איש אמונים ריד
Ish emunim 214 · איש אמונים · free full Hebrew text
Open in the reader →ואם כן מצאה הקפידה מקום לנוח במה זכו ישראל בנתינת הארץ מאחר דגז"ד של רבים אעפ"י שנחתם נקרע ויתכן דהוי אף מטובה לרעה כמ"ש ה' התנה ז"ל כנז'
התירוץ לזה הוא כמ"ש בש"ס דיש חי' בג"ד שיש עמו שבועה לגז"ד שאין עמו שבועה ובנתינת הארץ ידוע שהייתה עפ"י שבועה וכמ"ש הכתוב כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך וא"כ הא ודאי דגז"ד זה ליכא למיהדר מינה ובדין זכו ישר' בנתינת הארץ בלי ספק
אשר על פי"ז נלפקע"ד אם יראה בעיני מו' דרמז פרעה הרשע למרע"ה באומרו הן רבים עתה עם הארץ וגו' דלכאורה תיבת רבים אין לה הבנה דמאי נ"מ אם היו רבים ועוד מאי אומרו עתה ואולם עפ"י דרכינו א"ש ובהקדי' תשו' מהרימ"ט הנז' לעיל דלא זכו חתניו מאחר שלא היו מבוררים כנז"ל
וכמו כן בנתינת הארץ זכו ישר' אף שלא היו מטעם המילה כדין המבשרני כנז"ל
וידוע מ"ש רז"ל שאם. היו שוהים עוד במצרים היו נכנסים בן' ש"ט ולא היו זוכים באר"י ח"ו: לז"א פרעה ב' טענות בדבר חדא דכל כונתך להוציא אח ישר' ממצרים הא ודאי אינו אלא לזכותם לאר"י וא"כ הוא גז"ד של רבים שאעפ"י שנחתם נקרע ועוד שלא היו מבוררים וז"א הן רבי"ם עת"ה דיקא ולזה חזר והשיב לו כב יכול הקב"ה הב' סתירות הנז' דהיינו הסתירה א' על טענה שטען פרעה שלא היו מבוררים וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען כדין המבשרני כנז'
ועל טענה שטען שהוא גז"ד של רבים השיב לו לכן אמור לבנ"י וגו' ופרש"י ז"ל לכן עפ"י אותה השבו' דהוי גז"ד שיש עמו שבועה כנז'
ובזה נ"ל כונת הפסוקי' לא מרובכם חשק ה' בכם ויבחר בכם וגו' כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה ופשוט
ובזה נ"ל כונת הכתובי' זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ופשוט
איך שיהיה חזרתי לנושאי מקדם אמרתי בתחי' דברי המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו דלכאור' מילת כל זכר היא מיותרת דמי לא ידע דהמילה היא לזכר דוקא
אמנם נלפקע"ד לפרש כונת הפסו' הנז' ודרך אגב אגיד מה ששמעתי דאית' מדר' פליאה וז"ל ותקח צפורה צור ותכרות בפיה והאמת שהוא פלא
ולפקע"ד נר' לפרשו והוא בהקדי' דקי"ל דאשה אסורה לדון וההיא דדבורה שכתוב והיא שפטה את ישר' היינו שהיו יושבים ג' דיינים בצידה והיא מלמדתם ונפסק הדין על פיהם
עוד נקדים מאי דנחלקו רב ורבי יוחנן בש"ס דע"ז ד' ז"ך דרב אמר אשה פסולה למול ור' יוחנן מכשיר למול על ידי אשה ופריך בש"ס מי איכא למ"ד אשה לא והכתיב ותקח צפורה צור ותכרות ותי' קרי ביה ותכריח שאמרה לאיניש אחרינא ועבד. אם כן נמצא שכוונת המדרש הוא פשוט וכוונתו דאל תטעה לומר שציפורה מלה את בנה אלא בפה ופירושו שאמרה לאיניש אחרינא ועבד כמ"ש בש"ס
ולפקע"ד נראה להביא ראיה דאשה פסולה למול מהא דאמרינן לעיל דהיה מתפחד אברהם אבינו ע"ה למול את עצמו יען דהוי תנאי שאי אפשר לקיימו על ידי שליח ואם איתא דאשה כשרה למול היה ליה לאברהם אבינו עליו השלום לומר לאשתו שרה שתמול אותו ולא היה צריך סיוע אלא ודאי דאשה פסולה למול ולא היה זוכה בא"י
מעתה נראה דזה הוא כוונת הפסוק וכי יגור אתכם גר ורוצה לזכות עמכם במתנת הארץ צריך שהמוהל יהיה זכר ומילת זכר חוזר על המוהל ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ ברם אם אין המוהל זכר אם כן ממילה יורה דמילת אשה כשרה ואם כן אזדא לה סברת א"א ע"ה במתנת הארץ דרצה לזכות ע"י המילה
חזרתי ואמרתי ועשה פסח לה' המול לו כל זכר דידוע מה שאמרו רבותינו זלה"ה דבזכות דם פסח ודם מילה ננאלו אבותינו ממצרים וזה אומרו וכי יגור אתכם גר ועשה פסח וגם קיים מצות המילה אז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וסמיך ליה ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם דבזכות ב' מצוות אלו זיכנו ה' לצאת ממצרים כן יזכנו האל יתב' לצאת מהגלות המר והנמהר הזה ויחיש לגאולינו בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן
והנושא בא: לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל לכח אתנו וגו'
איתא במד' פ' לך לך ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' אבון בר' יוסי כתיב וזה הדבר אשר מל יאושע דבר אמ"ל ומלן מה אתם סבורי' ליכנס לארץ ערלים כך אמר הקב"ה לא"א ונתתי לך ולזרעך וגו' ע"מ ואתה את בריתי תשמור רב הונא אמר מכאן למוהל שיהא מהול תניא ישראל ערל אינו מוהל ק"ו גוי ערל עכל"ה
ידוע הדבר ומפורסם הענין לפני מו' כמה גדלה מע' מצות המילה כאשר הפליגו רז"ל במעלתה כמה מעלות טובות עצמו מספר וכאשר עין רואה במתני' דנדרים דל"א ע"ב כמה תנאים הם אמרו כל חד לפום חיליה גדולה מי' וכו' ואתייא מכללא ריב"ק א' גדולה מילה שלא ניתלה למשה הצדיק מלא שעה נמצא דכ"ך היא כחה של המי' שלא ניתלה למשה רבן של כל ישראל אשר עפי"ז נלפקע"ד דזה יהיה כונת ב' כתובי' הבאים כאחד בתהלי' וכ"ת חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך חשתי ולא התמהמתי לשמור מצותיך ע"כ דלכאו' יל"ד מ"ט שינה דבתחי' אמר עדותיך ואחכ"א לשמור מצותיך ועו' או' חשתי ולא התמהמתי למה בתחי' היה הדבר ספק אצלו והיה צריך לחשוב ואח"ך או' חשתי וגו' בזריזות גדולה ולא פורש באיזה דבר נפלה המחשבה והספק ובאיזו מצוה הוצרך להזדרז בהשדלות נמרץ
ואולם יובנו לפקע"ד אם יוכשר בעיני ה' ואם יראה בעיני מו' דהדברים מגיעי' למאי דאי' החם בש"ס תניא א"ר ח"ו שמשה נתרשל מן המילה אלא כך אמר אמול ואצא סכנה היא שנא' ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים וגו' אמול ואשהה ג' ימים הקב"ה אמ"ל לך שוב מצרימה אלא מפני מה נענש משה מפני