איש אמונים קלט

שמערב זרים שהם גרים עם ישראל ולולי פירושו לענין גרים נמי מתפרש בלשון ערבות כמ"ש כל ישר' ערבים זל"ז והמקבל הגר להיות מכלל ישר' הרי הוא נעשה ערב גם בעדו יע"ש [ובאמת פליאה דעת ממני איך לא זכר ש"ר מ"ש רש"י ז"ל בנדה דף י"ג ע"ב דאין ישר' נכנסים בערבות בעד הגרים מההיא דסוטה דף ל"ז דלא נכנסו ערבים רק על תר"ג אלף ותק"ן שהיו מספר בני ישר'. וכ"כ התוס' בקדושין דף מ' ע"ב בד"ה קשים יע"ש והוא תימה] ועל זה פליגי רבנן עליה ואמרי בני אם ערבת לריעך אנו ישר' שהם ערבים בינן לבין הקב"ה פי' דבריו שלא תטעה לומר דמילת ריעך הוא לחבירך ישר' כמותך ובא הכתוב להקיש הגר לישר' חלילה. אלא הגרים לא נכנסו בכלל ערבות כמ"ש התוס' ורש"י ז"ל ופירוש מילת ריעך הוא הקב"ה כביכול וז"א חביבים ישר' שנקראו בנים להקב"ה שנאמר למען אחי וריעי ודו"ק

איך שיהיה חזרתי לנשאי מקדם אמרתי בתחי"ד וחנו בני ישר' איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם והלוים יחנו סביב למשכן העדות עפ"י קוטב דרושינו שחייב האדם להוכיח במילין לכל עושי עול מדין ערבות והגאון ה' חק"ל ת"ק בח' א"ח סי' מ"ח הק' דאם כן דחיובא רמיא ע"כ ישר' להוכיח לחבירו מדין ערבות א"כ עשה דהוכיח תוכיח למ"ל כיון דבלא"ה חייב למחות ואם לא מיחה הוא נתפס כאילו הוא עשה אותו עון. ותי' יטי'ב דהאמת אם הוא גדול הדור ויש בידו להכות ולרדוף אחריו עד החרמה ולענוש נכסין חייב למחות ואם לא מיחה הוא נענש על ידו אבל אם אין בידו להכות ולענוש כגון שמבזים אותו ואין שומעים דבריו אז הוא פטור מהערבות אבל הוא חייב להוכיחו לחבירו בלשון רכה ובפה רך לקיים מ"ע דהוכח תוכיח. דזה יהיה כו' הכתו' הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא הכונה חיוב דהוכח הוא כשלא תשא עליו חטא דהיינו דליכא ערבות אזי הוא חיוב הוכח וגו'. ובזה תי' ז"ל כל הקושיות שהק' להרא"ש ז"ל יעש"ב. וידוע דמילת יחנו כינוי לשלום כמ"ש רז"ל ויחן שם ישראל שהיו כולם בלב אחד. עו"ן מ"ש הרב זרע אברהם ז"ל שם בא"ח סי' י"ב שהביא דברי התוס' ורש"י ז"ל דכתבו דגרים אינם בכלל ערבות מההיא דאמרו במס' סוטה דלא יצאו ערבים רק על תר"ג אלף ותק"ן ולא מנו הגרים בכלל. והק' הוא ז"ל דהלוים לא התפקדו באותו מנין ואי אפשר שאינם בכלל ערבות אנחנו עליהם והם עלינו יעש"ב. עוד ידוע דכל ענין הערבות הוא שנהיה כגוף אחד שעי"ז כל מצוה שיעשה האדם נוגע לכל ישראל וכמו שביאר לנו הרב שר שלום ז"ל בהקדמה לס' נהר שלום והודיע לנו ס' התכללות של כל הנשמות השרשיות וענין זה דכל ישר' הם ערבים זל"ז על הנגלות וגם על הנסתרות יע"ש. ומינה דאם חטא האדם מגיע הפגם לכל ישראל ב"מ. את זה רמזתי וחנו בני ישר' שיהיו באחדות גמורה אבל אם ח"ו יחטא אחד חיובא רמיא על איש שהוא גדול הדור על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם היינו יוצא צבא להכותו ולעונשו מטעם הערבות וע"ז נרגש על הלוים שלא התפקדו ולזה אמר והלוים יחנו סביב למשכן העדות אבל העיקר הוא שכולם יהיו זכים וברים מחטא שלא יהיה קצף על עדת בני ישר'

חזרתי ואמרתי יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישר' שם רמז לפטירת הצדיקים ז"ל וגם היום פקודת חובי גדל כאבי ברי ובר בטני אבל שאולה ארד אל בני אם אשכחך תשכח ימיני יה"ר צדיקים במיתתם ינוחו על משכבותם ושם ינוחו יחנו סביב למשכן העדות נהנים מזיו השכינה ולשון יחנו הוא לשון תחינה ובקשה והתפללו בעדינו שיסלק חרון אפו מעלינו ולא ישמע שוד ושבר בגבולינו ולא יהי' קצף על עדת בני ישר'

חזרתי ואמרתי יחנו סביב למשכן העדות שם רמז לבנין בית קדשינו ותפארתינו וימהר ויחיש לגאלינו ויהיו כהנים בעבודתם והלוים לדוכנם ולשמירתם בעגלא ובז"ק כיר"א

דרוש ט"ז לשבת כלה

דרוש שדרשתי בבהכ"ן הגדולה שנת תרמ"ה ליצירה

והנושא בא. ואת כל הערה הקהילו. האנשים האלה אשר נקבו בשמות ואת כל הערה הקהילו, ואת כל העדה הקהילו באחד

איתא בשבת פ' אמ"ר עקיבא ד' פ"ח ע"ב אמ"ר יאושע ן' לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו מלה"ש לפני הקב"ה מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל התורה בא אמרו לפניו חמדה גנוזה תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם ואתה מבקש ליתנה לבשר ודם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים אמ"ל הקב"ה למשה החזר להם תשובה אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם אמ"ל אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה אמר לפניו רבש"ע תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה אנכי ה' אלד'יך אשר הוצאתיך מא"מ אמר להם למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם. שוב מה כתיב בה וכו'. מיד הודו להקב"ה שאמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ עכ"ל

יתבונן האדם ויעמיק המשכיל מה יקרו חסדיו יתב' אשר הבדילנו מן התועים ובחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתו הק' וע"מ כן הוציא את אבותינו ממצרים לקבל תורתו הק' כדכתי' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלד'ים על ההר הזה ובראשית מאמרו יתברך פתח באשרי אנכי ה' אלד'יך אשר הוצאתיך מארץ מצרים

והנה הרב בינה לעתים ז"ל חקר חקירת חכם אמאי נקט אשר הוצאתיך מא"מ יותר טוב הי' שבח ויקר לכבודו יתב' אם היה אומר אנכי ה' אלד'יך אשר בראתי שמים וארץ וכל צבאם. ולפקע"ד נר' לתרץ לחקירה בדרך פשוטה דהוכרח הקב"ה כביכול למינקט אשר הוצאתיך מא"מ והוא דידוע כשעלה מרע"ה לקבל התורה קמו מלה"ש לטעון תנה הודך על השמים עד שאחז מרע"ה בכסא כבודו יתב' והתשו' ראשונה שהשיב להם מרע"ה מכדי תורה מה כתי' בה אנכי ה' אלד'יך אשר הוצאתיך מא"מ למצרים ירדתם לפרעה נשתעבדתם וא"כ אפשר דבכונה מכוונת פתח הקב"ה לומר אשר הוצאתיך מא"מ כי גלוי וידוע לפניו יתברך שיקומו המלאכים לעכב את התורה שיהיה פתחון פה למרע"ה מה להשיב למלה"ש. ואפשר דזה יהיה כוו' דהע"ה