבד ואין איש שם על "לב" דייקא כיון שמת בא"י הוא כמו הלב שנותן חיות לכל העולם

מעתה זה הוא כונת הכתוב הצבי ישראל הכונה דאתם בית ישראל צריכים שתבינו דמיתת שאול היתה בארץ ישראל וז"א על "במותיך" חלל ואם כן מגיע חסרונו לכל ישראל ודו"ק

ואני בעניי נראה לפקע"ד לפ' כונת הכתוב שאחריו אל תגידו בגת ואל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים דלכאורה קשה מה זו אזהרה שלא יגידו בגת ומה זו בשורה וכי בשורה היא לפלשתים במיתת שאול ויהונתן וכי גרע כמה וכמה מתו מהם לא בציר עלמא ומה זו שמחה

אמנם נראה לפקע"ד דרך פשט. וטרם כל לנו לדעת חילוק זה שכתב הרב כנה"ג ז"ל דכשמת צדיק אחד הוא לכפר על הדור אבל אם מתו שנים או יותר הוא מפני הרעה העתידה וכל המפרשים זלה"ה הסכימו בטעם זה נימא דגם בשנים הם לכפרה וביותר ב"מ היא יותר כפרה

אמנם לפקע"ד נראה פשוט בהקדים את הידוע מ"ש הרב מוהרימ"ט זלה"ה בפ' כי תשא בפירוש הכתוב ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה דהכונה דכשהקב"ה דן את הגוים ומתנקם מהם כיון שאין בהם אחדות דן לכל גויה בפני עצמה מה שאין כן בישראל כיון שיש בהם אהבה ואחדות נחשבים כגוף אחד ולזה מחץ "ראש" דהיינו הצדיק על ארץ רבה דהיינו כללות כל ישראל זת"ד ז"ל. וכן כתב הזוה"ק דפטירת הצדיק הוא כמו הקזה כיון שהם גוף אחד מועיל ההקזה לכל הגוף וכמ"ש המפרשים זלה"ה פירוש הפסוק גאלת בזרוע עמך. מעתה טעמו ונימוקו עמו של הרב כנה"ג זלה"ה דכשאנו רואים שמתו שני צדיקים או יותר בודאי הוא דאינו לכפרה דאם היה לכפר היה די באחד דוקא אלא ודאי מדראינו בעונותינו הרבים סילוק כמה צדיקים ודאי דהקב"ה דן אותנו ח"ו כמו אוה"ע דדן לכל גויה בפני עצמה. ובהכרח הוא מפני הרעה העתידה ח"ו

מעתה זה נראה לפקע"ד כונת הכתוב הצבי ישראל על במותיך חלל כשהיה צדיק אחד אבל אני בוכה איך נפלו גבורים דזה מורה דאין אחדות בינינו ח"ו. ולז"א אל "תגידו" בגת לשון חכמה דיש חילוק אצלינו בין מיתת צדיק אחד לשנים דזה הוא בשורה להם דנעשינו שוים כמותם דיתנקם הקב"ה ח"ו מכלנו כמוהם ולז"א פן תשמחנה וגו' ודו"ק

וזה יהיה כונת המקונן ירמיה ע"ה על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. דקשה למה שינה דבתחי' נקט לשון יחיד על זה ואחר כך נקט לשין רבים על אלה. ותו קשה למה אמר בתחילה דוה לבנו ואח"כ נקט חשכו עינינו

אמנם על פי האמור ניחא ובהקדים מ"ש ה' בינה לעיתים זלה"ה משם הרופאים דבחולי הלב אם החולה מרגיש בכאב הלב הוא סימן טוב להחולה