איש אמונים רכב

דמורה אלא או דאתי משבט לוי דכתי' יורו משפטיך ליעקב או דאתי משבט יששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים ע"כ. והק' הגאון מהרש"א ז"ל בח"א מההיא דאמרי בפ' חלק שנאמר בדוד וה' עמו ודרשו שהלכה כמותו ותירץ שאני דוד שהיה מלך עכ"ל וע"ז הק' ה' ש"י ז"ל שהרי כשנאמר על דוד וה' עמו עדין לא היה מלך וליכא למימר דמשעה שנמשח ע"י שמואל כבר היה מלך וכמ"ש במס' מגילה דהרי אמרו בירושלמי שהיה מתכפר בשעירה כהדיוט ונדחק לתרץ בדרך שמא יעש"ב. ולפקע"ד נר' לי לתרץ מעין תירוץ שתירץ עט"ר מרן אבא ז"ל בההיא שאמרו במס' שבת אר"ש בר נחמני אמר ר' יונתן כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה שנא' וה' עמו אפשר שכינה עמו וחטא בא על ידו ע"כ. והק' הרב פרשת דרכים ז"ל בדרך הרבים דהאי קרא דוה' עמו נאמר קודם שחטא וא"כ שפיר מצינן למימר שאח"כ כשחטא נסתלקה ממנו שכינה ולזה תי' אדוני אבי ז"ל דידוע דמילת וה' הוא ובית דינו כמו שפי' רז"ל בפסוק וה' פקד את שרה וכיוצא וגם ידוע דבית דין של מעלה דנין את האדם על שם סופו כמו שמצינו בישמעאל שדנו אותו על שם סופו שעתיד להמית את ישראל בצמא והקב"ה דן אותו באשר הוא שם וא"כ שפיר אמרינן דלא חטא דוד שהרי כתיב וה' עמו הוא וב"ד ואם היה עתיד לחטוא לא היו מסכימין ב"ד של מעלה. וא"כ הוא הטעם הכא נמי דהוא להטיב דב"ד של מעלה דנו אותו על שם סופו וקבעו שיהיה הלכה כמותו ויפה דן הגאון מהרש"א ז"ל

ברם זו היא שקשה שראיתי לה' פרשת דרכים ז"ל בדרך הרבים שהקשה דלמה פירשו בפ' חלק וה' עמו שהלכה כמותו ובמס' שבת פירשו דשכינה היתה עמו ונדחק לתרץ כמו שיעי"ש. ולפי קע"ד לא ידענא מאי קא קשיא ליה דהרי איכא שני פסוקים אחד ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו והב' הנה ראיתי ן' לישי יודע נגן וגו' וה' עמו הרי דאייתר להו קראי ודרשו שתי דרשות הנ"ל ומאי קא קשיא ליה לה' ז"ל וצ"י

איך שיהיה נחזור לקוטב דרושינו דאמרנו דרצונו של דוד שימנו אותו מינוי חדש כדי שימחלו כל עונותיו ולא החזיק עצמו למלך כי אם למי שהצבור צריכים לו. מעתה הבא נבא לבאר כונת הכתו' והוא דישראל שבאותו הדור מסיבה שנטו אחרי שאול ואחרי אבשלום נתחכמו עתה להתנצל עם דהע"ה שמרוב אהבהם עמו נטו מאחריו שלא יהיה לו דין מלך באותו זמן כאשר את רצונו כי אם דין מי שהצבור צריכים לו ונתאספו במעמד כולם והסכימו בזה כל ישראל וז"א ויבואו כל שבטי ישר' בהסכמת כולם אל "דוד" דייקא להורות כי אין לו דין מלך ויאמרו לו הלא עצמך ובשרך אנחנו אהבתינו חקוקה עמך לעצם ולבשר שלא נהגנו עמך עד עכשיו דין מלך וז"א גם אתמול בזמן אבשלום גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה היית המוציא והמביא את ישראל דהוי ממש כמו אפוטרופוס או ממונה ולא מלך והביאו ראיה לדבריהם מדקראו הקב"ה נגיד כאמו"ל וז"א ויאמר ה' לך אתה תרעה את עמי ישר' (לעתיד) ואתה תהיה (לפי שעה) לנגיד על ישראל שהוא ממונה. ותכף הלכו הסנהדרין בהסכמת כולם למנותו וז"א ויבואו כל זקני ישר' בלתי שום חולק וכמ"ש הרב זלה"ה אל המלך דוד דייקא למנותו למלך. וכאשר שמע דהע"ה כל דבריהם עלה לפניו לרצון ויכרות להם ברית לפני ה' דייקא ששמח עתה שהסכימו כל הסנהדרין שלא נכשל בעון אחימלך ויכול ליכנס במחיצתו של הקב"ה וז"א לפני ה' וימשחו אותו למלך על ישראל ולא לנגיד ודו"ק

נחזור למאמרינו הנצב פתח השער דמושחין כ"ג כן כ"ג ולא מלך בן מלך ובתחילה נבין כוונת הכתוב יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלד'ים לעולם. דלכאורה ק' מה זו נתינת טעם דמפני שהוא יפה ובעל חן ברכו אלד'ים לעולם. אמנם נר' דיובן עם מה שחקרו המפרשים דמה ענין שמן המשחה שמושחי' למלכים ולכהנים מאיזה טעם היא והרב נחלת בנימין ז"ל במצוה ק"ח כתב הטעם להיות הנמשח נקנה לו יתב' להיות שם בעליו נקרא עליו להיות קדש וכל השפע משפיע הקב"ה בנמשח מטובו וקדושתו והוא יהיה צנור השפע לישראל הכהן גדול להתפילות וכפרת העונות והמלך להמזונות והפרנסה והביא ראיה לדבריו שהנמשח נקנה לפניו יתב' ומשפיע לו מטובו וקדושתו ממ"ש בילקוט תהלים מ"ה וז"ל כשבאי' למשחו היו מכניסים כהנים ומעמידין אצלו ונותנין שמן המשחה באמצע והיה שמן רץ מעצמו וניצוק על ראשו וכיון שהיה שמן יורד אם היה קצר היה מאריך היה שחור מתלבן היו פניו רעות היו משחקות שיהא נאה וניכר מכל אחיו עכ"ל הרי להדיא דנעשה עבד להקב"ה לקבל שפע על ידו ולזה היה מאריך ומתלבן ונאה ויפה וניכר מכל אחיו וכתב עוד דמידי הוא טעמא דאין מושחין מלך ן' מלך וגם בני הכהני' אין מושחי' דכיון שכבר נמשך אביו נקנה לעבד להקב"ה לקבל השפע וגם הולדות הם של האדון ודוקא כ"ג טעון משיחה אף שהוא בן כ"ג יען דאיכא כמה כהני' ואין אתנו יודע באיזה מהם חפץ בכהונה גדולה ולזה מושחי' אותו דע"י שמן המשסה מברר דעתו יתברך וע"ש. ובזה פירש כוונת הכתוב מצאתי דוד עבדי' בשמן קדשי משחתיו וק"ל. עוד נקדי' מ"ש במתני' דעדויות האב זוכה לבן בנוי בחכמה בעושר בכח וכבוד יע"ש. נמצינו למדין דכ"ג ומלך בהכרח צריכים שיהיו בניהם יפים וטובים מכח האב ואם הם חכמים גם בניהם אחריהם יהיו חכמי'. ועתה ז"א דזה המזמור נאמר על מלך המשיח כן פי' רד"ק ז"ל. יפיפית מבני אדם שאתה מלך ומשוח ואם אתה חכם דהיינו הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלוד'ים לעולם ודו"ק

חזרתי לנושאי מקדם אמרתי בתחי' דברי יקריבו לה' ביום המשח אותו. עפ"י קוטב דרושינו דכשנתמנה מלך ונמשח נמחלו לו כל עונותיו ונכנס תיכף במחיצתו של הקב"ה כמ"ש בדוד. וז"א יקריבו לה' ביום המשח אותו. (או על פ"י האמור למעלה דכשנמשח נקנה להקב"ה לקבל השפע. וז"א יקריבו לה' ביום המשח אותו)

חזרתי ואמרתי אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו רמז בזמן מלך המשח נקריב קרבנות תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם בעגלא ובז"ק כיר"א

דרוש שדרשתי ביום ח' לחודש חשון שנת התרמ"ה

לכבוד השר הצדיק רו"צ סי' משה מונטיפיורי הי"ו אשר השלים מאה שנים לימי חייו

ידעו הישראלים וכל האומות אשר דרך נתיבות אשר הציל ישראל הדלים זה האיש שר