איש אמונים קפח

ומשם תשכיל ותבין למה הזהיר לנו בתורה לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' הטעם מפני שהמחטיאו הוא יותר מן ההורגו א"כ היא פטורה ושתי במה שלא באה להחטיא את ישראל

וכל זה הוא אם היה אמת שלא באה כדי שלא להחטיא את ישראל ברם הקב"ה בוחן לבות וכליות ויודע מחשבות וצפה והביט דבדעתה היה לבא תכף להחטיא את ישר' ועכ'ב היתה מפני שפרחה צרעת בה ולכן נתן בלב המלך ויועציו להרוג אותה כן יאבדו כל אויביך ה' אכי"ר

איך שיהיה יען שראיתי שהטרחתי למו"ר חזרתי לנושאי מקדם אמרתי בתחילה דברי לאשר הוא לו יתננו שם רמז לקוטב דרושינו דהמכירה בטלה וחיובא רמיא להחזירה וידוע דישר' נקראים חלק אלוד' ממעל קרא כדכתיב כי חלק ה' עמו וז"א לאשר הוא לו הוא הקב"ה אבינו שבשמים ואנחנו עמו ועבדיו יתננו מהחיוב המוטל להחזירו באין או"ד כלל

חזרתי ואמרתי לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו שם רמז למ"ש במס' מגילה על העץ אשר הכין לו תנא לו הכין דמתחי' כשעשאה העץ נגזרה גזרה שיתלו אותו עליו בשעת מפלתו ואיתא בילקוט הובא בס' צוף דבש דאליהו אמר שעץ זה היה מבית קוהק"ו לקיים מה שנאמר יתנסח אע מן ביתיה וזקיף יתמחי עלוהי וכתב ה' חיד"א ז"ל בס' נחל אשכול דזהו כונת התוספתא תנא לו הכין שכבר קנה אותה במה שתיקנה בשינוי ליום שיתלוהו וז"א על העץ אשר הכין לו וכ"ת והיאך נעשית שלו לזה מתרץ לו הכין דמשעה שתיקנה והכינה נעשית שלו וז"א לאשר הוא לו דהיינו אשר הכין לו יתננו ביום אשמתו

חזרתי ואמרתי ושילם אותו בראשו וחמישיתו יוסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו שם רמז דידוע מ"ש רז"ל דלעת"ל כשימחה שמו של עמלק אזי יהיה השם שלם דהיינו אות וי"ו ואות ה"א ויהיה השם הוי"ה ב"ה שלם וז"א ושילם דהיינו שישלים השם דהיינו "אותו" אות וי"ו בתחי' וחמישיתו דהיינו אות ה"א יוסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו שימחה שמו של עמלק ויבא משיח צדקנו ויבנה בית קודשינו ותפארתינו ויאמר די לצרותינו בעגלא ובזמן קריב אמן כן יהי רצון

דרוש ב' לשבת זכור

ממורי הרב בעהמ"ח ס' בני בנימן זלה"ה אשר דרש אותו בק"ק גדול שנת התקצ"ג ליצירה

והנושא בא: מאהל מועד לאמר דבר אל בנ"י ואמרת אליהם ארם כי יקריב מכם קרבן לה'

אדם כי יקריב מכם קרבן לה'

אדם כי יקריב קרבן לה' מן הבהמה ומן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם

איתא התם בילקוט בפ' כי תצא זכור את אשר עשה לך עמלק רבי תנחום פתח זכרונכם משלי אפר אמר הקב"ה לישר' בני הוו זהירין בב' זכירות שכתבתי בחו' תמחה את זכר עמלק שנאמר כי מחה אמחה את זכר עמלק משלי אפר אם זכיתם הרי אתם בניו של אברהם אותו שהמשיל עצמו לאפר שנא' ואנכי עפר ואפר ואם לאו לגבי חומר גביכם התקינו עצמיכם לשעבוד מלכיות ע"כ

ידוע הדבר ומפורסם הענין לפני מו"ר כמה גדלה מע' מצות מחיית זכר עמלק עד שבשבילה צוה ה' אותנו ג"כ להזכיר בפה תמיד מעשיו הרעי' כדכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים ואשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלד'ים דלכאו' צריך להבין בפסוק הזה דמאי נפקא לנו בסימנין הללו דהיה בדרך ובצאתם ממצרים ועוד סוף פסוק דקאמר ולא ירא אלד'ים דאין לו קשר עם הקודם

וראיתי בכתבי מרן ר' אב"א ז"ל דהוא היה מפרשם בב' אופנים והוא דמצינו לרז"ל שנתנו כמה טעמים למצוה זו וכו' עיין בכת"י בדרוש פ' זכור כתוב שם באורך אמנם נר' לפקע"ד דהפסוק בא לרמוז לנו עוד טעם א' דמצינו לרז"ל והוא דראיתי להרב טירת כסף כפ' שופטים דמביא משם הרמב"ן דמשום דעמלק הרשע נלחם בישר' בלא סיבה ועילה ונמצא דהיה עובר ומתעבר על ריב לא לו דין גרמא דצוה ה' ככה מלחמה לה' מדור ודור מה שלא עשה לשום אומה ולשון דהרעו לנו והקשה עליו דאיך קאמר בלא סיכה והלא סיבה גדולה היתה לו דבא לערער וליטול חלק בארץ וא"כ לא מיקרי עובר ומתעבר והוא ז"ל תירץ עפ"י מחלו' הפו' אם א"י מוחזקת מאבותינו או לא עיש"ב. ולפי קפ"ד גברא רבא קא חזינא ותיובתא לא קא חזינא דמנין לנו להפך בזכות הרשע מבטן פשע ולומר דבא בטענה ירושת דהלא שנינו בפרקי ר"א והביאו הרב קול יעקב בדרוש א' ע"פ וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו אמר עשיו ליעקב אחיו בא ונחלק כל מה שהניח לנו אבא לב' חלקים ואני בוחר אמ"ל יעקב רשע זה אינו ממלא עיניו אלא ממון מה עשה חלק כל מה שהניח אביו מעות ומטלטלים לחלק א' וא"י ומערת המכפלה לחלק א' וליקט עשיו את כל הממון והמטלטלים ויעקב לקח בחלקו א"י ומערת המכפלה ע"כ. הרי מבואר יוצא להדיא דלא נשאר לעשיו הרשע ובניו הרשעים שום חלק בארץ ומנין לו לעמלק לבא ולערער ובודאי דלא ראה הרב ז"ל האי פירקא דר"א

ועוד קשה לפקע"ד דאפי' אם נאמר לפי סברתו דאית ליה טענה לעמלק בארץ אפי"ה דברי ה' רבינו הגדול הרמב"ן חזקים הם ונקראים עמלק וכל עמו עובר ומתעבר על ריב לא לו משום דאם איתא דלהנאת עצמו הוא דורש ובא ליטול חלק בארץ היה לו להמתין עד בואם אל קצה ארץ כנען ובראותו שהיו נכנסי' לארץ תכף ומיד באותה שעה היה לו לבא ולתבוע חלק עמהם בארץ ולא עכשיו תכף ומיד בצאתם ממצרים מדוכים מגלות מצרים סובבים במדבר הגדול והם עצמם עדין אינם יודעים אם זוכים הם בא"י או לא וכדהוה להו דסבבו את המדבר עד תום כל הדור ההוא ומה לו כי יצעק בעת ובעונה הזאת אלא ודאי מורה באצבע על שנאתו עם ישר' שכל כוונתו היתה להרע להם א"ו כדי שלא יקרא שם ישר' עוד ולסתור מעשה ה' אשר עשה להוציאנו מארץ מצרים מבית עבדים ונקרא עובר ומתעבר שפיר ולכן צוה ה' ככה תמחה וכו'. מעתה זה נר' כו' הפסוק זכור את אשר עשה לך עמלק ואם יקשה לך קו' הרב ע"כ על מה עשה ה' ככה לצוות על