איש אמונים רו

ממ"ש הוא עצמו בפ' וירא ע"פ כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק ודרשו רז"ל בב"ר כיון שהוא בני אפי' שאינו הגון כיצחק או הגון כיצחק אפי' שאינו בני אין זה כדאי לירש עמו ק"ו ששתיהן בו והק' הרא"ם וז"ל וא"ת בשלמא הגון כיצחק אפי' אינו בני אין ראוי שירש ישמאעל עמו דין הוא מפני שישמעאל משומד לע"ז וג"ע וש"ד וראוי לקונסו שירש ההגון אעפ"י שאינו בנו ולא הוא שהוא רשע גמור אלא עם בני אעפ"י שאינו הגון כיצחק למה והלא שניהם בניו ואינם הגונים וי"ל דיצחק אעפ"י שלא היה הגון כיצחק לא היה ראוי שירש עמו ישמעאל דנהי דלא היה הגון כיצחק רשע מיהא לא הוה אבל ישמעאל דרשע גמור הוא אין ראוי לירש כלל אלא יצחק שהוא בנו עי"ש. ולכאורה קשה על דבריו דאיך כתב וראוי לקונסו שירש ההגון והלא אמר שמואל לא תיהוי וכו' וא"כ מנין לנו לקנוס וכדכתב הוא עצמו כאן

והנה ה' נח"ב נרגש מהא דאמר שמואל וכו' ולא זכר שר דהרא"ם עצמו כתבו הכא ותירץ דמשו"ה כתב הרא"ם שישמעאל רשע גמור הוה ואח"כ דחה האי תי' משום דאמרינן התם דטעמא דשמואל הוא משום דלא ידעינן מאי זרעא נפיק מיניה והאמת איתו דליכא חילוקא מרשע גמור לרשע שאינו גמור כדכתב הוא ז"ל מהש"ס ועוד שנית דהרי הרא"ם ז"ל השוה דין דשמואל דאמר מברא בישא וכו' להא דישמעאל ואם איתא דאיכא חילוק מברא בישא לרשע גמור לא חילק בפ' חיי שרה והוצרך לתרץ דזרע פסול לא מיקרי זרע ואינו ראוי לירש. ועוד קשה לי לפקע"ד על האי תי' דמשום דהוא זרע פסול אינו ראוי לירש דהלא אמרינן התם בקידושין די"ח אמר רב חייא בר אבין א"ר יוחנן עכו"ם יורש את אביו דבר תורה דכתי' כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר והק' ודילמא ישר' מומר שאני אלא מהכא כי לבני לוט נתתי את ער ירושה ע"כ הרי מפורש יוצא דאפי' דעכשיו הוא זרע פסול יורש את אביו וכן פסק הרמב"ם בה' נחלות פ"א הי"א וז"ל ישר' שהמיר יורש את קרוביו ואיך כת' הרא"ם בפשיטות דאינו ראוי לירושה ואם יאמר דס"ל להרא"ם דישמעאל שאני שהוא בן השפחה וולדה כמוה ואינו נקרא זרע לא כן עשו דהוא זרע כשר אלא דהוא פסל עצמו במעשיו הרעים חדא דודאי אברהם אע"ה לא נשא את הגר כי אם גיירה א"כ לא נקרא ולד שפחה זאת שנית דאמרינן התם בנדרים דל"א הנודר מזרע אברהם אסור בישראל ומותר בנכרים. והקשו בש"ס והאיכא ישמעאל ותי' כי ביצחק יקרא לך זרע והאיכא עשיו ביצחק ולא כל יצחק וכן אמרו בסנהדרין דנ"ט על הא דאמרינן כל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה והק' והרי מילה שנאמרה לבני נח ונישנית בסיני ותי' איבעית אימא מילה מעיקרא לאברהם הוא דקא מזכה ליה רחמנא אתה וזרעך אין איניש אחרינא לא אלא מעתה בני ישמעאל ליחייבו כי ביצחק יקרא לך זרע בני עשיו ליחייבו ביצחק ולא כל יצחק הרי מפורש יוצא מהש"ס דהאי קרא כי ביצחק וכו' בא להוסיף ישמעאל ועשיו ששניהם נקראים זרע אברהם ואם איתא לה' הרא"ם דהאי פסוק בא ג"כ להודיע שאינם ראוים לירושה איך קאמרי התם בקידושין דשאני עשו דהוא ראוי לירושה וצ"ע. וכן קשיא לי בדברי הרב נפתלי שבע רצון דכתב בפ' שמות לפ' כונת המדרש תמוה וז"ל במ"ר וישב משה אל ה' ויאמר למה הרעותה לעם הזה אמר משה נטלתי ס' בראשית וקריתי בו וראיתי מעשיהן של דור הפלגה ודור המבול היאך נידונו מידת הדין היה העם הזה מה עשו לך אם בשביל אברהם שאמר במה אדע ואמרת לו ידוע תדע וכו' הרי ישמעאל ועשו מבניו היה לך להשתעבד דורו של יצחק או דורו של יעקב לא לעם הזה שהם סדורי ע"כ והרב ז"ל האריך והרחיב לפ' כל המאמר בשלימות ראינו ענין לקוטב דרושינו כי אם במה שכתב על קו' משרע"ה שהק' הרי ישמעאל ועשיו היה לך להשתעבד וכו' דכל העיקר שסבלו ישראל עול הגלות בשביל אברהם כפי טענת מדה"ד שאמרה פוקד עון אבות על בנים ואברהם חטא במה שהפריז על מידותיו של הקב"ה שאמר במה אדע ראוי הוא לעונש כי גר יהיה זרעך וזה הוא מצד מדה"ד. אמנם מאחר שישמעאל ועשיו ג"כ מבניו היו היה לך להשתעבד ג"כ בהם מטעם הנז' דפוקד עון וכו' ועדיין היה מקום להשיב מאחר שעשיו וישמעאל אינם נקראים זרע ע"כ אינם צריכים לסבול הגלות מכח פוקד עון אבות על בנים דכתי' כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק למעט את עשיו שאינו נקרא זרע יצחק וה"ה ישמעאל ג"כ אינו נקרא זרע אברהם משום דבנך הכא מן הנכרית אינו קרוי בנך ואינו מתייחס אחר האב ומאחר ששניהם אינם נקראים זרע אברהם מדוע יסבלו עול הגלות משום פוקד וכו'. מעתה מצא מרע"ה מקום לתפוס שהיה לך להשתעבד דורו של יצחק או של יעקב לא לעם הזה שהם בדורי עי"ש באורך נמצינו למדין מד"ב דס"ל דהפסוק דקאמר כי ביצחק יקרא לך זרע הוא דוקא דאימעט עשיו ולא ישמעאל ומשו"ה הוצרך להמעיט לישמעאל בהוא הדין מטעם בנך הבא מן הנכרית וכו' ולכאו' דבריו הם הפך הש"ס דנדרים ובסנהדרין דקאמר בפי' דשניהם אימעיטו מקרא דכי ביצחק ועוד ח"ו איך נוכל לייחס על אאע"ה דנשא ועבר על נשג"ז והלא אברהם קיים כל התורה אפי' ע"ת שנא' עקב אשר שמע וכו' אלא ודאי דגיירה להגר ואח"כ נשא אותה וא"כ ליכא תו' משום בנך הבא כיון דבהיתר נשאה והרי הוא בנו לכל דבר אלא דאימעיט משום דכתיב כי ביצחק כדאמרו בש"ס וצ"ע. והן אמת דראיתי להרב ט"כ בפ' חיי שרה ד' מ"ה דגם הוא ס"ל דאברהם לא שיחרר את הנר משום דכתיב כי לא ירש בן האמה דאם איתא דשחררה למה כירכו אחר אמו ולמה לא יהיה יורש את אביו כדת משה וישר' כיון שהוא בנו אם שחררה עי"ש ואף דהוא תמה דאיך אפשר דא"א היה בועל אשה נכרית ושפחה ולשכב אותה ולהיות עמה אך קאמר דמצא לבעל הקנה דגם הוא הכי ס"ל דלא שחררה עי"ש ולכאורה הרואה יראה דמאי דקשיא ליה מאי דכתי' כי לא ירש בן האמה הוא משום דשרה ראתה בנביאות שלה דהקב"ה יצוה לו כי ביצחק יקרא לך זרע ולא ישמעאל והטעם כדכתב הרמב"ם דישר' משומד יכולים לקונסו שלא ירש עם אחיו כדכתבנו ומשו"ה קאמר ליה כי לא ירש בן האמה וכו' משום קנס דראתה אותו מצחק לע"ז ולעולם נוכל לו' כת' יונתן ן' עוזיאל דאברהם שיחרר את הגר ודו"ק

אבל למה שכתב התם בפ' וירא דראוי לקונסו נוכל לתרץ עם מ"ש ה"ה התם בה' נחלות שפסק הרמב"ם ישר' שהמיר יורש את קרוביו סיים וז"ל ואם רצו ב"ד לאבד ממונו ולקונסו שלא ירש הרשות בידן ע"כ כתב ה"ה וז"ל דברים נכונים הם וידוע שהפקר ב"ד הפקר עכ"ל א"כ נוכל לו' דהרא"ם ג"כ ס"ל הכי ומשו"ה כתב גם הכא דליכא משום עבורי אחסנתא משום דכתי' כי ביצחק וכו' יש לקונסו לישמעאל ומשו"ה כתב שטרי מתנה ליצחק אבל באמת שהוא דוחק דלא כתב תיבת קנס כלל וצ"ע וגם לעיקר קושייתו דהק' הרא"ם אלא עם בני אעפ"י שאינו הגון כיצחק למה והלא שניהם בניו ואינם הגונים. עיין לה' היפ"ת