איש אמונים קלד

קוצר המשיג שידמה בדעתו שהוא פתי ולא יוכל להבין התורה ואמטו"ל נמשלה ליין כמאמרם ז"ל חמרא וריחני פקחי כן התורה יוכל להבינה כיין שתפקח בה דעתו. שלישית היא אורך ההצעות שיהיה צריך ללמוד כמה חכמות בכדי להבין תורתינו הקדו' לזה נמשלה לשמן שאינה מתערב עם שום משקה כן התורה ממנה יתלמד כל דבר הצריך לו. רביעית הוא מיעוט הפרנסה ומסיבתה ימנע מלעסוק בתורה לזה נמשלה לדבש כמו הדבש דכתיב בה דבש מצאת אכול דייך כן האדם יסתפק במועט ולא יבקש מותרות ויעסוק בתורה. חמישית היא רוע התכונה החומרית שיצרו מתגבר עליו לילך אחר תאות הגשמיות לזה נמשלה לחלב כי כמו החלב שמהפך את טבע הילד שיהיה ניזון במעי אמו מבשר ודם הנידה וכשיוצא לעולם ניזון וגדל ע"י יניקת החלב וכן נמי דומה בדומה אם יתחיל האד' לעשו' בתור' יתהפך רוע מזגו וטבעו וכמאמרם ז"ל תורה שבו מחזירתו למוטב. ואפשר שזה יהיה רמז הנביא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל לו חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו חדשים לבקרים רבה אמונתך. והכוונה דהנביא אומר על לבו שאינו עוסק בתורה מהסיבות חמשה הנז"ל המונעות אותו ולזה אמר זאת שהיא התורה אשיב אל לבי שאינו רוצה לעסוק בה ע"כ אוחיל שיסכים עמי לעסוק בתורה והוא כי מחסדיו יתברך המשיל להתורה לחמשה דברים שהם ח'לב ד'בש שמן י'ין מ'ים שהוא ר"ת חדשי"ם לבקרים ועי"ז רבה אמונתך. והנה כל זה הוא כשיתחיל ללמוד ולעסוק בתורה הלימוד תסייע אותו שיהיה מתמיד בעסק כמו המים והיין וכיוצא. אכל אם חסר לו אחת מהנה דהיינו שרוע מזגו נוטה אל החומר הגשמי לא יועילו הד' אחרים כלל כמובן. ואפשר שזה יהיה כו' הנביא רבבה כצמח השדה נתתיך בהיותך במצרים שהיו יולדות ומשליכות ילדיהן תחת האילנות והיו נגדלים מאליהם והיו באים כל אחד לבית אביו ותרבי ותגדלי ותבואי להר סיני לקבל את התורה בעדי עדים דהיינו שני כתרי' שקשרו להם מלה ששדי"ם נכונו דהיינו הארבעה דברים ש'מן י'ין ד' ד'בש מ'ים נכונו הם הכנה לעסק התורה אבל ושערך שהוא דין כידוע שהשערות הם דין צימח תגבורת הדין מטעם שאת עירום ועריה דהיינו רוע מזגכם שנוטה החומר אל הגשמיות נמצא חסר החלב מזה נשאר' חסר בלימוד התורה

והנה עיקר מצות התוכחה שחייבו לאדם להוכיח את חבירו הוא מטעם שאנחנו ערבים זל"ז וזה אפשר כוונת הכתוב הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא שהכו' שמזהיר רחמנא שתוכיח לעמיתך בכדי שלא תשא אתה עליו דהיינו בשבילו כמו על דבר אשר לא קדמו על אשר מעלתם בי שאם אחד יחטא מסיבת שלא הוכחת אותו תשא אתה החטא עליו מטעם הערבות

ואפשר דזה יהיה כו' מקראי קדש בפ' יתרו כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישר' אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והיתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל. ולכאורה רבו הדקדוקים בהני קראי ראשונה שדרשו רז"ל כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים ולנו לדעת מאי עבידתייהו של הנשים לומר להן זה השליחות של קבלת התורה כיון דקי"ל כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות. ב' אומרו אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים מדהתחיל לדבר בלשון זה מוכח שצריך שישמעו הנשים דברים אלו ולנו לדעת מה שייכות יש לנשים בדברים אלו וה' בעה"ט פי' אתם שנים במסרה אתם ראיתם אתם נצבים ולא ידענו מה קשר יש ביניהם. נ' או' ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי תרגם יונתן כן עוזיאל וטענית יתכון על עננין היך דעל גדפי נשרין מן פולוסין ואובילית יתכון לאתר בית מקדשא למיעבד תמן פסחא ובההוא ליליא יתבית יתכון לפילוסין ומתמן קריבית יתכון לאולפן אורייתי והנה מה שהכריחו ליונתן בן עוזיאל לתרגם כן שהולכים לבית המקדש להקריב ק"פ הוא מדכתיב ואביא אתכם אלי ואין אתנו יודע למה הוצרך הקב"ה להוליכם למקום ביהמ"ק והלא קודם שנבנה היו יכולים להקריב במקומם אם לא שהיה מוכרח מן הדין לעשות כן. ד' אומרו ועתה מה הוא הכוונה לומר ועתה כיון שעל עכשיו הוא מדבר. ה' כפל הלשון אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי כאילו הם ב' דברים. ו' אומרו והיתם לי סגולה בלשון עבר ולא ותהיו לי סגולה כמו שאמר אח"כ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ז' מה זו נתינת טעם כי לי כל הארץ ומי לא ידע בכל אלה כי לה' הארץ ומלואה. ח' אומרו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' ומילת ואתם אין לה מובן כאילו הופך את פניו ומדבר לאחרים ואומר להם ואתם. ט' מה שייך לומר להם שיהיו כהנים וגוי קדוש בעת ובעונה הזאת. יו"ד אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישר' הרי סותר הקודם דבתחילה אמר שידבר עם הנשים ועכשיו א"ל שידבר עם בני ישר' ולא עם בנות ישר' הפך ממה שאמר בתחילה

ואולם נלע"ד דיובנו בהקדים מאי דאיתא במס' סוטה ד' ל"ז ע"א תנו רבנן ברוך בכלל ברוך בפרט ארור בכלל ארור בפרט ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי ארבעה וארבעה הרי שמונה ושמונה ששה עשר וכן בסיני וכן בערבות מואב. ופירש"י ברוך בכלל ברוך אשר יקים את דברי התורה וגו' הרי בכלל. ברוך בפרט ברוך אשר לא יעשה פסל ומסכה הרי בפרט. ארור בכלל ארור אשר לא יקים. ארור בפרט ארור אשר יעשה פסל ומסכה וגו' הרי ארבעה בריתות ללמוד וארבעה ללמד וארבעה לשמור וארבעה לעשות הרי ששה עשר ללמוד וללמד כל המצות כולן טעונות ארבעה ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם ולמדתם אותם את בניכם וכו' יע"ש. באופן דט"ז בריתות היו בהר סיני דהיינו ד' בריתות בללמוד וד' בריתות בללמד וד' בלשמור וד' בלעשות כיצד כללמוד יש ברית ללמוד וללמד ולשמור ולעשות וכן בללמוד יש ברית ללמוד וללמד לשמור ולעשות וכן בכולם. וכן פירש בחי' אגדות שם דתיבת לשמור אינו ל"ת כדאמרי' השמר פן ואל וכו' אלא לשמור כדאמרי' בפ"ק דקדושין אשר תשמרון זו משנה ע"מ לעשות זה מעשה יע"ש. וט"ז בהר גריזים וט"ז בערבות מואב הרי מ"ח בריתות לכל מצוה ומצוה ר' שמעון מוציא הר גריזים ומכניס אהל מועד שבמדבר ובפלוגתא דהני תנאי דתניא ר' ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד ר' עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב ר' שמעון ן' יאודה איש כפר עכו אומר אין לך כל מצוה שבתורה שלא נכרתו עליה מ"ח בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים נמצא לכל אחד מישראל ת"ר אלף וג' אלפים ותק"ן מאי ביניהו אמ"ר משרשייא ערבא וערבא דערבא. ופירש"י דלת"ק כל אחד מישראל הוא ערב על מ"ח בריתות של כל אחת ולדברי ר' שמעון כל אחד נעשה ערב על חובתו של חבירו וגם על ערבות חבירו שכל א' ערב על תר"ג אלף ותק"ן יעש"ב. דבר