איש אמונים רכד

כזו היא מצוה הבאה בעבירה יעי"ש. וה"ה הכא ששולחי' הנדבות ליד סוחרים ובעלי בתים עושים מצוה הבאה בעבירה וזהו מה שקידש ש"ש השר הצדיק שיחי' שלא שינה תפקידו כלל ולעולם שולח ע"י הרבנים גדולי הדור ומכבד ומוקיר כבוד התורה ולומדיה כל שהיא תפארת לעושיה למחזיקים בה ותומכיה וידוע כי גדולי הדור נקראים פני העדה וגם ידוע דמים הוא כינוי לתורה ואפשר דזה יהיה כונת החכם שבחכמים שהע"ה שלח לחמך שהיא הצדקה על פני המים דהיינו גדולי ורבני הדור. וע"י הצדקה תזכה לאריכות ימים כדכתי' עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא ועוד תזכה דפליג לך יקרא הקב"ה כשתזכה לזקנה ותמצאהו אותו כבוד שעשות ללומדי התורה ודו"ק. מזה הוא הטעם שזכה השר הצדיק שיחי' לכל הכבוד הזה

ואל תתמה על החפץ בראותך כי כל העולם נותני' לו את השבח יקר וגדולה ויובילין שי תודות להשר הצדיק שיחי' ותעטה בדעתך כי זוהי חנופה שמחניפים את השר הצדיק שיחי' חלילה לך! חולין הוא לך שתדבר דברים כאלה ח"ו שהרי מצינו אף באשה יראת ה' ותורת חסד על לשונה ראוי להללה בשערים כ"ש וק"ו להשר הצדיק שיחי' שחיוב רמייא עלינו לתת לו את השבח לפי מפעליו הטובים וגם להתפלל בעד נשמת הצדקת המעטירה הגברת המאושרת סי' יהודית נ"ע שתהיה נשמתה צרורה בצרור החיים עם הצדיקים והחסידים הנהנים מזיו השכינה. חלף גמול צדקתה וחסידותה ורחמנותה

ובכן מצאתי לרש"י ז"ל שפי' בפ' אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים דפי' דעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשיהם הטובים ובכן השר הצדיק שיחי' מעשיו הטובים הן הן תולדותיו וצאצאיו לזכר עולם יהיה צדיק. ואנן בדידן יחידי ישיבת בית גדליא העי"א חיובא רמייא עלינו להודות לו ולברכו כי השר הצדיק שיחי' נשתתף עם מע' המקדיש השר הנכבד המחזיק ביד לומדי התורה סי' יאודה גדליא ז"ל אשר נטע אשל ישיבה בארעא פעה"ק ירושלם ת"ו וקבע בה עשרה ת"ח העוסקים בתורה ובפוסקים בכל יום ב' שעות ובפרט אנא פני ב"א יושב כל היום ובלילה אין נגרע וגם השר הצדיק שיחי' נשתתף עמו ומספיק להישיבה הנז"ל להחזיק ביד לומדי התורה וכמ"ש בברכות ד"ח ע"א אמר רב חסדא מ"ד אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה יותר מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות והכונה דהקשה רב חסדא מ"ד אוהב ה' שערי ציון דפשוט דאוהב ה' שערי ציון ומאי אתא לאשמועינן וע"ז משיב דהכונה דאוהב ה' שערים המצוינים בהלכה בעיה"ק ירושלם ת"ו דהוי תורת א"י מכל ב"כ וב"מ שבחו"ל. וא"כ המחזיקי' בידינו הם המה השר הצדיק שיחי' והאדון הנכבד הגביר השר פרי צדיק עץ חיים (משלי י"א) גדליא הי"ו ישיבתינו זאת הם תולדותיהם של צדיקים וכדאיתא בפ' גיד הנשה (ד' צ"ב ע"א) אמר רשב"ל אומה זו כגפן נמשלה אשכלות שבה אלו ח"ח זמורות שבה ועלין שבה אלו בעלי בתים ועמי הארץ והיינו דשלחו מתם ליבעו רחמי אחכלייא על עלייא דאלמלא עלייא לא מקיימי אתכלייא יע"ש

באופן כי הת"ח שהוא האשכול של העץ הוא בעי רחמי על העלין המחזיקים את האשכול שיחיו ויאריכו ימים. ואפשר זה יהיה כונת הכתוב עץ חיים היא למחזיקי' בה ותומכיה מאושר דהי"ל למימר ותומכיה מאושרי' אבל עפ"י האמור ניחא דהת"ח הוא העץ המבקש רחמים וחיים למחזיקים ותומכים בידה ועי"ז הוא מאושר הת"ח והמחזיקים יהיו ששים ושעתים וע"י עסק תורתינו הק' שעוסקים בעדם יקויים בהם מקרא כתוב כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים

דרוש למע' ארץ ישראל

והנושא בא. כי תדור גדר לה' אלק'יך לא תאחר לשלמו למען יברכך ה' אלק"יך

איתא במ"ר פ' קדושים וז"ל א"ר יאושע בר חמא עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי המצוות אצל בעלי תורה ואית לן תלת קראי כי בצל החכמה בצל הכסף. וכתיב אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה. וכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר ע"כ

ידוע הדבר ומפורסם הענין לפני מו"ר גודל קדושת עיר קו"ת. חזה ציון קרית מוערינו. ירושלם דדהבא אין ערוך אליה על אחת כו"כ טובה כפולה. ארץ מאד נעלה. כאשר הפליגו רז"ל בפ' בתרא דכתובו' דאיתא התם וז"ל א"ר אלעזר כל הדר בא"י שרוי בלא עון שנא' העם היושב בה נשוא עון אמ"ל רבינא אנן בסובלי חלאים מתנינן לה עכ"ל

ולכאורה ק' מאי חדית לן ר"א הדר בא"י שרוי בלא עון וכי קרא אתא לאשמועינן הלא מקרא מלא דבר הכתו' העם היושב בה נשוא עון ומה הוסיף ר"א ותו ק' מאי קא"ל רבינא אנן בסובלי חלאים מתנינן לה במאי קא מיירי אי מיירי בתושבי אר"י שהם סובני חלאים ובזה מתכפרין פשיטא כיון דסובלים הן מתכפרים בלתי דירת אר"י ואי כוונתו לו' לו' דסובלי חולאים בלתי דירת א"י הוא הפך הכתוב דקאמר התם העם היושב בה ובמאי פליגי רבינא ור"א

אמנם ראיתי נהר' החסיד ה' שארית יעקב ז"ל שפי' כונת המאמר דפליגי רבינא ור"א בדבר שכלי ובתיבת נשוא עון דקאמר קרא דר"א ס"ל דהשכל מחייב דכל הדר בא"י מקום הקודש ובפרט בהר המוריה מקדש וקדשיו. יתכפרו לו עונותיו כי המקום גורם למחול עונותיו ומפרש כוונת הכתוב נשוא עון ר"ל מחול העון ורבינו פליג עליה דהשכל יחייב דהחוטא בא"י דומה להחוטא ועושה נגד רצון המלך בהיכלו של מלך דגדול עונו. ה"ן החוטא בא"י גדול עונו מנשוא ולא די לו דירת א"י אלא צריך שיסבול ג"כ חלאים לכפר עונותיו וכוונת הכתוב נשוא עון ר"ל משאוי גדול כמ"ש קין גדול עוני מנשוא וצרי' לסבול חולאים זת"ד ע"ש

אשר עפי"ז נלע"ד לפ' כונת הפסוקי' בפ' בהעלותך ויאמר משה לחבב ן' רעואל המדייני חותן משה נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל ויאמר יתרו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך ולכאורה רבו הדקדוקים במ"ק אלה ומה היה הויכוח ביניהם

אמנם עפי"ה ניחא שהיו מתווכחים מרע"ה עם יתרו חותנו בפלוגתא דרבינא ור"א. ונקדים עוד את הידוע דמי שהוא צדיק נקי מעונות נקרא טוב