איש אמונים קנח

התרי"ג מצות ובודאי דאעפ"י ששלימות האדם תלוי במ"ע ול"ת כמ"ש מ"מ יש הפרש גדול ביניהם שבמ"ע חייב אדם לרדוף אחריהם ולהתעסק בהם בכל יכלתו כדי לקיימם אבל במצות ל"ת טוב לאדם שלא יתעסק בהם כדי לקיימם מפני שבמצות עשה הרגל בהם הוא טוב שמצוה גוררת מצוה אבל במצות ל"ת אם יתעסק בהם יש לחוש שמא יפתנו יצרו ועבירה גוררת עבירה ויבא להיות ח"ו האדם לידי עבירה וכמ"ש החינוך בהרבה מקומו' שהאדם נמשך אחר פעולותיו ודוגמ' לדבר מצאתי להרב מוהר"ש פירמו וכמ"ש במ"א שאעפ"י שמצוה שלא לשמה ועבירה לשמה שקולים הם אעפ"כ מוטב לעשות המצוה אף שהיא שלא לשמה מפני שמצוה גוררת מצוה ולא לעשות עבירה אף שהיא לשמה מפני שעבירה גוררת עבירה ובזה יובן לע"ד מאמר רז"ל במדרש משלי וז"ל דדיה ירווך וכו' בני מוטב לך לחבוק דדיה של תורה וכו' ואל תחבוק חק נכריה וכו' ושמא תאמר אין הקב"ה רואה מה שאני עושה ת"ל כי נכח פני ה' דרכי איש מכאן אמרו רז"ל דע מה למעלה ממך וכו' עכ"ל והמאמר הזה אומר דרשוני וחיו והרב אבא מארי ז"ל בספרו כ"י פי' הכונה על מי שבא לידו לימוד תורה שהוא קיום מ"ע או לחבוק חק נכריה ולכוף את יצרו שהוא קיום מצות ל"ת ושמא תאמר אין הקב"ה רואה כונתי שהיא לטובה לקיים מל"ת ולא יענשני וכו' זת"ד ועם מ"ש בשם מוהר"ש פירמו ג"כ יתיישב שפיר כונתו ודו"ק ובזה יובן לע"ד כוונת הפסוקים במשלי סי' ב' שאומר להצילך מדרך רע וכו' העוזבים אורחות יושר ללכת בדרכי חשך השמחים וכו' להצילך מאשה זרה וכו' למען תלך בדרך טובים וכו' כי ישרים ישכנו ארץ ע"כ והדברים פשוטים ועוד פי' במ"א כמה פסוקים בזה לא עת האסף ולזה רמזו רז"ל לע"ד באומרם ושמרתם זו מצות ל"ת ועשיתם זו מצות עשה שם רמז שבמצות ל"ת לא צריך עסק בהם אלא דוקא שמירה שאם יבא לידו יקיים אבל במצות עשה צריך מעשה רב ולרדוף אחריהם לקיים אותם ובזה יובן לע"ד כונת הפסוק של פ' עקב שאומר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' וכו' ע"כ ונקדים עוד מ"ש הרב אבא מארי ז"ל בספרו כ"י בשם מוהר"ש אלגאזי ז"ל דמ"ש רז"ל מי הקדימני וכו' היינו על מ"ע אבל על מצות ל"ת לא שייך קדימה ויש לו שכר ועי"ז יש לו שכר ג"כ על מ"ע זת"ד ז"ל וזה הוא כונת הפסוק הנ"ל שאומר דהשכר דיש לכם כשתשמעון את המשפטים האלה ושמרתם רמז על מל"ת כמ"ש ועשיתם רמז על מ"ע ואז בהצטרפות שניהם ושמר ה' לתת לכם שכר על המצות וכו' ובזה יובן לע"ד ג"כ כונת הפסוקים בפ' יתרו שאומר ועתה אם שמוע תשמעון בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים וגו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' שהכונה אם שמוע תשמעו בקולי לקיים מצות עשה ושמרתם את בריתי זו מל"ת ואז בהצטרפות שניהם יהיה להם שכר דהיינו והייתם לי סגולה וגו' וליכא משום מי הקדימני וכו' אבל להבין כל המשך הפסוקים שאומר אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו' אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל וגו' ופירש"י אלה הדברים לא פחות ולא יותר, והדקדוקים רבו כמו רבו וכל המפרשים איש לפי דרכו פנו ואענה גם אני חלקי לפרשם והוא בהקדים מ"ש המפרשים שלפי האמת גאולת מצרים היתה גאולה שלימה. מכל שעבוד מלכיות לולי שחטאו ואז חזרה שעבוד מלכיות למקומה והענין הוא שהשי"ת עשה שבמצרים יהיו כל שבעים אומות וישתעבדו בישראל ד' מאות שנה ואח"כ יהיו חירות מכל שעביד מלכיות והיה גאולה שלימה אלא כיון שנסתכל השי"ת שאם היו שוהין עוד במצרים היו נכנסים ח"ו בחמשים שערי טומאה הוכרח לגאלם קודם זמנם בטענה או שע"י קבלת התורה יש להם דין הקדש והקדש מפקיע מידי שעבוד או כיון שישמרו המצות והתורה והשי"ת חפץ בהם מפקיעים מידי שעבוד כי מלך מפקיע מידי שעבוד וכולי עלמא דיליה הוא ומפקיע מידי שעבוד אבל בע"ה כיון שחטאו לבסוף חזרה הגזירה למקומה ונשתעבדו למלכיות כמ"ש כ"ז בספרי המפרשים באורך וזה לע"ד נר' כונת הכתו' אתם ראיתם וגו' לרמוז להם שהוציאם ממצרים קודם זמנם ועתה ר"ל ועתה יש לכם לדעת שאם שמוע תשמעו בקולי וגו' ותקיימו התורה והמצות ר"ל אז והייתם לי סגולה מכל העמים ואין לכם עוד שעבוד מלכיות כי לי כל הארץ ומלך מפקיע מידי שעבוד ומכלל לאו אתה שומע הן שאם לא ישמרו יחזרו הגזירה למקומה וכיון שהכל גלוי לפניו וצפה והביט שעתידין הם לחטוא ולהשתעבד למלכיות ולכן חזר ורמז להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' אתם דייקא ולא בניכם אתם שתקבלו התורה תהיו חירות מטעם הקדש מפקיע מידי שעבוד ולא בניכם שעתידין הם להשתעבד לשאר מלכיות ולכן הוכרח לומר לו אלה הדברים וגו' לא פחות ולא יותר כדי שלא יאמר משה פחות מהדברים אלו כדי שלא לצערם על בניהם שישתעבדו או להוסיף שגם הם ח"ו אפשר שישתעבדו אם לא ישמרו את התורה לכן באה הזהרה לא פחות ולא יותר

והנה הרב מוהר"י קצבי ז"ל בדרשותיו פי' הכונה באופן אחר והוא בהקדים מ"ש במסכת ע"ז על פסוק מי יתן והיה לבבם זה להם וגו' לבטל מהם מ"ה א"א שכבר נגזרה הגזירה הא לא קבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהם שנא' למען יטב להם וגו' ופרש"י וז"ל הא לא קבלו וכו' הוי שומע מכאן שלא קבלוה לקבל שכר היום בעוה"ז אלא שלא תהא אומה ולשון שולטת בהם וזו הטובה הכתובה כאן וכו' ולכאורה יר' דאין לך מודעה גדולה מזו וכו' ול"ד לההיא דצדקיהו דלא חשיב אונס היותו במאסר אלא מניעת הטוב ממנו דהתם היה במאסר וכו' אבל הכא אם לא יקבלו התורה ישעבדם תחת האומות הוי אונס גמור וכו' ושע"כ אמר הקב"ה אתם ראיתם וגו' כי אין זה אונס חדש וכו' ואין חי' בין זה לההיא דצדקיהו וכו' והיינו דקאמר ועתה וכו' והייתם לי סגולה ולא ישלטו בכם אומה ולשון וכו' וטובה זו בעה"ז אבל לעה"ב ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' זת"ד ועפ"ז פי' פסוק כל כלי יוצר עליך וגו' עש"ב ועפ"ז פי' הרב אבא מארי ז"ל מאמר רז"ל במדרש רבא פ' נצבים וז"ל ד"א רבנן אמרי אמר הב"ה אם ברכת את התורה לעצמך אתה מברך שנא' כי בי ירבו ימיך וגו' וא"ת שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה לא נתתי לכם אותה אלא לטובתכם שהרי מ"ה נתאוו לה וכו' ע"כ והכונה ירצה שהרי אמרו רז"ל שקבלת התורה היתה בשביל שלא ישלטו א"ה דוקא ולא בשביל החיים שהרי נגזרה גזירה אכן. ע"י ברכת התורה יזכר לחיים ארוכים ויתקיים פסק כי בי ירבו ימיך וגו' ולזה אמר אם ברכת את התורה וכו' שעי"ז יזכה לשכר לחיים ארוכים וגם בשביל עסק התורה עצמה וא"ת לפ"ז נמצא שקבלת התורה היתה באונס מפני פחד האומות לזה אמר שלא לרעתכם נתתי לכם התורה כלומר לסלק הרעה שלא ישלטו האומות בכם כדי שתאמרו דהוי אונס אלא לטובתכם ולא חשיב אונס חדש זה שליטת האומות בכם והו"ל כנדון צדקיהו שכ' מוהרי"ק דלא חשיב אונס חדש מניעת הטובה וכמ"ש