איש אמונים קנב

עפ"י ה' ביד משה שם רמז לקושב דרושינו דמה שמסר תרע"ם את התורה לישר' לית ביה דין שומר שמסר לשומר כי אם עפ"י ה' ביד משה

חזרתי ואמרתי עפ"י ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו שם רמז לפטירת הצדיקים שנפטרו בעוה"ר שנה זאת מעוברת היתה שנפקדו כמה נפשות בחורים וזקנים אנשים ונשים במיתה פתאומית רח"ל ובפרט כי בעוה"ר פגעה מדה"ד בשאר בשרי קרובתי חוץ למקומה בחו"ל אחר היותה הורתה ולידתה בקדושה ועוד כמה וכמה וכבר ידוע דעיקר סילוקן של צדיקים הוא בעון שנאת חינם כמ"ש הזוה"ק במשל ההקזה ואם היה שלום בעולם לא ימותו קודם זמנם הקצוב. ואת זאת רמזתי בנשאי מקדם עפ"י ה' יחנו דהיינו כשעושים רצונו של מקום שזהו קיום העולם דהיינו השלום כזמן מתן תורם דכתי' ויחן שם ישראל נגד ההר וז"א עפ"י ה' יחנו אזי הצדיקי' עפ"י ה' יסעו לא קודם זמנם ח"ו אם יש שלום בעולם

חזרתי ואמרתי עפ"י ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו וגו' בהקדים מ"ש התנא שע"כ הוא נוצר וע"כ הוא נולד וע"כ הוא חי וע"כ הוא מת וא"כ עיקר תכלית האדם הוא לשמור מצותיו וחקיו יתש"ל ועי"ז זוכה שמיתתו בנשיקה כמרע"ה דכתי' ביה עפ"י ה'. וז"א עפ"י ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו על כרחו ועיקר הוא את משמרת ה' וגו' ומיתתו עפ"י ה' כמשה

חזרתי ואמרתי את משמרת ה' שמרו בהקדים את הידוע דלעת"ל שואלים את האדם ציפית לישועה כי זהו עיקר תכלית חיי האדם לצפות בכל עת ובכל רגע ישועת ה' כי קרובה כדכתי' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וידוע דמילת שמר יש לפרשה בלשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר. וז"א את משמרת ה' שמרו הננו מצפים לישועתך שתמהר ותחיש לגאלינו גאולת עולמים בעגלא ובז"ק כיר"א

דרוש י"ח לשבת כלה

דרוש שדרשתי בבהכ"ן הגדולה שנת תרמ"ז ליצירה

והנושא בא ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל הערה ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד. ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבור את עבודת המשכן

איתא במס' אבות פ' ג' חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר בנים אתם לה' אלד'יכם. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו עכ"ל

יסוד העולם וקיומו היא התורה הקדושה שתתעלה היא חיינו ואורך ימינו כי ע"י עסק התורה נשיג למטרתינו לחיים נצחיים והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו שלא נגע לריק ולא נלד לבהלה והיא שעשועינו בעוה"ז כמו שמצינו בפסחים ד' ס"ח רב יוסף הוו עבדי עיגלא תילתא ביומא דעצרתא והוה אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. נמצא שהיה משתעשע כלימוד התורה

אך לנו לדעת ולהבין אמרי בינה שהיה אומר אי לאו האי יומא דקא גרים וכו' דח"ו מיחזי כהתפארות שהוא לומד וכמה יוסף שלא למדו וחלילה לחשוב כן על רב יוסף שהוא בעצמו אמר לא תיתני ענוה דאיכא אנא ואיך יוצדק לחשוב שהוא היה מתפאר ח"ו ובודאי דדברים אלו היה אומר ללמדנו מוסר השכל ולא ידענו כוונתו. ואולם נלע"ד לפרש וקודם כל נבין מאמר בש"ס דע"ז ד' ג' ע"א לעת"ל יבואו אוה"ע לפניו יתש"ל ויאמרו חנה לנו מראש ונעשנה [הכונה שיתן להם התורה ויקיימו אותה] ואומר להם הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בע"ש יאכל בשבת מי שלא טרח בע"ש היאך יאכל בשבת ואעפ"י כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה הלכו כל אחד לגגו ועשו סוכה והקב"ה מקדיר להם חמה מנרתיקה כתקופת תמוז ותכף יצאו ובעטו בה. ופריך והאמר רבה מצטער פטור מן הסוכה ומשני נהי דפטור בעוטי מי מבעטי בה עכ"ל. והנה לנו לדעת למה בחר הקב"ה במצות סוכה טפי ממצוה אחרת. ומהרש"א ז"ל בח"א נר' דנרגש מזה וכתב דרמז להם הקב"ה שהעוה"ז הוא כמו סוכה דירת עראי עכ"ל ולא ידענא מאי קאמר מר מאחר שהם תובעים התורה. ונלע"ד בהקדים מה שראיתי להגאון מלבים בס' התורה והמצוה בפ' אמור שכתב וז"ל הנה ידוע דכל דבר שיש בעולם יש בו חומר וצורה ותכלית בדרך משל החיטים בשעת צמיחתן מן הארץ עם השבולים וקש ותבן הם נקראים חומר ואחר המירוח שהוא גמר מלאכתן נעשו צורה והתכלית הוא כשעושים אותו פת לאכילה. כן נמי דומה בדומה כללות האומה ישראלית כשיצאו ישראל ממצרים היו נקראים חומר יען לא היה בידם תורה ומצות והיו כבהמות שכל ימי חייהם נקראים חומר ובפרט שהיו משועבדים בחומר ובלבנים. וכשקבלו את התורה בחג השבועות נעשו צורה שנתקנו גופם לעבוד את ה' ולהשיג לתכלית המטרה שהוא לעוה"ב לעולם שכלו שכת. ואמטו"ל ציוה אותנו הקב"ה בחג הפסח הק' להקריב קרבן העומר מן השעורים לרמוז שעדין אנו כבהמות. ובחג השבועות ציוה אותנו להקריב שתי הלחם שהוא מן החיטים לרמוז שע"י קבלת התורם נעשו צורה. וכל תכליתה הוא להשיג לחיי העוה"ב ולהכי ציוה אותם הקב"ה לקיים מצות סוכה שם רמז שכל חיי העוה"ז הם דירת עראי כצל ימינו עלי ארץ וע"י עשיית מצות סוכה ישכיל האדם בחייו שהם הבל ורעות רוח ויתן חשקו וחפצו לעסוק בתורה מה שיוכל האדם ללמוד משניות תהלים מעמדות ולקיים מצותיו יתש"ל כי זה תכלית בריאת האדם האיש הישראלי אשר זכינו לקבל התורה משא"כ הגוים כמו עת שנולדו מבטן אמם שהאדם בעת לידתו הוא חומר כן נשארים עד יום מותם נמשל כבהמות נדמו. וזהו כונת. דהע"ה מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום ופשוט

אמור מעתה זה יהיה כונת המאמר שלעת"ל יתקבצו אוה"ע לשאול הגיעו תנה לנו מראש ונעשנה שבאותו זמן רוצים שיתן להם התורה ולזה השיב להם הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בע"ש דהיינו שקבלו את התורה בכל לב ונפש ישיגו לתכליתה לעולם שכולו