איש אמונים קסו

בכד. ועוד אמרה דמעיקרא פטורה כיון שזה מעט הקמח עם מעט השמן שבצפחת היא עושה לה ולבנה ובכן היא פטורה מהחלה. ואינה יכולה לעשות אותה ולאכלה עמו ביחד כי חוששת כי אח"ך ימות ברעב וכוונתה שימתין עד למחר ותעשה ויתן לאליאו לאכול לא מתורת חלה כ"א בתורת חסד. וע"ז השיב לה אליאו בנועם אמריו בואי עשי כדבריך שתעשה כל העיסה מטוגנת בשמן כמו שאמרה עכ"ז איכא למיחש שמא תמלך והתיקון הוא לעשות עוגה קטנה לאפות אותה לחייבה בחלה כמו שהיה עושה מהר"מ מרוטנבורג וז"א אך עשי עוגה קטנה לאפותה והוצאת לי דייקא שתתחייב בחלה ואח"ך תעשי לך ולבנך באחרינה. ועל חשש שתמותי ברעב בישר אותה כי כה אמר ה' אלקי' ישר' כד הקמח לא יכלה וגו' עכ"פ השומע דברי אליהו שאמר והוצאת לי יבין שאסור לאכול הכהן עם הזר על שלחן אחד וזה אינו. ולזה קמ"ל קרא דהאלמנה עשתה כדבר אליהו להוציא עוגה קטנה משום חשש שמא תימלך אבל בשעת אכילה אכלו שניהם על שולחן אחד כיון דלא גזרי' העלאה אטו אכילה. וז"א ותעשה כדבר אליהו דהיינו שעשתה עוגה קטנה אבל ותאכל היא והוא ובנה ימים על שולחן אחד ודו"ק

איך שיהיה נחזור לקוטב דרושינו שהתחלנו לדבר שהחייוב מוטל עלינו לשוב בתשו' שלימה בימים האלה שהם ימי תשו' מעבירות שבידינו. בין מעבירות שבין אדם למקום בין מעבירות שבין אדם לחבירו כדי שביום הקדו' הבע"ל יתמלא רחמי' אבינו שבשמים וימחו' ויסלח לכל עוונותינו כדאי' במתני' במס' יומא מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו את זו דרש ראב"ע עבירות שבין אדם למקום יוה"ך מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"ך מכפר עד שירצה את חבירו. אר"ע אשריכם ישר' לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אבינו שבשמים שנא' וזרקתי עליכם מים וגו' ואו' מקוה ישר' ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישר'

והנה לנו לדעת במאי פליגי ראב"ע ור"ע ואי לא פליגי מאי חדית לן ר"ע

אמנם כדי להבין כוו' הני תרי תנאי צריכי' אנו להבין כוונת הכתו' בישעיא סי' נ"ח וכ"ת ואמר סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי כי כה אמר ה' רם ונישא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט אין שלום אמר אלקי"ם לרשעים. והדקדו' באלו הכתו' רבו שאין אנו יודעים פירושם דבתחי' אמר סולו סולו פנו דרך ואח"ך הרימו מכשול ואין אתנו יודע מה הם המכשולות והדרך שצריך לפנות ונותן טעם כי הקב"ה אף ששוכן למעלה גם שכן את דכה ושפל רוח להחיות לב נדכאים ולא ידענו מה זו נתינת טעם ואח"ך אמר שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' דפי' רז"ל דמיירי בבעלי תשו' שהיה רחוק ונעשה קרוב ומה שייך כאן. ותו' אמר והרשעים כים נגרש וגו' ולנו לדעת דמה כיון הנביא במשל הזה שהמשיל לים נגרש ויגרשו מימיו רפש וטיט ובשביל זה אמר אין שלום אמר אלקי"ם לרשעים ומאי קאמר

אמנם נלפקע"ד אי ניחא קמי שמייא ואם יוכשר בעיני מו"ר דהדברי' מגיעי' לההי' דאי' בב"מ דק"ח ע"א אמ"ר יאודה א"ר לכרייא דנהרא תתאי מסייעי עי עילאי לא מסייעי תתאי וחילופא במייא דמיטרא תנ"ה ה' גנות המסתפקות ממעיין אחד ונתקלקל כולן מתקנות עם העליונה נמצאת התחתונה מתקנת עם כולן וגם מתקנת לעצמה תנ"ה ה' חצרות השופכים לביב א' כולן מתקנות עם התחתונה נמצאת העליונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה ופי' העניין כך הוא ד אלו הגינות הם מסתפקו' ממעיין אחד הנמשך מלמעלה למטה ועלו אבנים ומכשולו' מתוך המעיין וצרי' להרים המכשול מתוך המעיין אם המכשולות הם מצד העליון של הנהר חייבים התחתונים לסייע לעלייונים כדי שירימו המכשולו' וירדו המים למטה להשקות שדותיהם וכיון שמגיע התועלת להתחתוני' חייבים לסייע לעליוני' אבל אם המכשול הוא לצד מטה אינם חייבים העליוני' לסייע להתחתוני' להרים המכשו' כי אין מגיע להם שום תועלת בהרמת המכשולות אדרבא הם רוצים שלא יפנו הדרך וירימו המכשולו' ולא ילכו המים במרוצתם ויהיה להם מים בשפע להשקות שדותיהם אמנם אם אלו החצרו' יש להם ביב א' שהולכים שם מי הגשמים שלא יעשו רפש וטיט אזי כשהמכשול הוא לצד מטה העליונים חייבים לסייע להתחתוני' כדי שילכו במרוצה ולא יתעכבו שם רפש וטיט אבל אם המכשו' הוא לצד מעלה התחתוני' אינם חייבים לסייע להעליונים כי אדרבא הם רוצי' שיתעכבו המים למעלה וישאר אצלם המקום נקי מטיט

ורגע אדבר במה שראתה עיני להר' מהר"א ששון ז"ל בסי' מ"ה שנשאל בראובן פקיד המלך בעיר א' על שפת הים ונשברה ספינה אחת סמוך לעיר הנז' וקנה כל נכסי הספינה הנז' ראובן הנז' ועוד כמה אנשים קנו מהספינה הנז' סך רב ואח"כ בא מאמר מאת המלך ומוהורד'אר וגזרו בכל תקף וחוזק לקבץ כל מי שקנה מנכסי הספינה הנז' ותפסו את ראו' הנז' וב' משרתיו עמו כי היה לו שם ויד במלכות עכ"ז סבל כמה יסורים ועונשים קשים ומכה אכזרית והוציא כמה הוצאות והציל את עצמו מהתביעה הנז' ואגב ניצולו כל האנשים שקנו מהספינה הנז' והנה בעתה תובע ראו' הנז' מאת כל האנשים שקנו מן הספינה הנז' שיסייעו אותו בכל ההוצאות שהוציא המה יתנו חלקם שאם היו תופסים אותם היו מסוכנים בודאי הגמור והשיב שחייבים כל הקונים מהספי' הנז' לשלם סיוע ההוצאות חלקם והביא ראיה מרישא דברייתא ה' גנות המסתפקות ממעיין אחד תתאי מסייעי עילאי להרים המכשולו' מצד העליון ה"נ חייבים הקונים לשלם סיוע בהוצאות

והמבין יבין כי אין דמיונו עולה יפה אחרי המחי"ר דשאני התם דחייבי' לסייע להרמת המכשו' שיבואו להם מי המעיין ונמצא כל הנאה שלהם היא. שהעליונים יש להם מים להשקות שדותיהם. ומה דמות יערוך לנ"ד שאם לא היה עושה ראו' כל טצדקי היה להם נזק גדול אבל לא הרויחו שום ריוח ושום תועלת כי אם מניעת הנזק. ואדרבא דמיונו היה עולה יפה מסיפא דברייתא ה' חצרות השופכות לביב א' דבאמת אם לא יסייעו עליונים להתחתונים מגיע נזק להם שיתעכבו המים אצלם ויעשו רפש וטיט ביתר שאת והכא נמי אם לא היה ראובן היה מגיע נזק הרבה להם והיו מסוכנים

והיותר תימה שמביא ראיה מתשו' מהר"י קולון ז"ל בשורש ד' שנשאל בנדון כזה בעיר א' שבאו עליה אויבים לשלול שלל והוכרחו אנשי העיר להוציא הוצאות להנצל משונאיהם וחזרו למקומם ועתה שואלים אנשי העיר הזאת מכל הכפרים סביב לעירם הנז' שיפרעו כל א' מנת חלקו בהוצאות. והשיב דחייבים כל העיירות הסמוכות לסייע בהוצאות דאי לא"ה בודאי