איש אמונים קעו

נאות יעקב שדבר הוא כינוי לשבת וכבר כתבנו לעיל שע"י שמירת שבת הוא השותפות שיש לנו עם הקב"ה ולזה רמזתי ובדבר הזה תאריכו ימים לרמוז שע"י שמירת השבת מועלת התשובה ותאריכו ימים על האדמה בעולם הזה ויתקיים השותפות. עוד חזרתי ואמרתי ובדבר הזה תאריכי ימים לרמוז שע"י שמירת שבת יבא משיח צדקנו ויגאלנו כמ"ש המפרשים ויבנה בית מקדשינו ותפארתינו בעגלא ובזמן קריב כיר"א

דרוש ג' לשבת תשובה

ממורי הרב בעהמ"ח ס' בני בנימין זלה"ה

למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל. למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל

במדרש רבא פ' תצוה וזה הדבר הה"ד קחו עמכם דברים זה ש"ה ארחץ בנקיון כפי וכו' לשמוע בקול תודה לפי שישר' אומרים הנשיאי' חוטאים ומביאין קרבן ומתכפר להם אבל אנו עניים ואין לנו להביא קרבנות ת"ל קחו עמכם דברים ואני מוחל לכם ואין דברים אלא דברי תורה שנא' אלה הדברים אשר דבר משה אמרו לו אין אנו יודעים אמר להם הקב"ה בכו והתפללו לפני ואני מקבל עכ"ל

ידוע הדבר ומפורסם הענין כמה גדלה מעלתם של ישראל עם הקב"ה שיש להם דין בנים וע"כ הוא מקבלם בתשובה לא כן א"ה שיש להם דין עבד ולכן לא יש להם תשו' והטעם הוא כמ"ש המפרשים הלא בספרתם שאב שמחל את כבודו כבודו מחול אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שעפ"ז נראה לע"ד לפרש דברי ר"ע שאמר בפ'. יוהכ"פ אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים ע"כ שנר' שבא להורות מע' ישראל שמקבל מהם הקב"ה התשי' שעושים לפני מלך גדול השי"ת מה שלא יש בשום אומה ולשון זאת הזכיה וזאת המעלה מפני שמלך שמחל על כבודו וכו' אבל ישר' שהוא אביהם יש להם תשו' ועפ"ז נר' ג"כ כוונת המדרש וז"ל ועשו לי מקדש אמר הקב"ה לישר' אתם בנים ואני אביכם שנ' בנים אתם לה' ואני אביבם שנ' כי הייתי לישר' לאב כבוד לבנים כשהם אצל אביהם וכבוד לאב כשהוא אצל בניו וכמה"כ עטרת זקנים בני בנים וכו' עשו בית לאב שיבא וישרה אצל בניו לכך נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם עכ"ל

ומקשה הרב שמע יעקב ז"ל בפ' תרומה ד' מ"ט דלמה במצוה הזאת הוצרך לטעם שהם בנים והוא אביהם ואם כבנים ואם כעבדים חייבים לקיים מצות בוראם ופי' לפי דרכו עש"ב ולפקע"ד נר' לפרש עפ"י האמור ונקדים עוד שמצינו בפ' כי תשא שאמר השי"ת למשה הנה מלאכי ילך לפניך וכו' כי לא אעלה בקרבך וכו' ומשה לא נצה עד שאמר ילך נא אדני וכו' ונמצא שדוקא לישראל שיש להם דין בנים ואם יחטאו ח"ו יש להם תשו' הוא טוב להם שישכון השכינה בתוך בני ישראל שאם יחטאו ח"ו ויחזרו בתשו' יסלח לחטאתם אבל לא"ה שאין להם תשו' אינו טובה להם לשכון השכינה בתוכם שאם יחטאו יכלה אותם כרגע ר לכן הוכרח בעל המאמר במצוה הזאת ליקח טעם שהם בנים והנה ראיתי להרב הגדול בספרו הבהיר מדבר קדמות אות ב' שכתב משם הרב מוהר"ח ן' עטר ז"ל דמהברכות מוכח דישראל יש להם דין כנים ובן מברך לאביו לא כן דאם היה להם דין עבדים כלום יש עבד שנותן שלום לרבו ומדהרשנו הקב"ה לברכו מוכחא מילתא דדין בנים יש לנו ובזה פי' הרב הנ"ל פ' ועתה ישר' מה ה' אלד'יך שואל מעמך וכו' והוא דרבותינו דרשו אין ועתה אלא תשובה ודרשו ג"כ א"ת מה אלא מאה דחייב לברך מאה ברכות בכל יום דזה הוא כוונת הפסוק דהתשו' מועלת לישר' יען דיש להם דין בנים וגם הברכות היא הוכחה דדין בנים יש להם ונמצא דהא והא אחת היא התשובה והברכות יעש"ב ובערך הד' הביא משם הרב מוהר"י חאג'יז ז"ל בס' קרבן מנחה סי' קכ"ד דהבן יכיל לעשות רצון אביו אעפ"י שלא צוה כך כההיא דחייא בר דב דאפיך לאמיה ואי לאו משום למדו לשונם דבר שקר היה נכון לעשות רצון אביו אעפ"י שלא ציוה כך אמנם העבד אין לו לעבור על דברי אדונו אע"ג שרצונו יהיה כך כמעשה דאוגר כשצוהו נבוכדנצר הרשע להרוס חומת ירוש' כמ"ש באיכה רבתי וכפי דברי הרב יש לנו ללמוד שאם ישר' יש להם דין בנים יכולים לעשות סייגים וגדרים לתורה אעפ"י שלא צוה אותם כיון שעושים כדי לעשות רצון קונם אבל אם יש להם דין עבדים אינם יכולים לעשות בלי ציווי ובזה נ"ל כוונת רז"ל אמרו מ"ה לפני הקב"ה כתבת בתורה אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד ואתה נושא פנים לישראל דכתי' ישא ה' פניו אליך א"ל ואיך לא אשא נים להם שאני כתבתי בתורה ואכלת ושבעת וברכת והם דקדקו על עצמם עד כזית ועד כביצה ע"כ והמפרשי' פי' הכוונה שמ"ה היו סוברים שישראל לא יהיה להם שכר על התורה כיון שקבלוה באונס והשיב להם השי"ת כיון שעושים יותר על מה שנצטוו ש"מ שעושי' ברצון ולע"ד עם האמור ניחא שכוונת מ"ה לקטרג שכיון שחטאו לא יהיה להם תשו' שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וזה הוא שאמרו איך אתה נושא פנים לישר' לקבל התשו' מהם והשיב להם איך לא אשא פנים שיש להם דין בנים חדא שאני הרשתי אותם לברך וזה הוכחה שיש להם דין בנים ועוד שהם הוסיפו לעשות רצוני יותר ממה שנצטוו וזה ג"כ היא הוכחה שיש להם דין בנים ואב שמחל על כבודו כבודו מחול ובזה אני נושא להם פנים ומקבלם בתשו' ועפ"ז יובן ג"כ לע"ד דברי רז"ל על מה אבדה ארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי שלא ברכו בתורה בתחילה ע"כ די"ל מה חרי אף הגדול הזה בשביל שלא ברכו על התורה לאבד את הארץ יותר מכל עבירות שבידם אבל עם האמור ניחא שכל עבירות היה להם תשו' אבל כיון שלא ברכו נר' סברתם שדין עבדים יש להם ולכן לא ברכו בטענה כלום יש עבד שנותן שלום לרבו ולכן לא יש להם תשו' מדה כנגד מדה לפי סברתם שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול

והנה בזאת המעלה שיש להם לישר' עם הקב"ה שדין בנים להם מה שלא עשה כן לכל גוי מצינו ג"כ שבזה זכו ישר' לתורה שאפי' שמ"ה היו אומרים תנה הודך על השמים והם היו רוצים לזכות בתורה מדין דינא דבר מצרא וכיון שיש לנו דין בנים בטלה טענתם שלגבי הבן לא נאמר דין זה דבן המצר ובזה נלפע"ד כוונת התנא שאמר במס' אבות חביבים ישר' שנקראו בנים למקום שע"י זה חביבים ישר' שניתן להם כלי חמדה דהיינו התורה וגם מצינו עוד שע"י זה זכו ישר' ג"כ במתנת הארץ כמ"ש הרב הגדול הנז"ל בספר ראש דוד שאם ישר' לא יש להם דין בנים לא יזכו