איש אמונים קעא

דח"ו אין כל העולם כולו להקב"ה כ"א חציו נמצא דעוקר הקידושין לגמרי דהוי קדושי טעות וכההיא דתנן הרי את מקו' לי ע"מ שיש לי בית כור עפר מקו' ויש לו ואם יש לו חצי בית כור עפר אינה מקו' וה"ה נמי בקידושי ישראל אם ח"ו משתף ד"א נמצא עקר לקידו' של הקב"ה ח"ו דהוו בטעות דמטעם זה הוכרח הקב"ה לומר שתי דברות אנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו להודיע כי שניהם לצורך הקידו' המה וא"א לזה בלא זה

מעתה נבא לכוונת הכתו' דקאמר הנביא לישר' אם יהיו חטאיכם כל מין עבירות שתעשו כשלג ילבינו וגו' ועוד אמר אם תאבו ושמעתם לקבל אלהותו יתב' דאמר כי לי כל הארץ מדה כנגד מדה טוב הארץ תאכלו. אמנם אם חטאנו דייקא שתעבדו ע"ז ולדעתיכם דהוו קידושי טעות ואין לך מרד גדול מזה ולז"א ומריתם חרב תאכלו וכמ"ש רש"י חרב נוקמת נקם ברית דכתי' בפ' בחוקותי לעע"ז כפי' רשב"ם שם ונותן טעם כי פי ה' דבר דייקא שלכך אמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך בדבור אחד דוקא עפ"י ה'. מה שאין בל בריה יכולה להוצי' וה"ט שהקי' תלוים בלאו זה וזה בל"ז לא סגי ודו"ק

איך שיהיה יען שהטרחתי למו"ר חזרתי לנושאי מקדם אמרתי בתחי' דברי לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים רמז הנרמז עפ"י קוטב דרושינו דלעיל משתעי קרא בתשו' כדכתי' ושבת עד ה' אלד'יך וקא מזהר מרע"ה לשמור לעשות לחזור בתשו' שלימה ואל תחשבו כי דמיא למיא דמיטרא כי עיקר תלוי למעלה דצריך ההתעוררות מלמטה דמתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה וז"א כי לא דבר רק הוא מכם מאחר כי לגבי דידכו חסר השופע וז"א כי הוא חייכם דייקא וגו'

חזרתי ואמרתי כי לא דבר רק הוא מכם שם רמז לצרות תכופות ורוח זלעפות אשר עברו על נפשינו בשנה זאת מרוח רעה ויוקר השערים והנה בעתה חולי אבעבועות והילדים שלא טעמו טעם חטא ואף גם זאת לשמע אזן דאבה נפשינו כמה נפשו' מישר' שמתו במלחמה על איזה מהם נבכה תחי' הא ודאי לא על חנם הוכיח זמנו עונותינו הטו אלה וז"א כי לא דבר רק הוא כל אלו הצרות כ"א מכם עונותינו גרמו כי הוא חייכם שהוא החיות שלנו שאובדים כמה נפשות מישראל בעוה"ר

חזרתי ואמרתי כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים וגו' דידוע מ"ש רז"ל כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשו' ומע"ט וידוע דמילת דבר הוא כינוי לתשובה כמ"ש הנביא קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וז"א ובדבר הזה תאריכו ימים ויבא משיח צדקינו ימהר יחיש לגאלינו בעגלא ובזמן קריב כיר"א

דרוש ב' לשבת תשובה

ממורי הרב בעהמ"ח ס' בני בנימין זלה"ה

והנושא בא. ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה: ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה

גרסינן ביומא פרק ח' אמר ר"ח בר חנינא גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם שנא' ארפא משובתם אוהבם נדבה ר"ח ב"ח רמי כתי' שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים אתם וכתיב ארפא משובתם לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה ע"כ

ידוע הדבר ומפורסם הענין כאשר חכמים הגידו בכמה מקומות איך מע' התשובה היא בחסד ורחמים מאתו ית' עם עמו ישר' כדי שיזכו את נפשם ולא ידח ממנו נדח אבל כפי דין הגמור היה נותן שהנפש החוטאת היא תמות ולא תתקבל בתשו' כאשר כתבו המפרשים בשם בעל הרב העקידה דבמציאות התשובה מצינו ב' חסדים שעושה הקב"ה עמנו האחת שאחר שנעשית העבירה בפועל מה תועיל החרטה והוידוי בפה וכי ההורג את הנפש או המחלל את השבת וחזר בתשובה בפיו ובלבו התשוב נפשו של הנרצח או שבת המחולל למקומו והשנית כי מן הראוי היה שהחוטא לה' שהוא בלי תכלית שיהיה עונשו ג"כ בלתי תכלית ולא יהיה תקומה לו ח"ו וכו' ובזה פי' הרב בן פדהצור ז"ל כוונת המאמר שאמרו רז"ל בתנחומא שאלו לחכמה חוטא מה עונשו אמר להם חטאים תרדף רעה שאלו לנבואה חוטא מה עונשו אמר להם הנפש החוטאת היא תמות שאלו לתורה א"ל יביא קרבן ויתכפר שאלו להקב"ה א"ל יעשה תשו' ויתכפר הה"ד טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך ע"כ שהכונה שסברת החכמה היא שעונשו ביסורי' דהוי בפועל מדה כנגד מדה וסברת הנבואה היא שיהיה עונשו בלי תכלית ולא יהיה לו תקומה ח"ו והתורה סברה דדימה לסותר בית חבירו דמשלם כפי יכולתו ואולם הקב"ה ברוב רחמיו אף כי כל דברי החכמה והנבואה והתורה אמת מ"מ היותו בעל הרחמים בשם ה' שהוא רחמים הקל עונש החוטא ואמר יעשה תשו' ויתכפר הה"ד טוב וישר ה' דלהיותו טוב וישר בשם שהוא רחמים יורה חטאים בדרך התשו' שבחרטה ובוידוי יתכפר לו זת"ד ז"ל ובזה נ"ל כוונת המאמר שאמרו רז"ל שישר' אומרים השיבנו ה' אליך ונשובה והקב"ה אומר שובו אלי ואשובה אליכם וצריך לדקדק במאי פליגי ועם האמור ניחא דישראל מתייראין לשוב מעצמם דאפשר שלא יתקבלו כס' החכמה והנבואה והקב"ה השיבם שובו אלי אלי דייקא שאני בעל הרחמים ומקבל תשובתכם וזה נראה נ"כ לענ"ד כוונת המדרש בתהלים בפסוק הלעולם תאנף בנו אמרו ישראל לפני הקב"ה אם אנו חוזרים בתשו' אי אתה מקבלנו הלא אתה תשוב תחיינו שהכוונה שאמרו ישראל לפני הקב"ה שאם אנחנו חוזרים בתשו' אי אתה מקבלנו כס' החכמה והנבואה והתורה שכולם הסכימו שהתשו' לא יועיל בהם אין הדבר כן אלא אתה שהוא בעל הרחמים תשוב תחיינו כמו שאמרת יעשה תשו' ויתכפר

והנה נר' לפרש כוונת המאמר הנז"ל באופן אחר והוא דשאלו אם החוטא יש לו דין מזיק הזק הניכר וחייב מדין תורה או אינו אלא מזיק הזק שאינו ניכר ואינו חייב אלא משום קנס כדאמרינן בש"ס בפ' הניזקין במתני' דהמטמא והמדמע וכו' ע"ש וזה הוא שאומר חוטא מה עונשו ר"ל איך הוא העונש שלו אם הוא משום קנס או אם הוא משום מזיק מן הדין ונפקא מינה שאם אמרינן דהוי היזק הניכר חייב אף בשוגג אבל אם הוי היזק שאינו ניכר בשוגג פטור וע"ז השיבו כל א' וא' שיטה אחת שהחכמה השיבה חטאים תרדף רעה ר"ל שלעולם דין היזק שאינו ניכר יש לו ואינו חייב אלא משום קנס כדי שלא יהיה רגיל לעשות ככה וכמ"ש כדי שלא יהיה כל א' וא' הולך ומטמא טהרותיו של חבירו כן החוטא ג"כ צריך לקונסו מפני שהרעה רודפת אחריהם ובכל יום ויום מוסיפים לחטוא וכו' והנבואה השיבה בי באמת החוטא דין הזק הניכר יש לו יען