איש אמונים רכ

שלא יקטרגו עליכם מה אלו עובדי ע"ז וכו'

מעתה זה יהיה לפקוע"ד כוונת הכתוב וכל גבולך שהוא אר"י יהיו לאבני חפץ וכל בניך לימודי ה' דאוירא דארץ ישראל מחכים. ועל ידי לימוד התורה ורב שלום בניך לא יקטרנו עליהם שרי האומות. והטעם בצדקה תכונצי שם רמז בצדקה של קבלת התורה וכמ"ש בילקוט ודו"ק

כי על כל אילין חיובא רמייא על כל איש הישראלי להודות אלף תודות ותשואות המולות לכל השרים המשתדלים לטובת ירושלם ציון היא בית חיינו אשר השתדלו וקבעו חברה קדושה ונקראה בשם "שאלו שלום ירושלם". ובפרט רישא דדהבא. מור ניהו רבה. הרב רבי אליעזר הגדול ומעלת הישיש היקר ונכבד הן גביר חפץ חסד ומרבה להטיב יוס'ף בסדר עליון אשר הערה את נפשו להחזיק ברכים כושלות הני אילני דמלבלבי ולפרוע כל הוצאות הצריכות וילבישם עדנים ואף גם זאת קנו והזילו זהב מכיס במקנת הבית הזה מה נורא המקום הזה ללימוד התורה

ובכן עלינו לשבח. ולפאר מעשה ידיהם של צדיקים ובודאי דאיכא השראת שכינה. כי בלאו הכי לא זזה מכתל המערבי

וכמו שראיתי להרב שמע יעקב ז"ל בפרשת תרומה שפירש כוונת הכתוב גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב שדקדק הרב ז"ל מהו הכפל בעיר אלד'ינו הר קדשו ופירש הוא ז"ל דבא לרמוז דעת הר"מ במז"ל דפסק דמקריבים אף על פי שאין בית וכו' וזה אומרו גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלד'ינו הר קדשו הכוונה דאף על פי שהוא הר וחרב על דרך עה שדרשו ויענני מהר קדשו אפילו הכי הרי הוא בקדושתו דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא. וכדי שלא תטעה על כל ארץ ישראל בכללה לזה אמר הר ציון ירכתי צפון שמקריבים עולות ונשחטות בצפון והטעם מפני שירושלם היא קרית מלך רב. שלא זזה שכינה מכתל מערבי יעשב"ב: ואני בעוניי נראה לפקע"ד פשט הכתוב בהקדי' קו' אחת שהקשה הוא ז"ל משם הראשונים זלה"ה שהקשו לר' אחא דידיה אדידיה דאמרינן בפ"ק דיומא מ"ד עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד חסר ה' וקרינן ואכבדה מ"ש דמחוסר ה' אלו חמשה דברים שיש בין מקדש ראשון למקדש שני ואלו הם ארון כפורת כרובים שכינה אש וכו'

ובש"ס פ"ב איתא התם אמר רבי אחא אין השכינה זזה מכתל המערבי שנאמר הנה זה עומד אחר כתלינו ע"כ. הרי דסתר דידיה אדידיה ותי' דההיא דפ"ק דיומא ר"ל דחסרה השראת שכינה בפירסום כמו נר המערבי שהיה עדות שהשכינה שורה. אמנם בהסתר לא זזה ולא תזוז לעולם יעשב"ב

אשר מזה אני תמיה על הרב מערכי לב ז"ל בח"ב ד' רט"ו ע"ב שהקשה קו' זאת והניחה בחימה ולא זכר שר שכבר קדמוהו הראשונים ותירצו כנ"ל

וזה יהיה לפי קוצר ענ"ד פשט הכתוב גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלד'ינו הר קדשו הכונה שלא זזה שכינה אפילו כבהיא הר בחרבנה אבל כשיהי' בפירסום יפה נוף משוש כל הארץ "הר" ציון ירכתי צפון כשיבנה בית המקדש בעזהי"ת בעגובז"ק ויקריבו עולות בירכתי צפון אזי אלד'ים בארמנותיה וגו' ופשוט

ואפשר דמידי הוא טעמא דבדברי הימים אמר קרא בניתי בית זבול לך ומכון לשבתך עולמים. דלכאורה נראה דוי"ו דומכון יתירה. והרי במלכים כתיב מכון לשבתך עולמים בלא וי"ר. ואולי דבא לרמוז דלעולם לא תזוז השכינה מכתל המערבי. ולזה קאמר בניתי בית זבול וגם כשלא תהיה הניח גם כן יהיה מכון לשבתך עולמים כן נר' לי ופשוט

ומעתה אשיבא ידי כלפי הבחורים ולהזהירם שילכו בדרכו ה' וישכילו בחכמה דעכשיו שהיותם ילדים אם הם נותנים לב ללמוד בחשק גדול יהי' נעשה להם הרגל ואחר כך כשיגדלו נעשה להם טבע מאתה שכבר הושרשו בדרכי ה' והיצה"ר לא יוכל לפחותם ולהחטיאם

אשר בזה פי' ה' בינה לעתים ז"ל כונת הכתו' שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בבחרותיך והקש' ה' ז"ל דהיל"ל שמח ילד בילדותך או שמח בחור בבחרותך ולמה שינה. אמנם עפי"ה הנה נכון דהכונה דקא מזהיר שלמהע"ה שישמח הבחור בילדותו בהיותו ילד ישמח בלימוד התורה וכשירגיל בזה ממילא יטיבך בבחרותך לא יפתה אותך היצה"ר כלל

אשר בזה נר' לפקע"ד לפ' כונת הכתוב בדרך חכמה הוריתיך הדרכתיך במעגלי יושר. דלכאורה ילד"ק דהיל"ל והדרכתיך במעגלי יושר מאחר דהוי שני ענינים הוראת החכמה וגם הדרכה במעגלי יושר

האמנם עפי"ה הנה נכון דהכונה כיון שבדרך חכמם הוריתיך ממילא יבין הבחור תכלית רצונו יתש"ל ויורגל לילך במעגלי יושר. ולזה אמר בדרך חכמה כיון שהוריתיך ממילא הדרכתי אותך במעגלי יושר ודו"ק

דרוש שדרשתי ביום ש"ק במינוי הרב הגדול ראש"ל ח"ר בדרא זצוק"ל

והנושא בא. יקריבו לה' ביום המשח אותו. אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו

איתא במס' הוריות ד' י"א ע"ב כהן גדול בן כ"ג טעון משיחה ואין מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו וגו' עכ"ל

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר הנחילנו תורה תמימה וקידשנו במצותיו חקים ומשפטים ומצות שכליות וצוה אותנו בכניסתינו לארץ למנות לנו מלך כדכתי' שום תשים עליך מלך וכתב ה' החינוך בפ' שופטים שלא המלכות בלבד היא מצות עשה אלא בכל זמן כל השררות והמינוין של ישראל השכל מחייב כי לא יתקיים קיום העם וישובו בשלוה בלתי היות עליהם איש אחד לראש ולקצין יעש"ב. וראיתי לה' גאון עוזינו ה' ראש דוד ז"ל הביא משם ה' המאירי ז"ל בכת"י שחקר חקירת חכם למה הקפיד הקב"ה על ישראל כששאלו הם מלך מאחר שהיא מצות עשה שבתורה ונמצא דשאלו כהוגן. והוא ז"ל תריץ יטי'ב דכבר ידעו גזרת הקב"ה לא יסור שבט מיאודה והיינו על דוד וזרעו עד עולם והמה שאלו באותו פרק שלא הגיע עדיין זמן מלכות ב"ד ועל זה כעס עליהם שמואל הנביא. ומ"מ נעתר לקולם הקב"ה ומינה עליהם את שאול כאפוטרופוס וז"ש ומשחתו לנגיד ולא למלך דלא היה אלא ממונה