איש אמונים קעז

במתנת הארץ דהכותב נכסיו לעבדו אם שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה וכמ"ש מוהר"ש אלגאזי ששייר ארץ מצרים דגזר אומר לא תוסיפו לראותם וכו' דעפ"ז נר' כוונת הפסוק והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי כל הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי וכו' וכבר ידוע ג"כ שבזמן שאין עושים רצונו של מקום ואינם עושים תשו' הם נקראים עבדים וזה נלע"ד כונת הפסוק כי גרים ותושבים אתם עמדי ר"ל אם תעשו רצוני ותקראו בנים תזכו בארץ ואז תהיו תושבים ואם לאו ח"ו שלא תעשו רצוני ואז לא תהיו בנים אלא אתם תהיו עבדים וא"כ ח"ו תחשבו גרים בארץ וגם עם האמור יובן כוונת יהושע שאמר לישראל כסבורים אתם ליכנש לארץ ערלים ונקדים עוד מיש המפרשים שעל ידי המילה הוא שיש להם דין בנים ואז הם זוכים במתנת הארץ ומפ"ז אמר להם כסבורים וכו' עוד מצינו הוראה אחרת דיש לנו דין בנים והוא מ"ש הרב הנז"ל בספרו פ"ע ח"ב בד' ט"ו על הא דאמר ר' אבהו אמר משה לפני הקב"ה במה תרום קרן ישר' א"ל בכי תשא ופי' רש"י אם באתה לשאת ראשם בהגבהה קח מהם כופר לצדקה ופי' הכוונה דכדי שתבא הגאולה צריך תשובה והתשובה אינה מקובלת אלא א"כ יש לנו דין בנים ומהצדקה מורה שיש לנו דין בנים והתשו' מקובלת וזה הוא כוונת הכתוב ציון במשפע תפדה ושביה בצדקה כלומר השבים בתשו' יתקבלו בצדקה דמהצדקה ניכר שיש לנו דין בנים ותתקבל התשו' זת"ד יבזה נלע"ד כוונת הפסוק במזמור ק"ו אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת זכרני ה' ברצין עמך פקדני בישועתך שהכוונה אשרי מי ששומע המשפט להורות שיש לנו דין בנים ואיך יהיה זה ע"י שעושה צדקה בכל עת דיקא אפי' בעת שאין עושים רצונו של מקום דהיינו שיש להם עונות אפ"ה ע"י הצדקה מוכח שיש לנו דין בנים ועי"כ זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתך שתתקבל התשו' ותבא הישועה ועפ"ז יובן כוונת רז"ל גדולה צדקה שמקרבת הגאולה שנא' שמרו משפט ועשו צדקה וכו' ומקשים כי מהפסוק נר' שצריך שניהם משפט וצדקה ואיך דרש ר"י גדולה צדקה לבד אבל עם האמור אתי שפיר שכוונת הפסוק הוא שמרו המשפט שיש להם דין בנים ואיך יהיה דבר זה ועשו צדקה ואז תקובל התשו' וקרובה ישועתי לבא ובזה ג"כ נר' רמז הפסוק כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וכו' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם וכו' דהכונה דבעשיית הצדקה שהוא משפט המורה שיש להם דין בנים בזה יזכו לכל אשר הבטיח ה' לאברהם שאפי' שיחטאו כשיחזרו בתשובה תתקבל תשו'

והנה הרב אבא מארי ז"ל בדרשותיו כ"י פי' כוונת המשנה הנז"ל אמר ר"ע אשריכם ישראל וכו' באופן אחר במ"ש רז"ל שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה בישר' אלא דוקא בע"ז ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה בישר' ובזה פי' הרב מר זקני ז"ל כוונת המאמר בילקוט הושע וז"ל אמרו ישר' לפני הקב"ה רבש"ע אם אנו עושים תשובה מי מעיד עלינו א"ל הקב"ה לרעה נעשיתי לכם שנא' וקרבתי אליכם למשפט וכו' לטובה איני נעשה לכם הוי שובה ישר' עד ה' אלד'יך ע"כ ופי' הכוונה שלזה שאלו שאם ישובו במחשבה מי מעיד עלינו שאין מי שידע מחשבות אלא הקב"ה ולזה השיב להם והוא יעיד בהם כשם שהעיד לרעה במחשבה הרי דינם כישר' וזה הוא שובה ישראל וכו' דהיינו אפי' בלב עד ה' אלד'יך דהוא היודע ואח"כ קחו עמכם דברים בפועל ובזה פי' הרב אבא מארי ז"ל כוונת המשנה שר"ל אשריכם ישראל שיש להם זאת המעלה שאעפ"י שאינו יודע שום אדם שחוזרים בתשו' כגון שאינם עושים מעשה בפועל אלא במחשבה לבד ואפ"ה יועיל לכם משום שלפני מי אתם מטהרין כלומר שאין מי שיודע שום דבר מטהרתכם ואעפ"כ מועיל לכם כיון שאביכם שבשמים יודע מחשבותיכם לטובה בלבד שנא' מקוה ישראל ה' דהייתור בא להורות אפי' על המחשבה ועפ"ז נראה לפע"ד שיובן כוונת המאמר בילקוט מלכים וז"ל לע"ל מביא הקב"ה כל א"ה ומעבירן על הגשר של גהינם וכשמגיעים שם מיד נופלין בגהינה והיו ישר' מתיראין ואומרים אפשר כאשר עשה עם אלו כן יעשה עמנו מיד אמרו לפני הקב"ה רבש"ע אנחנו עמך ונחלתך אמר הקב"ה מי מעיד לכם אמרו יבא אברהם ויעיד אמר לו מעיד אתה שהם עמי ונחלתי אמר לו אברהם והלא כבר אמרת לי וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי אמר להם הקב"ה מי מעיד יותר אמרו לו יבא יצחק ויעיד קרא ליצחק אמר לי מעיד אתה שהם עמי ונחלתי אמר לו יצחק והלא כבר אמרת לי כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אמר להם מי מעיד יותר אמרו לו יבא יעקב ויעיד קרא ליעקב אמר לו מעיד אתה שהם עמי ונחלתי אמר לו רבש"ע כבר אמרת להם לא יהיה לך אלד'ים אחרים על פני והם אמרו שמע ישר' ה' אלד'ינו ה' אחד עכ"ל

ולכאורה הוא תמוה וצריך ביאור ויובן עפ"י מ"ש ונקדים עוד מ"ש המפרשים שהשי"ת נתחייב לירד במצרים הוא בעצמי כמ"ש דן אנכי ואעפ"י שהקב"ה הוא כהן ומצרים מלאה גלילים מ"מ כיון שישר' יש להם דין בנים כהן מטמא לבנו ועוד נקדים מ"ש הרב ראש דוד בפ' שמות והבאנו דבריו למעלה שאם ישר' לא היה להם דין בנים לא היו זוכים במתנת הארץ דהכותב נכסיו לעבדו אם שייר קרקע כל שהי' אין מתנתו מתנה וכאן שייר ארץ מצרים דכתיב לא תוסיפו וכו' ובזה יובן הכוונה של המאמר שאומר לע"נ מביא את כל א"ה ומעבירם על גשר של גהינה וכשמגיעים שם נופלין מיד בגהינם לרמוז שאפי' אותם שעשו תשובה אינו מועיל להם ונופלין כולם בגהינם וישר' מתיראים ואומרים אפשר כאשר עשה עם אלו כן יעשה עמנו מפני שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול מיד אמרו לפניו רבש"ע אנחנו עמך ונחלתך ר"ל אנחנו יש לנו דין בנים ולא דמיא לשחר א"ה שאין מועיל להם התשו' אמר להם הקב"ה מי מעיד שאתם יש לכם דין בנים אמרו יבא אברהם וכו' כיון שבא אברהם ואמר לא כך אמרת וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ומשם ראיה דיש להם דין בנים וכמ"ש דאל"כ איך ירד הקב"ה למצרים ארץ מלאה גלולים אמר להם מי מעיד יותר מפני שבזה י"ל דהלכה כר"י דאמר בזמן שעושים רצונו ש"מ נקראים בנים ולא כר"מ דאמר בין שעושים רצונו ובין שאין עושים רצונו נקראים בנים לזה אמרו יבא יצחק כיון שבא יצחק אמר לו לא כך אמרת לי כי לך ולזרעך וכו' וכיון שזכו במתנת הארץ כל הזרע בין צדיקים ובין רשעים מוכח דיש להם דין בנים א"ל הקב"ה אפי' כשאינם עושים רצונו של הקב"ה מי מעיד יותר דכל זה הוא כשעושים תשו' בפועל אבל אם עשו תשו' במחשבה מי מעיד שיועיל להם לישראל אמרו לו יבא יעקב ויעיד כיון שבא יעקב ואמר לו לא כך כתבת בתורה לא יהיה לך אלד'ים אחרים על פני וזה הוא במחשבה וכמ"ש הרמב"ן והביאו החינוך דאחרים אינו אלא בלב וזה הוא שאמרו רז"ל דמחשבה דע"ז מצרפה למעשה ומינה שמעינן לכל התורה כולה אין מחשבה רעה מצטרף למעשה וה"ה למחשבה טובה שמצטרף למעשה משא"כ בא"ה ולזה סיים והם אמרו שמלו ישר'