איש אמונים קנג

שבת אבל מי שלא טרח בע"ש שאתם לא רציתם לקבלה היאך יאכל בשבת. ורמז להם שכל תכלית קבלת התורה הוא לשמור ולעשות ולקיים כדי לידע שהעוה"ז הוא להבל דמה ימיו כצל עובר. ולזה אמר להם מצוה קלה יש לי לכו ועשו אותה הכונה מינה תבינו שכל עיקר חיי העוה"ז הוא דירת עראי. והם טפשים הבינו הדבר כפשטה ועלו לראש הגג ועשו סוכה והקב"ה הקדיר להם חמה מנרתיקה ותכף בעטו בה ויצאו והראו לדעת כי אינם סובלים לעשות כל מצותיו יתב' אף שסובלים צער גדול כישראל עם קדוש שממיתים עצמם ללמוד וללמד ולשמור ולעשות. וזה חידש לנו מהרש"א. ז"ל שמצות סוכה שציוה להם הקב"ה הוא שרמז להם שהעוה"ז הוא דירת עראי כמו הסוכה

וזה יהיה כונת המאמר בילקוט פ' כי תצא ר' תנחום פתח זכרוניכם משלי אפרי לגבי חומר גביכם (איוב י"ג) כך אמר הקב"ה לישראל אם זכיתם הרי אתם בניו של אאע"ה שהמשיל עצמו לאפר דכתיב ואנכי עפר ואפר ואם לאו לגבי חומר גביכם התקינו עצמיכם לשעבוד מלכיות ולכאורה המאמר הזה הוא סתום וחתום מה היא הזכיה ומה הוא הקנס שעבוד מלכיות ואיך הוא מדה כנגד מדה. אבל עפי"ה הנה נכון וידוע שאאע"ה קים כל התורה כולה ואפי' עירובי תבשילין ומדת הענוה התחילה מאאע"ה ומדת הענוה היא ראשונה כדכתי' עקב ענוה יראת ה' וכתי' ראשית חכמה יראת ה'. ובכן זה נר' כונת ר' תנחום אם זכיתם לקיים את התורה הרי אתם בניו של אאע"ה ופירושו שכבר עשיתם עצמיכם צורה תשיגו אל התכלית לחיי עוה"ב. ואם לאו שאין אתם עוסקים בתורה הרי אתם כבהמות שכל ימיכם חומר בלי צורה שנבראתם לישא משא כבד כל ימי חייכם וז"א לגבי חומר גביכם התקינו עצמיכם לשעבוד מלכיות להיות משועבדים כבהמות וכמובן. וא"כ שפיר למדנו מוסר השכל מרב יוסף שאמר אי לאו האי יומא דקא גרים שזכינו בו לקבל התורה ועל ידה נשיג אל המטרה כמה יוסף איכא בשוקא שהם כבהמות ממש. וזה נלע"ד שזהו ההתראה שהתרה בנו הקב"ה בשעת מ"ת אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים וגו' ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו' והיתם לי סגולה מכל העמים וגו' שהקב"ה מודיע לישראל אחר שיצאו ממצרים כחומר בלי צורה אם יקבלו התורה יזכה להתכלית הנרצה דבזה יהיו סגולה מכל העמים

ברם להבין כונת הני קראי ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישר' אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והיתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וגו' וידוע דכל ספרי המפרשים מלאים כל טוב בפירוש הני קראי וגם אני בעניותי פירשתי בכמה אופנים והנה בעתה מצוה להביא מן החדש אי ניחא קמי שמייא ואם יוכשר בעיני מו"ר נלע"ד לפרשם ואגב נבין הני קראי בפ' דברים בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר היטיב וגו' ה' אלד'ינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם וגו'. די"ל מאי נ"מ לידע אם היה בעבר הירדן או במקום אחר. ותו ק' אומרו ה' אלד'ינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה ולא מצינו היכן דיבר אלינו הקב"ה רב לכם שבת בהר הזה ונר' שיובנו בהקדים מתני' דכתובות ד' ק"י ג' ארצות לנשואין יאודה ועבר הירדן והגליל ופירש"י שאם נשא אשה באחת מג' ארצות הללו אינו כופה אותה להוליכה לאמת מג' הארצות. והרא"ש ז"ל הביא התוספתא והירוש' דדברים סותרין זה את זה. ואיכמ"ל רק בקיצור אביא דדעת ר"ת ז"ל דאם הוא מיאודה ונשא בגליל מלבד דאינו כופה להוליכה ליאודה אלא היא כופה אותה שידור בגליל שע"מ כן נשאה זהו לד' הירושלמי. והר"מ מרוטונבורג ז"ל פירש דיש חילוק בין אירוסין לנשואין דאם הוא מיאודה ואירס אשה בגליל כופה אותה להוליכה לעירו אך אם נשא אותה בגליל אינו כופה אותה להוציאה משם שע"מ כן נשאה רק אם הלכה עם בעלה פעם אחת וחזרה לבית אביה להגליל כופה אותה להוציאה ביאודה אפי' שנשא אותה בגליל. ועוד אשמועינן הר"מ ז"ל דאם הוא מיאודה והיא מהגליל ונשא אותה בעבר הירדן כופה אותה להוליכה למקום שירצה. והריב"ש ז"ל בסי' קע"ז נשאל באחד שאירס יתומה אחת עם אמה ושלחה אחריה שתבא אצלו כי כן היה התנאי ביניהם שחייבת לבא אצלה ואמה מכחשת שמעולם לא היה תנאי כלל ובכן לא ישלח לה לא מזונות ולא גט כי אם שתבא אצלו והשיב שאם התנאי היה עם אמה יכולה היתומה לטעון אם אמי התחיבה אני לא נתחיבתי או כנוס או פטור ואם החתן טוען שידעה היתומה והיתומה מכחשת תשבע אמה שלא היה תנאי כלל ואם תודה היתומה חייבת לקיימו. וה' מהר"מ אלשיך ז"ל בסי' כ"ה נשאל כנדון זה והשיב דאם השדכן הוא העד שהיה תנאי חייבת הכלה לישבע להכחיש את העד יע"ש. כי כל חיליה הוא מתשו' הריב"ש ז"ל. וה' ישועות יעקב ז"ל בסי' ע"ה ס"ק ז' הביא דברי ה' מהר"מ אלשיך ז"ל הנז' והק' עליו דאין כאן מקום לשבועה שאין כאן תביעת ממון יע"ש. ואחרי המחי"ר לא אדע שכול איך יצאו דברים אלו מפה קדוש דאין כאן תביעת ממון כיון שהחתן רוצה לפטור עצמו ממזונות מסיבת התנאי וכמ"ש הריב"ש ז"ל האמת אתמהה. איך שיהיה מעתה מצאה החקירה מקום לנוח כיון דמעמד הר סיני היו נשואין יכולים ישראל לסרב מלקבל התורה במדבר כיון שאחר הנשואין רוצה להוליכם לארץ ישראל כמו שאמר בפ' וארא והצלתי וגאלתי וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגו' והבאתי אתם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותם לאברהם ליצחק וליעקב. וא"כ לה' ר"ת היא יכולה לכופו שידור עמה במקום הנשואין ולדעת הר"מ ז"ל הוא אינו יכול לכוף אותה להוליכה למקומו כיון שנשא אותה במקומה וא"כ בדין יכולים לסרב מלקבל את התורה ולעשות הנשואין בהר סיני בטענה מספקת כי יספוק להם מזונותיהם וישרה שכינתו במדבר סיני לעולם לה' ר"ת ולדעת הר"מ אינו יכול לכופם להוליכם למקומו. ואם אבותינו הק' נתחייבו הם לא נתחייבו וכמ"ש הריב"ש ז"ל. ובפרט כי השדכן הוא העד מרע"ה כה אמר להם תעבדון את האלקים על ההר הזה וכי שתנאי היה שהנשואין יהיו בהר סיני

אך יש לתרץ על החקירה הנז' ד' תירוצים להודיעם שאין בדבריהם ממש. זה יצא ראשונה שכבר כתב מהר"מ ז"ל שאם הלכה פעם אחת אפי' חזרה לבית אביה יכול לכופה שתלך למקומו. וכבר ידוע מ"ש יונתן ן' עוזיאל בפי' הפסוק ואשא אתכם על כנפי נשרים כי בליל יציאתם ממצרים הוליך אותם לביהמ"ק ושם אכלו קרבן פסח והחזירם למדבר. א"כ הרי כבר הלכו פעם אחת לא"י ויכול לכופם הקב"ה להוליכם למקומו אחר הנשואין. זאת שנית דכל דין זה הוא היכא דיש לה מקום דירה בגליל והלך החתן ונשא אותה בגליל אינו יכול לכופה אבל אם נשא אותה