איש אמונים קלח

התורה והמצות כישר' אבל בכלל ערבות לא נכנסו הגרים כלל יע"ש. והלק"ט ז"ל בח"א סי' קל"ב כתב וז"ל הא אמרי' בפ' בתרא דקדושין קשים גרים לישראל דכתבו התוס' משום ערבות הא אמרי' דלא קבלו ישר' גרים עליהם [פי' הא אמרי' בסוטה דל"ז דלא קבלו ערבות רק על תר"ג אלף ותק"ן] תשו' נהי דלא קבלו עליהם ערבות אבל אם יעשו שלא כדין למה לא יענשו אם לא יוכיחו אותם כשבידם למחות עכ"ל. [ופליאה דעת ממני שדבריו הם הפך סוגיא דשבועות התם דאמרו בגמ' ובשאר עבירות מכל העולם אין נפרעין והתניא וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבים זל"ז ותי' התם שיש בידם למחות. הרי דכי ליכא ערבות אינם חייבים למחות אעפ"י שבידם למחות וצ"י] נמצא דהלק"ט אזיל ומודה שלא קבלו ישר' ערבות על הגרים כמ"ש התוס' ורש"י וכסברת הרב ז"א ז"ל והאמת יורה דרכו כי במס' סוטה דל"ז הנז"ל מוכח דבערבות מואב כרת ברית עם ישר' כדכתיב לעברך בברית וגו' היה שם ערבות דהא פליגי תנאי בערבא דערבא ושם כתי' טפכם נשיכם וגרך וגו' וכמ"ש הרב עץ חיים וה' מהרימ"ט ז"ל ואיכמ"ל

עו"ן מ"ש ה' עיר דוד ז"ל שפי' כו' מדרש תמוה שיניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכולם מתאימות אמ"ר הונא אלו ישר' שלא הקדים אחד מהם תפילה של ראש לתפילה של יד שהכוונה דהטעם דהתפילין של יד צריך להניח תחילה משום שהוא מורה על גאולת מצרים דכתי' כי בחזק יד וגו' ותפי' של ראש מורה על קבלת התורה דאיתא במנחות ד' ל"ה וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו' אלו תפי' שבראש וכתב מהרש"א בח"א שבתפילין כתי' למען תהיה תורת ה' בפיך דבזכות קבלת התורה יהיה ישר' למעלה שהן כתר תורה יעי"ש ומשו"ה צריך להקדים תפי' של יד דגאולת מצרים היה קודם קבלת התורה ואם יניח של ראש תחי' מורה דעתו שהתורה קדמה דהיינו מזמן אברהם אע"ה שקיים אפי' ע"ת ונמצא שאינו רוצה לקיים התורה והמצות מפאת חיוב רק מתורת מנהג כמו בני בישן כידוע שרוצה לינצל מהערבות ולומר שהערבות של שעת מ"ת היה לאחר מתן מעות. וזהו איסור גדול שהחיוב מוטל עלינו לקיים התורה והמצות מפאת חיובינו שנתן לנו תורה"ק לעבדה ולשמרה ואמטו"ל חיובא רמייא להניח תפי' של יד בתחי' שמורה על גאולת מצרים ואח"ך תפי' של ראש שמורה על קבלת התורה. וזהו כו' המדרש שיניך כעדר הקצובות שכולם מתאימות שכל ישראל היו מתאימים באחדות אחד כתאומים איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק כגוף אחד לקיים התורה והמצות בחיוב נמרץ וראיה לזה ששום אחד מישראל לא הקדים תפי' של ראש קודם תפי' של יד יעי"ש. ובמצות שבת וכל הלכותיו ג"כ יוכ"ל האדם יען שהשבת ניתן לישר' קודם מת"ת בלא שום ערבות שלא יהיה האיש הישראלי ערב על חבירו באיסורי שבת הגם שבמת"ח נצטוו עוד הפעם בעשרת הדברות מ"מ מצות שבת כבר קבלו אותם ואם אח"ך נעשו ערבים זל"ז הוי ערב שלא בשעת מתן מעות נמצא דבשני דברים הללו שמירת שבת והנחת תפי' של יד קודם צריך ליזהר ביותר כדי להראות את עצמו שהוא עובד את ה' בחיוב נמרץ ולמחות ביד חבירו כמ"ש איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק ונתחזק בעד אלדינו לעובדו באמת וידוע דישר' נתנו את בניהם ערבים עליהם כמ"ש במדר' חזית והן בעון עינינו רואות וכלות בחולי הרע הזה כמה נפשות נשרפו בעוה"ר וכבר נלאינו להתפלל ונעשו שמים כברזל יען שלא חזרנו בתשו' והו"ל טובל ושרץ בידו ועד מתי נתעורר מתרדמתינו בעוה"ר אפי' מי שלא היה שום חולי בביתו הוא דואג שמא יבא ב"מ ובכל רגע הוא מתפחד ה' ברחמיו ישקיף עלינו השקפה לטובה

מעתה נא"ה והוא שהנביא מזהיר לעם בני ישר' אשרי אנוש יעשה זאת שהוא קיום התורה באופן חיובי ובן אדם יחזיק בה על דרך שאמרנו איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק למחות ביד עוברי רצונו כדין ערב גמור ובפרט בשני דברים צריך ליזהר ביותר דהיינו שומר שבת מחללו ולמחות ביותר למי שאינו שומר שבת בכל משפטיו כאשר כבר ניחר גרונינו זה כמה פעמים שיזהרו שלא לצאת מפתח העיר החוצה בשום משאוי כלל אפי' אלפ"יניטי אחת אסור לשאת עליו והן בעון שמעתי שיש אנשים שאינם נזהרים ולוקחים טריספיל בידם ויש לוקחים ג'אדיר בידם ויש אוכלים פיפיטאס וזהו עון פלילי רח"ל. וכ' בספר לחמי חודה שהמחלל שבת יצאנו מהערבו' וגם צריך ליזהר בתפי' של יד להקדים אותה לשל ראש וז"א ושומר ידו דייקא מעשות כל רע. וכשישמע הגר דברים הללו יאמר בלבו שלא יקבלו אותו בני ישר' מב' טעמים הן מצד דהגרים אינם בכלל ערבות וכמ"ש מהרימ"ט ז"ל שאין אנחנו ערבים עליהם והם אינם ערבים עלינו ועוד אפי' לפי טעות הטועים שהתורה ירושה להם מאבותינו הק' זיע"א הם שהם גרים בני נכרים וילדי זנונים שאין להם יחס לא יגיע להם ירושה בתורתינו הק'. וז"א ואל יאמר ן' הנכר הבדל יבדילני ה' שתי הבדלות הן מפאת הערבות כנז' והן מפאת אבותיהם הערלים וגם הסריס לא אמר בלשון הבדלה אלא כיון שהוא סריס ואין לו זרע אין לו מי שיגין בעדו בערבות וז"א ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש וגו'. ולכן מבטיחו כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ומחזיקים בבריתי דהיינו שהם מקבלים להיות ערבים בכח הברית אשר כרת עמהם וגם את ן' הנכר הנלוה אל ד' שיהיה שומר שבת מחללו ומחזיקים בברית כאמור והביאותים אל הר קדשי וגו' ודו"ק

וזה יהיה כו' מאמרינו הנצב פתח השער וישמע יתרו הה"ד שמעו דבר ה' בית יעקב זש"ה בני אם ערבת לריעך תקעת לזר כפך ורבנן אמרי בני אם ערבת לריעך אלו ישר' שהם ערבים זל"ז חביבים ישר' שנקראו ריעים שנא' למען אחי וריעי אדברה נא שלום בך דלכאו' נר' שהוא תמוה דבתחי' כבר אמר הה"ד שמעו דבר ה' בית יעקב הגם שלא ידענו מה נרגש ומה השיב הה"ד וכו' והוסיף עוד לו' זש"ה בני אם ערבת וגו'. ותו ק' אומרו ורבנן אמרי וכו' משמע דבאו לחלוק על הת"ק ולא ידענו במאי פליגי וכי הת"ק מכחיש בזה שכל ישר' ערבים זל"ז

ואולם עפ"י אמות הקודם הנה נכון דבתחי' הביא קרא וישמע יתרו שבא להתגייר וע"ז נרגש אם יתרו שהוא גר נכנס בכלל הערבות או לא ולזה השיב שמעו דבר ה' בית יעקב שהם הנשים וכונתו להודיענו שהגרים הם כמו הנשים וע"ז הוקשה לו וכי בנשים הוא מוסכם שהם בכלל הערבות דלדעת הרא"ש ז"ל אינם בכלל ערבות ולד' רש"י הם בכלל ערבות. ולזה בא לתרץ זש"ה בני אם ערבת לריעך תקעת לזר כפיך דזר הוא הגר כדאמרו ביבמות ד' ק"ט ע"ב אמ"ר יצחק מאי דכתי' רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים וכו'. וז"א אם ערבת לריעך הכונה כמו שאתה ערבת לריעך כן נמי תקעת לזר שהוא הגר כפיך שגם הוא נכנס בכלל הערבות וכן כ' שם מהרש"א ז"ל בח"א וז"ל כי ערב זר פירש"י