עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאיש אמונים

איש אמונים רא

Ish emunim 201 · איש אמונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אם נתרוקנה רשות לא אמרינן והכא תחילת שביה של ישר' היה ע"י נ"נ הרשע אבל עכשיו שעבר כמה דורות ובאו ליד אחשורוש הוי כגוי אחר דלא זכה בו קנין הגוף ומשו"ה רוצי' לפרוק עול ואת דתי המלך איני' עושוי' האמת אינו כן דלא מצינו בפוסקים דהכי הוי דינא אלא דהרב מ"א נסתפק בדבר ולא בשביל זה נאמר דמותר לעבור על גזרת המלך וא"כ בודאי שרצונם למרוד במלך ולצאת מתחת ידך בטענות אלו ולהכי אין שוה להניחם אם על המלך טוב וגו' כיון שהם מורדים במלכות. אך כיון שבאה אסתר המלכה להתוכח עם אחשורוש הודיעה לו שכל זאת הטענה הבל ואין בה מועיל משום דא"א דאינו האמת כמ"ש אלא הם ככחם מתחילתם כך עכשיו וקנו אותם לגופם למאי נפקא מינה להשתעבד או למכור בדין עבד אבל לא מצינו דבשביל זה חייבים מיתה ומשו"ה קאמר לה ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי דכך הוא הדין אבל גזרת להשמיד ולהרוג לא שמענו ואם כפי דבריו דמשו"ה הוו כמורדים במלכות וחייבים גם זה ליתא דאין הצר שוה בנזק המלך ר"ל זה הצר המן הוציא זה שהם מורדים משום דלא איכפת ליה בנזק המלך דיעשה הדין האמת או להשתעבד בהם או ימכור אותם וירויח המלך לא כן בגזרת להשמיד ולהרוג דאיכא נזק המלך דלא ירויח כלום מהם ולזה הבין המלך והשיב לה מו הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן ר"ל דאני מעולם לא מלאני לבי לעשות הפך הדין אלא חשבתי בדעתי שטענתו של המן היתה כדין ומשום הכי הסכמתי עמו אבל עכשיו שאתה מודיעני שאין הדין כן בודאי שלא יהיה מין שימלא לבו לעשות כך הפך ק הדין

דרוש לנישואין

שסידר מורי הרב בעהמ"ח ס' בני בנימן זלה"ה לאחד מתלמידיו בשנת דתקצ"ג ליצירה

והנושא בא

ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך. ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך ובנחה יאמר שובה ה' רבבות ם אלפי ישראל

איתא במדרש אשרי איש ירא את ה' זה הוא מ"ש הכתוב שקר החן והכל היופי אין מתבקש לא יופי ולא עושר ומה הוא מתבקש יראת חטא שנא' אשה יראת ה' היא תתהלל ע"כ

ידוע דבר ומפורסם הענין כמה גדלה מעלת יראת ה' ולהיות האדם מתעסק תמיד ולהתחזק ביראת ה' כדכתיב מה ה' אלקי' שואל מעמך כי אם ליראה וכמ"ש במאמר הנצב פתח השער שאין מתבקש לפני הקב"ה כי אם יראת חטא וראוי לשים לב להבין מאמר רז"ל הלזה דמה בא ללמדנו באין מתבקש לפני הקב"ה וכו' אלא נראה לפקע"ד דיובן עם מאי דאיתא בש"ס דברכות גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו בירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ואילו בנהנה מיגיעו כתיב אשריך וטוב לך אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב נמצינו למדין מדברי רז"ל דיברא שמים דכתיב אשרי איש הוא בעוה"ז עוד אמרו רז"ל בתענית ד' ל"א ארבעה משפחו' היו בירוש' יפיפיות שבהם היו אומרו' תנו עיניכם ביופי שאין האשה אלא ליופי נמצא דבעולם הזה אין האשה אלא ליופי דעפי"ז נראה כו' רז"ל דנתקשה הכתוב אשרי איש וגו' מדקאמר איש אימעטה אשה דבאשה לא שייך אשרי משום דאין האשה אלא ליופי בעוה"ז וכתיב שקר החן וגו' אשה יראת ה' וגו' נראה דבאשה שייך להללה בשביל יראת ה' ולא בשביל היופי דהוא שקר והבל לזה קאמר אין מתבקש לפני הקב"ה וכו' הכוונה שלפני הקב"ה אין מתבקש לא יופי ולא עושר אלא יראת חטא אבל לגבי בני אדם אנה"נ שאין האשה אלא ליופי ונמצא דהכתוב דקאמר אשה יראת ה' הוא לפני הקב"ה ופסוק אשרי איש הוא בעוה"ז לגבי בני אדם ומשו"ה כתיב אשרי איש ולא אשה

והנה כדי להבין תחילת הכתוב דקאמר רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל עפ"י האמור התם בתעני' דד' משפחות היו בירוש' והיו אומרות היפיפיות תנו עיניכם ביופי שאין האשה אלא ליופי עשירות שבהם תנו עיניכם בממון מיוחסות שבהם אומרות תנו עיניכם במשפחה שאין האשה אלא לבנים עניות שבהם אומרות קחו מקחכם לש"ש ובלבד שתעטרונו בזהובים. נמצא דד' חלוקות איכא בנשים כאמור ועוד איכא חלוק אחר דאם היא יראת ה' העולה על גביהן דעושה קורת רוח בעלה עמה בכל מכל ולזה קאמר שלמה בחכמתו הן אמת שרבות בנות עשו חיל ר"ל הם מצאו חלוקות רבות כדי שיקחו לבעליהן וימצאו חן וחסד לפני בעליהן איש לפי מידתו יש מי שנותן עניו ביופי ויש מי שנותן בממון ויש במשפחה ואפי' שתהיה מוכת שחין אבל אני מיעצך שתברר המעולה שבכולן משום שהכת האומרת תנו עיניכם בממון הוא שקר והממון הוא חן כדכתי' העושר והכבוד וחן וכבוד אחת היא וכמ"ש העולם יש ממון יש כבוד ולזה אמר זה הכח הוא שקר משום דהממון אין לו רגלים כמו השקר דאין לו רגלים משום דהממון נקרא זוזים שזזים ממקומם נמצא דהתעיף עיניך בו ואינינו והכת האומרת תן עיניך ביופי גם זה הבל דכמה יפיפיות היו בעולם ונעשו שחורות כעורב אלא אשה יראת ה' היא תתהלל ואשה כזאת תבקש שהיא מעולה על כולנה ולזה לא קאמר כי אם השתיים דהיינו ביופי והעושר השייך בהן גנות אבל במיוחסות לא קאמר בה שום גנות דהאמת הוא דאין האשה אלא לבנים וכיון שהיא בת טובים בניה דומין לאחיה אבל יראת ה' היא מעולה משום שמדריך את בניה ביראת ה'

והנה כדי להבין מאמר רז"ל האמור גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים וכו' דלכאורה יל"ד דממה נפשך אם הנהנה מיגיעו הוא ירא שמים ג"כ ודאי שהוא גדול ומה בא ללמדנו שהוא גדול ואם הוא נהנה מיגיעו לבד ואינו ירא שמים איך יתכן שנאמר ע"ז גדול ח"ו שיהיה יותר מירא שמים ועוד דמילת אשריך דדריש לעוה"ז ומלת וטוב לך דדריש אותו על עוה"ב א"כ התם דקאמר קרא אשרי האיש ירא את ה' צ"ל דהוא בעוה"ז לבד וזה הוא תימה דבעוה"ז לבד קא משכח ליה קרא דהוא אשרי ולא לעוה"ב ועוד דלמה נקטו רז"ל בלשונם הטהור בלשון הנאה ולא אמר גדול האוכל מיגיעו אלא נר' עפ"י חקירת הראשונים והביאו הרב שארית יעקב דלמה עשה ה' ככה לברוא לאדם ע"י איש ואשה וכי ח"ו קצר קצרה ידו לברוא אותם