עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאיש אמונים

איש אמונים ריח

Ish emunim 218 · איש אמונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

דרוש להלבשת תשב"ר

והנושא בא. ולחם התמיד עליו יהיה ופרשו עליהם בגד. ולחם תמיד עליו יהיה

איתא בשמות רבה פ' תרומ' בנים אתם לה' אלד'יכם ואני אביכם שנא' כי הייתי לישראל לאב כבוד לבנים כשהם אצל אביהם. וכבוד לאב שהוא אצל בניו עשו בית לאב שיבא וישרה אצל בני עכ"ל

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר קדשנו במצותיו והנחילנו תורה"ק וזיכנו לילך בדרכיו אחר מדותיו וכמ"ש רז"ל א"ר חמא ב"ח מ"ד אחרי ה' תלכו וכי אפשר לו לאדם לילך אחר השכינה והלא כבר נא' כי ה' אלד'יך אש אוכלה הוא אלא הלך אחר מידותיו מה הוא מלביש ערומים דכתי' ויעש ה' אלד'ים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים וכו' ע"ש

אשר בזה נלע"ד לפר' כוונת הכתו' שוש אשיש בה' תגל נפשי באלד'י כי הלבשני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר דלכאורה ק' מה היא השמחה וגילה ומהו הדמיון לחתן. אמנם יובן בהקדי' מה שראיתי להרב מוהר"ש יפה הביא דבריו ה' דרכי הים ז"ל חקר חקירת חכם במנהג זה לעשות כדת היום פרסום גדול כזה להקהיל את כל ישראל להראותם מעשה הצדקה כי לפום ריהטא איכא למיחש ליוהרא וכההיא דספ"ק דברכות שנחלקו רבנן ורשב"ג בחתן אם רצה לקרות ק"ש בלילה א' קורא ורשב"ג ס"ל דלא כל הרוצה ליטול את ה' יטול וקי"ל כרשב"ג וא"כ היכי עבדינן כ"ז הפירסום שמחה וגילה מאחר דאיכא למיחש ליוהרא. וה' נשמת חיים ז"ל תמה עליו דאיך פסיק ותני דקי"ל כרשב"ג הן אמת דכן כתבו התוס' בשם ר"ח והרא"ש. אמנם הרי"ף והרמב"ם פסקו להפך דלא חיישינן ליוהרא וחתן קורא ק"ש לעיני כל העם. מעתה זה יהי' כונת הכתוב שוש אשיש בה' תגל נפשי באלד'י כי הלבשני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני יכולנו לעשות מצוה זו של הצדקה בשמחה וגילה ולא חיישי' ליוהרא דומיה דחתן דיכול לפאר עצמו לקרות ק"ש לעיני כל העם וליכא למיחש ליוהרא ואדרבא מצוה לפרסם ולשמוח במצוה כזאת ובפרט לתשב"ר הבל שאין בו חטא הא ודאי מצוה רבה היא אין ערוך אליה. וכאשר מצאנו ראינו למוהרשד"ם ז"ל ביו"ד סי' קס"ז שנשאל במעות שגבו לת"ח שבעה"ק חברון ח"ו ושמעו שנתבטלה החברה ורוצים לשנותה לתת אותם לת"ת שבעוב"י שאלוניקי יע"א והשיב שאף אם לא נתבטלה החברה של הת"ח הלומדים יכולים לשנותם לתשב"ר כמ"ש הרא"ש ז"ל הביא דבריו הטור ביו"ד סי' רנ"ט דכל שהשינוי הוא למעלה יכולי' לשנותו

והוא הדין בנדון ה' ז"ל דהת"ח שבעיה"ק חברון ח"ו שהיא תורת אר"י ומעולה מאד מ"מ כיון שהלומדים שם הם אנשים גדולים בשנים וחברת ת"ת שבשאלונוקי הוא תשב"ר היא יותר מעולה וכדאי' בפ' כל כתבי אר"ל אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תשב"ר א"ל ר"פ לאביי דידי ודידך מאי א"ל אינו דומה הבל שאין בו חטא להבל שיש בו חטא נמצינו למדין דלימוד תשב"ר יותר מעולה מלימוד הגדולים יעשב"ב. וזו הלכה העלה דלהיות חברון ח"ו ארץ ישראל אם לא נתבטלה החברה יושלחו לחברון ת"ו כי דחיקא להו שטתא טובא יעש"ב

הראת לדעת מדברי מוהרשד"ם הללו דלהחזיק ביד לימוד תשב"ר היא יותר מעולה מלימוד החכמים הגדולים

אשר בזה נלע"ד לפ' כוונת הכתובים בישעי' סי' ד"ן וכ"ת ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך בצדקה תכונני רחקי מעושק וגו' דלכאורה פסוקים הללו מיירי בת"ח וכדאמרו רז"ל אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם שנא' ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך. ולכאו' לנו לדעת אם באמת מיירי בת"ח למה כינה אותם בתחי' שמשותיך ואח"כ כינה אותם בשם שעריך ואח"כ כלל אותם וכל גבולך ואח"כ אמר וכל בניך דנר' דכל אחת מאלו הוא מעלה בפני עצמה ואח"כ סיים ורב שלו' בניך לא מצינו המחלוקת שיצטרכו לעשות שלום. ואח"כ הזהיר אותנו בצדקה תכונני רחקי מעושק ולנו לדעת מה כיון בזה להזהיר אותנו על הצדקה שנתרחק מעושק מהיכא תיתי לעשוק ומי עלה על דעתו לעשוק ח"ו

אמנם נלע"ד לפ' אי ניחא קמי שמיא ואם יוכשר בעיני מו"ר דיובנו בהקדי' מ"ש ה' משפטי שמואל סי' ס"ה שנשאל אם מותר לשנות מעות ת"ת ליתנם לרב ומ"ץ והשיב שאסור לשנותם דת"ת עדיפא מהרב מו"ץ דהוי הבל שאין בו חטא והביא ראיה מההיא דפ' כל כתבי שהביא מוהרשד"ם אלא דנרגש מההיא דאמרו בבתרא ד"ח ע"כ והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמיתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות שב"ר כגון מאן אמר רב כגון רב שמואל בר ששת דרב אשכחיה לר"ש ב"ש בנינתא אמר ליה שבקתיה להימנותיך א"ל הא תליסר שנין דלא חזיא לי והשתא נמי דעתאי עילוויהו ורבנן מאי א' רבינא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו עכ"ל יע"ש. נמצא דהת"ח עדיפי ממלמדי תינוקות דרבנן נמשלו כצאת השמש ומלמ"ת לככבים. ותירץ הרב ז"ל דההיא מיירי לענין שכרן דשכר החכמים הוא יותר ממלמדי תינוקות אבל קיום העולם ושכר הנותנים והמחזיקים מצותם עדיפא יעשב"ב

ואני אנא עני ב"א לא זכיתי להבין קושיתו דמעיקרא קאמר דלימוד תשב"ר הוא הטוב והמשובח וא"כ מאי ק"ל מההיא דאמרו דרבנן עדיפי ממלמ"ת אף שיהיו עדיף מ"מ לימוד התשב"ר הוא יותר עדיף ועדיף ואי כונתו שהמל"ת שהם המזכים המלמדים את התינוקות צריך שיהיו גדולים במעלה יותר מהת"ח א"כ מאי מתרץ שהת"ח שכרן יותר ממלמ"ת. ולכאו' ק' מהיכא תיתי שהת"ח יקחו שכר יותר מאחר שמלמ"ת הם המזכים ומלמדים את התינוקות נמצא שהם זוכים ומזכים באמת אתמהה

והנה התוס' דבתרא הוק' להם מההיא דאמרי' בפ' אלו עוברין לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח לא מצא בת ת"ח ישא בת גבאי צדקה לא מצא ישא בת מלמ"ת הרי דגבאי צדקה עדיף ממלמדי תינוקות. וע"ז הוכרחו לתרץ ולומר דזוהר הרקיע זהיר טפי מככבים יע"ש

והרב עירת כסף ז"ל יצא לחלק לקו' התוס' דמ"ש בבתרא דמלמ"ת עדיף מגבאי צדקה היינו שהם ת"ח ושונים הלכות בכל יום וגם הם מלמד"ת הא ודאי עדיפי מגבאי צדקה: