איש אמונים קסז

היו נלכדים גם המה ונשללים מהאויבים. והביא ראיה מסיפא דברייתא ה' חצרות השופכות לביב כולן מתקנות עם התחתונה מטעם שאם לא היתה מתקנת התחתונה היה נשאר המים והטיט למעלה הלוך וגדל ה"נ אם לא היתה העיר הזאת מצלת את האויבים היו הולכים לשלול שלל בכל העיירות וע"ז חייבים לפרוע מנת חלקם בהוצאות יעש"ב

הרי להדיא שס' מוהריק"ו בחר הראיה שכתבתי בעניותין ואיך לא נרגש ה' מוהרא"ש ז"ל מאחר שהביאו לסמוכות שלו וצ"י

נקוט מהא דיש אופני' דהעליוני' מסייעי' להתחתוני' כשהנזק מגיע להם ופעמים שהתחתוני' חייבים לסייע לעליונים כשמגיע להם הנאה ותועלת

והנה ידוע דעל ידי עונותינו קלקלנו צנורות השפע הקדושה והטהורה היורדת לישר' וגם פגמנו במדות העליונו' ובאותיות השם הקדוש כידוע לי"ח

מעתה נחזי אנן דלגבי צנורות שקלקלנו בעוה"ר וצריכים לנו ההנאה והתועלת שפע רב מלמעלה חייבים אנחנו לסייע לשוב בתשו' שלימה כדי שעי"ז יתוקנו השבילים וירד השפע בדרך ישרה ויהיה שבע וזול וכל טוב והרי זה דומה לחמש גינות המסתפקו' ממעיין אחד דהתחתונה מסייעת להעליונה

ברם לגבי הפגם שפגמנו בעוה"ר צריך סייוע ועזר אלדי' כדי שנשוב בתשובה מאהבה ויתוקן השם הק' ויוסרו כל הפגמי' וה"ז דומה לה' חצרות השופכו' לביב שהעליונה מסייעת להתחתונ' שלא יתעכבו שם המים ויעשו רפש וטיט

ואפשר דזהו הויכוח של ישר' עם אבינו שבשמים שישר' אומרים השיבנו ה' אליך ונשובה הכוונה שאתה חייב לסייע אותנו להשיבנו בתשובה שלימה מטעם דדמי לחמש חצרות השופכות לביב וכיון שאנו חוזרים בתשו' יוסרו כל הפגמים שעשינו בעוה"ר והקב"ה או' להם שובו אלי שאתם חייבים לשוב בתשו' ממילא ואשובה אליכם דע"י התשובה נתקן הכל בעהי"ת וזה יהיה רמז הפסוק שאמר דהמע"ה עזרינו אלד'י ישענו "על דבר כבוד שמך" דייקא דכל תכלית שאנו מבקשים עזר וסיוע הוא ע"ד כבוד שמך שפגמנו בעוה"ר וע"ז אמרו רז"ל הבא ליטהר מסייעים אותו דייקא נקט לשון סיוע ולא אמרו פותחי' לו כמו הבא ליטמא אבל הוא הדבר אשר דברנו דכיון דזה בא ליטהר דכבר שב בתשו' וחפצו ורצונו ליטהר מסייעין אותו מדינא וכאמור ודו"ק

נמצינו למדין דכשהאדם מעורר עצמו לשוב בתשו' מן השמים מסייעים אותו סיוע שיש בו ממש אמנם הרשעים מתייאשים מהתשו' באמרם כי כבר פגמנו בעוה"ר למעלה וא"כ להם מגיע הנזק ח"ו וצריך שמן השמים יעוררו אותו לשוב בתשו' וכל כמה שלא יעוררו אותו מלמעלה מתייאש מן התשו'

עו"נ מ"ש רז"ל דעיקר השפע היורד לישר' הוא ע"י השלום וכמאמר ר"ש בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנא' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ואמרו חכמי המקוב' דהענין הוא דעיקר השפע משפיע משם הויה ב"ה לשם אדנות באופן זה שאות יו"ד דהוי"ה משפיע לאות א' דאדנות עשרה פעמי' א' הרי עשר. ואות ה' משפיע לאות ד' ה"פ דלית הרי עשרים. ועשר הרי שלשים ואות וי"ו לאות נו"ן ששה פעמים נ' הרי שלוש מאות ושלשים הרי ש"ל. ואות ה"א אחרונה לאות יו"ד ה"פ יו"ד הרי חמשים וש"ל הרי ש"ף שעולה במספר שלום וד' אותיות עולה ש"פ

מעתה נבא לביאור הכתובי' דהנביא קורא בגרון ואו' סולו סולו פנו דרך דהכונה שתחזרו בתשו' ועי"ז תפנו את הדרך הסתומה ומעכבת את השפע ואז גם הקב"ה קורא למעלה הרימו מכשול מדרך עמי הכונה שגם הוא מסייע כדין שהעליונה מסייעת להתחתונ' וז"א כי כה אמר ה' רם ונשא שוכן מרום וקדוש אשכון אף שהוא שוכן בשמי מרומי' אפי"ה את דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ותרויהו שיש לכם שפע רב וז"א שלום שלום לרחוק ולקרוב דהיינו לבעל תשו' יהיה שפע וברכה רבה אמנם הרשעים ופרש"י שאינם נותנים לב לשוב והטעם שמדמים לדינא דה' חצירות השופכות לביב ואומרי' דדמי לים נגרש כי השקט לא יוכל כי לא יוכלו להתעכב למעלה מסיבה כי ויגרשו מימיו רפש וטיט ומצפים דיבא להם התעוררות מלמעלה הלא"ה לא ישובו בתשו' הא ודאי מפסידים השפע ממילא וז"א אין שלום אמר אלד'י לרשעים

עו"נ מה שפי' ה' לב אהרן בכוונת פסוקי יפתח עם זקני גלעד שאמר להם הלא אתם שנאתם אותי וגו' והשיבו לו לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמנו בבני עמון וגו' דדקדק הוא ז"ל למה נקטו בלשונם שבנו אליך היל"ל באנו אליך כמו שאמ"ל מדוע באתם אלי עתה ותו דשינו בלשונם דבתחילה אמרו לו ונלחמה בבני עמון וכשהקשה להם הלא אתם שנאתם אותי הוסיפו לו והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון שהוא לבדו ילחם להם ופי' הוא ז"ל דכוונת זקני גלעד לומר ליפתח שידעו בנפשם שעשו שלא כהוגן לגרשו מבית אביו ובשביל זה באו לשוב בתשו' שלימה וכמו שבע"ת לגבי קוב"ה הם מעולים יותר מצדיקים גמורים והטעם שכל אהבה וקירוב שקדמה אליה השנאה והריחוק היא אהבה עזה לאין תכלית ומטעם זה במקום שבע"ת עומדי' איצ"ג יכולים לעמוד וע"ז שבנו אליך בתשובה אחר השנאה שהיה בינינו כדי שתהיה אהבה חזקה עד שמרוב האהבה והלכת עמנו ונחלמת לבדך בלי שום עזר וסיוע מאתנו יע"ש. וה' גאון עוזינו הרב חיד"א א ז"ל בס' נחל שורק פי' כונת הכתובי' וידבר יפתח את כל דבריו לפני ה' דוקא דלא גילה לנו בקרא מה היו דברי יפתח והוא ז"ל חריץ יטיב דכוונת את כל דבריו עניניו אשר עברו עליו שזקני גלעד באו אצלו לשוב בתשו' שלימה והוא מחל בספ"י והוא מוכן לילך ללחום מלחמותיהם אף שעשו לו כשונאים גמורים ובכן מן ההכרח שהקב"ה ברוב רחמיו ימחול ע"כ עונותינו יע"ש וכן פי' ה' שנות ימין ולא זכר שר שכבר קדמו ה' חיד"א ז"ל

מעתה נבא לכוונת המשנה דראב"ע דעבירו' שבין אדם למקום אנה"נ דהקב"ה מסייע לשבים בתשו' ויוה"ך מכפר מט' שפגמנו למעלה ואולם בעבירות שב"א לחבירו דהם מזיקי' עצמם לקלקל צנורות השפע מאחר דאין שלום וממילא אין שפע בזה לא יש חיוב להקב"ה כ"א התחתונ' מתקנת לעצמה וא"כ אין יוה"כ מכפר אפי' אם יתודה אלף וידויים עד שירצה את חבירו ויהיה שלום וירד השפע אבל ר"ע בא להוסיף ולומר דאדרבא השב מעבירות שב"א לחבירו זה סגולה נפלאה כדי שהקב"ה ימחול ויסלח ע"כ פשעינו כמו שאנו למטה מוחלים זל"ז בל"ש ונ"ח וכמו שמצינו גבי יפתח דמפני שמחל יפתח להם גם הקב"ה מחל כל עונותיהם וכאמור וז"א אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים הכוונה שאתם מטהרים ביניכם לבין עצמיכם ועי"ז בהכרח מי מטהר אתכם אבינו שבשמים ואם לא תטהרו עצמיכם לא יטהר אתכם הקב"ה דהא בהא תליא והביא ראיה בתחילה מהכא וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתה