איש אמונים קנז

את בנו ס' אלהיך מיסרך. ואיתא בפ"ק דברכות ד ג' אמר רשב"י נ' מתנות נתן הקב"ה לישר' וכולם ע"י יסורים תורה וארץ ישראל ועוה"ב יע"ש. ומשו"ה הקדים הקב"ה והורידן לישראל למצרים וסבלו גלות ויסורים בכדי שיזכו לתורה ודאי שהם קודמים וזהו התשו' שהשיב מרע"ה למלה"ש על טענתם תנה הודך על השמים למצרי' ירדתם לפרעה השתעבדתם וכו' הכונה דמידי הוא טעמא שהורידן למצרים להראות אהבתו וחבתו לישראל כדכתי' ואוהבו שחרו מוסר ונתבטלה טענתכם שאתם שכנים

מעתה שפיר דייק תנא דמתני' חביבין ישר' שנקראו בנים למקום חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים הכינה כמה גדלה חיבתו יתש"ל לעיני כל העמים שנתן להם יסורין קשים במצרים שיהיו בבחינת בנים ועי"ז זכו לקבל התודה הק' שהיא כלי חמדה וזוהי חיבה יתירה נגד מלה"ש שהיה להם טענת שכן ולא זכו בה כי אם ישראל שהם שכן וקרוב דהיינו אהובו ורגיל עמו ודו"ק

איך שיהיה חזרתי לנשאי מקדם אמרתי בתחילה דברי ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה שם רמז למ"ש בקוטב דרושינו כי מאהבת ה' אותנו נותן לנו כמה יסורים מינים ממינים שונים ובפרט עתה בהנה זאת כי צרה דעניותא וחסרון כיס הקשה ודוחק הפרנסה נא בעניים לבד כי גם בבינונים ויותר גדולים כמעט אין נקי מהפסדות ונזקים וחבלות מסיבת כי לא מצאו במה להתעסק ומבקשים להתעסק ומפסידים כל אחד לפי שעורו. הא ודאי לא על חינם הוא כי אם לעורר את לבבינו למען נשוב כל אחד בתשובה מעונות שבידו ובפרט כבוד התורה הק' ירד לסמיון לא ישמעו לקול מורים וכמה פעמים דברנו מוסר השכל גם לנשים שמיום ליום מוסיפין שינוי המלבושים וגילוי שערות והאנשים יגלחו את זקנם מחללי שבתות בפרהסיא מבזים את החכמים לעיני העמים משחקים בקוביא בקאב'אני. אני. ולבי אומר לי שצריכים אנו בתחי' ולעצמי אני אומר לתת אל לבי לחזור בתשובה ולהיות באחדות והשואת הדיעות וכשנהיה אנחנו בלב אחד יהיו דברינו נשמעים. וכאשר כתב הרב יערות דב"ש ז"ל שהמשיל משל נאה מי שיעמוד להוכיח את העם בדברי כיבושים ומוסר השכל אם יודע בעצמו שהוא אינו נקי ח"ו בצד מה דומה לשר וגדול משנה למלך שהיה אוהב אותו המלך כבבת עינו לימים כעס המלך עמו וגירשו מעל פניו לעיר אחרת בשתיקה. וכשהלך לעיר אחרת כל רואיו לא ידעו שנגרש מאת המלך והיו מכבדים אותו כבוד גדול בחשבם שהוא עדין משנה למלך ואהובו כאשר היה מקדם. והשר בעצמו מוכרח להשתמר שלא יכבדוהו ויתחבא במחבואות יען הוא יודע בלבו שהוא גרוש מהמלך ואם יתודע אח"כ יהיה לו יותר חרפה וכלימה רח"ל. כן נמי דומה בדומה המוכיח אם יודע בעצמו שיש בו איזה גרעון הלא יאמר בלבו אילו היו יודעים מעשי היו משיבים לי טול קורה. וזה אמרתי שהוא כוונת דהע"ה לעשות רצונך אלד'י חפצתי ותורתך בתוך מעי בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלה ה' אתה ידעת. דלכאורה תיבות אתה ידעת אין לה מובן כי מאחר שהוא דורש בקהל רב למה צריך לו' ה' אחם ידעת כאלו הוא בצנעה. אבל עשי"ה הנה נכון דהוא היה יודע בעצמו שעושה רצונו יתב' ובתורתו יהגה יומם ולילה וז"א לעשות רצונך אלד'י חפצתי ותורתך בתוך מעי ובכן לי נאה להוכיח בקהל רב וז"א בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלה ואם יאמרו עלי איזה דבר ה' אתה ידעת שאני נקי. את זה רמזתי בנשאי מקדם כל מי שירצה להוכיח צריך בתחילה לשמור עצמו וז"א ושמרו את משמרתו ובזה יהיו דבריו נשמעים ויוכיח את העם וז"א ומשמרת כל העדה

חזרתי ואמרתי ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד שם רמז לפטירת הצדיקים בעוה"ר בשנה זאת ואנא נפשאי לדאבון לבבי שבוע זאת פקודת בני ידידי במבחר ימיו נקצרו ימי עלומיו כי ארד אל בני אבל שאולה יה"ר תנוח נפשו של כל אחד בג"ע ויתפלל בעד הקהל הזה וז"א ושמרו את משמרתו יתפלל בעדו ואח"ך ואת משמר' כל העדה לפני אהל מועד

חזרתי ואמרתי ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבוד את עבודת המשכן שם רמז לכבוד השכינה ולכבוד בית הכנסת כי באמת עלי לבי דוי מראות התפילות הנאמרים בבהכנ"ס בכל יום חטופות זה עונה קדיש וזה עונה קדושה וזה קורא ס"ת הלא ידוע כי הקב"ה כביכול מאז הבקר קדמה שכינה ואתייא כדכתי' מדוע באתי ואין איש. וגם כמה אנשים מדברים בבהכנ"ס וכמה החמיר בזוה"ק האי מאן דמשתעי בבי כנישתא. וידוע דהתפילות הם במקום קרבנות תמידין. ואם אזכה שיקבלו דברי להתפלל בנחת ובסדר יקובלו ובעהי"ת נזכה להקריב קרבנינו בבית המקדש. ושמרו את משמרתו כביכול ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד שהוא הבהכנ"ס הנקרא מקדש מעט נזכה לעבוד את עבודת המשכן ויבנה בית קדשינו ותפארתינו במהרה בימינו אכי"ר

דרוש י"ט לשבת כלה

ממורי הרב ח"ק בעל המחבר ספר בני בנימן ז"ל. והנושא בא. ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל הערה לפני אהל מועד את עבודת המשכן ושמרו את משמרתו ואת משמרת בל העדה לפני אהל מועד את עבודת המשכן

גרסינן התם במס' שבת אמר ר"ח מאי דכתי' כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים למה נמשלו ישר' לתפוח אלא מה תפוח פריו קודם לעליו אף ישר' הקדימו נעשה לנשמע עכ"ל

עלינו לשבח לאדון הכל אשר בחר בנו מכל העם ורוממנו מכל לשון בתת ה' לנו תורה חתומה חמדה גנוזה תורתו תורת אמת מעשה לבנת הספיר שפיר נאה מה נכבד היום הן עוד היום גדול כל שנה אקבעיה קמא הדר חוזר וניאו"ר הולך ואור מלא האורה אורים גדולים והימים האלה נזכרים ונעשים להאומה הנבחרת לתהלה לשם ולתפארת ישראל קדושים כמה חביבין יאודאי. הן הראנו את כבודו ואת גדלו בסבר פנים יפות ונחל ה' את יאודה חלקו נחלת ה' ויצונו ה' אלוד'ינו לעשות חוקים ומשפטים וטובים להחיותינו כהיום הזה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את, כל החוקים האלה תרי"ג מצות שהתורה כוללת אשרי אנוס יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה הוא יאי וגולתיה יאי: כאשר חכמים הגידו כי תרי"ג מצות הם הרמוזים בבנין הגוף רמ"ח מצות עשה כנגד רמ"ח איבריו ושס"ה מצות ל"ח כנגד שס"ה גידיו ואין אדם שלם אלא בקיום כל