איש אמונים קלו

עו"ן מ"ש הרב מופת הדור כמהרח"פ ז"ל בס' עמודי חיים שהביא מ"ש במדר' פ' יתרו שכתב דעיקר הערבות היה בהר סיני ונתן טעם לדבר משום דהוי כדין ערב בשעת מתן מעות

עו"ן מ"ש הר"ן ז"ל בריש מס' כתובות והביאו מור"ם ז"ל באה"ע סי' נ"ה דהחופה היא כשמנשאים אותה לבית הבעל יעי"ש. וכתב מהר"מ גאלאנטי ז"ל דהר"ן ז"ל מיירי במקום שנוהגים להביא הכלה לבית הבעל קודם ז' ברכות

עו"ן מ"ש המפ' ז"ל דמזמן דור המבול היו אומרים שהארץ נתן אותה להם הקב"ה לעשות בה כרצונם ואין לו שליטה בארץ ח"ו ובזה פי' ה' שמע יעקב ז"ל כו' הכתוב כי מלאה הארץ חמס שרוצים לחמוס את הארץ. והנני משחיתם את הארץ להראותם כי לי הארץ ומלואה. ואח"כ בזמן דור הפלגה חילק שבעים אומות תחת שבעים שרים ובחר בישראל לסגולתו יען נשבע שלא להביא מבול וכדי להודיע שהארץ היא לה' יתב' חילקם לע' אומות תחת ע' שרים להראות שהם תחת ממשלתו יתב'

עו"ן מ"ש בכתובות ד' ק"ב אמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבתך כו"כ כמה אתה נותן לבנך כו"כ עמדו וקדשו הן הן הדברים הנקנים באמירה יע"ש

מעתה נא"ה דהא קבה"ו רצה לעשות הנשואים המפוארי' בכל חוזק ותקף וכה אמר בשליחותו ע"י משה כה תאמר לבית יעקב שהם הנשי' שחייבו' לקבל הערבות גם המה. ותגד לבני ישראל הגדה של חכמה כאשר נבאר הלאה ולהנשים אמור להן אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים הכוונה שעשיתי מעשה להוציא גם את הנשים אף כי אמרתי שלח בני הסכמתי שגם הבנות בכלל וא"כ גם במילת ויעבדוני צריך שיהיו גם הנשים בכלל הערבות כמ"ש ה' בעה"ט אתם ראיתם אתם נצבים שהוא הערבות וגם תודיע להם שכבר עשיתי חופה שנשאתי אותם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי למקום המקדש שהוא ביתי ועשיתי אותה לשם נשואים ועתה שהוא שעת הקדושין אני מתנה עמכם שני תנאים אם שמוע תשמעו בקולי שתתחייבו ללמוד וללמד ושמרתם את בריתי שבכלל שמירה היא עשייה כמ"ש מהרש"א ז"ל והתנאי שאתם רוצים ממני שאני נתחייבתי לכם הלא תדעו כי מזמן דור המבול ודור הפלגה לקחתי אתכם לסגולתי להראות לכל העמים כי לי כל הארץ וז"א והיתם לי סגולה בלשון עבר ואל האנשים אמר אל יקשה בעינכם ערבות הנשים כי איך אפשר שהן ערבות במצות שאינן חייבות שהרי גם אתם תהיו לי ממלכת כהנים וכל המצות שלכם הכהנים אין ישראל חייבים וז"א ואתם תהיו לי וגו' בוי"ו. וכי תאמר שאינם חייבים להוכיח אתכם לז"א וגוי קדוש כמ"ש קדושים תהיו חייבים להזהיר על הכהנים שיהיו קדושים ולהכי מסיים אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל כי להם שייך ודו"ק

ועפ"י אמות הקודם אפ"ל כונת מרים הנביאה שלקחה החוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים. דלכאורה ק' למה המתינה אחר שגמרו השירה האנשים התחילה היא. ותו ק' דקדוק שדקדקו המפ' ז"ל דהיל"ל ותען להן בנו"ן שהוא לשון נקבה ואמאי נקט להם לשון זכר. ואולם עפי"ה הנה נכון ונק' מ"ש הרב החסיד בס' שמע יעקב שהק' למה אמרו ישראל ה' ימלוך וגו' ולא אמרו ה' מלך ותי' שישראל היו טועים שיצאו קודם הזמן ועדיין לא נשלם הזמן וחשבו שהיו עדיין עבדי פרעה והיו ממתינים כשיושלם הזמן לומר ה' מלך יעי"ש. ומטעם זה אמרו אשירה לה' כי גאה גאה. ונר' דעיקר הטעות היה שהוציאם ע"מ לחוג קרבן פסח כמש"ה שלח את בני ויעבדני במדבר ואתי עשה דעבודה דאלים ודחי עשה דכי גר יהיה זרעך וכמו שהבין כן פרעה שאמר לא כן לכו נא הגברים ובמה נסתרה טענתו שכבר נשלם הזמן שהרי יצאו גם הנשים בכלל שאינם ראויים לעבודה מזה מוכח שנשלם הזמן או ע"י קושי השעבוד או ע"י ריבוי עם או שהחש' התחיל משנולד יצחק אע"ה. ולכן כששמעה מרים הנביאה שאמרו ה' ימלוך ולא אמרו ה' מלך הבינה טענתם ולכן לקחה התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות לשורר בקול נעים שודאי כבר יצאו לחירות שהרי יצאו גם הן ולזה ותען להם להאנשים ענתה בקול גדול שירו לה' כי גאה גאה לשעבר ולא כאשר טעיתם אתם ודוק

ומורי הרב בני בנימן זצוק"ל זיע"א היה מפרש כוונת הפסוקים אתם ראיתם וגו' לישב הדקדוק שבתחילה נקט לשון עבר והיתם לי סגולה ואח"כ נקט לשון עתיד ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' ובתחי' חקר מה דעתם של ישראל לומר נעשה ונשמע הפך טבע העולם, והוא ז"ל תריץ יטיב עפ"י מ"ש בקדושין ד' ס' ע"א האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן ליך מאתים זוז ר' הונא אמר מקו' והוא יתן ור"י אמר מקו' לכשיתן מאי בינייהו איכא בינייהו דפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר לרב הונא לא הוו קדושי שני קדושין כיון דאנידא היא בראשון דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי דהא גמרו קדושי ראשון למפרע ולר"י קדושי שני הוו קדושין דלית ליה כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו ופסקו כל הפוסקים ז"ל כרב הונא

והנה יש מן המפ' שכתבו דביזת מצרים נתן להם הקב"ה בתו' קדושין והתנה עמהם שיתן להם את התורה כדכתי' תעבדון את האלד'ים על ההר הזה וכשיצאו ישר' ממצרים אחר שלקחו כל ביזת מצרים כשראו המצריים נוסעים אחריהם צעקו המבלי אין קברים וגו' חדל ממנו ונעבדה את מצרים הראו בפיהם שחזרו בהם ח"ו. ולכן עתה בשעת מת"ת שלח לומר להם אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים שלקחתם כל רכושם ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ותרגם התרגום לקבל אולפן אורייתי הכוונה שהתניתי עמכם ליתן לכם התורה ועתה שכבר הגיע עת דודים ליתן לכם התורה אני שואל מכם אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי מחמת הקדושין ראשונים כס' רב הונא וז"א והיתם לי סגולה מכל העמים לשון עבר או לדעתכם שמכאן ולהבא תהיו מקודשים וז"א תהיו לי ממלכת כהנים לשון עתיד וכוונתו יתש"ל לבחון אותם מ"ש חדל ממנו ונעבדה את מצרי' אם ח"ו הסכימו לחזור למעשיהם שהיו עושים במצרים עע"ז והוי כמו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר דלרב הונא לא הוו קדושין ולר"י הוו קדושין וע"ז הוכרחו במעשיהם להשיב נעשה ונשמע שאם היו אומרים נשמע ונעשה היו מוכיחים דס"ל כר"י דקדושין ראשונים נתבטלו ח"ו ולית הלכתא כוותיה אלא כר"ה ובהכי הודיעו חיבתן לפני המקוה ע"כ תד"ק זלה"ה וש"י

מעתה נחזור לקוטב דרושינו בענין הערבות ונבא להבין כו' מקראי קדש בישעי' סי' נ"ו אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע. והנה פסוקים הללו אמרתי לפרשם חוץ מדרכינו דלכאו' יליד מהו כפל הלשון