איש אמונים קכג

ותו ק' אומרו ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאחינו ועל גויתינו מושלים כרצונם ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה. לנו לדעת למה מושלים על גויתם בשביל שמשלמים מס למלך. ותו ק' מהו ובכל זאת כאילו היום פטורים ועכ"ז הם כורתים אמנה

אמנם עפי"ה הנה נכון ונקדים עוד מאי דאיתא במס' ערכין ד' ל' ע"ב אמ"ר בר חנינא בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר מטלטליו לא הרגיש לסוף מוכר שדותיו. לא הרגיש לסוף מוכר את ביתו לא באתה לידו לסוף מוכר את בתו. לא הרגיש לסוף: שלווה ברבית לא באתה לידו לסוף מוכר את עצמו ולא לך אלא לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב כשהוא אומר משפחת גר זה הנכרי או לעקר זה הנמכר לע"ז עצמו וכל המפרשים אחזו צער מה כל החרדה הזאת בעון שביעית יותר מכל עבירות שבתורה וכמה תי' נאמרו בזה והרב החסיד הרב ש"י ז"ל פ' בהר הכי אמר מר דכל עיקר חומר עון שביעית הוא לבטל טענת מודעה בקבלת התורה מטעם דינא דמלכותא כדאמרי' בפי' איזהו נשך ד' ע"ג ע"ב ארעא לטסקא משתעבד ומלכא אמר מאן דיהיב עסקא ליכול ארעא וזהו טעם שביעית ומצות התלויות בארץ. ובזה פי' כונת המאמר בסנהדרין פ' א' דשאל ההוא תלמידא לר' אבהו מ"ט דשביעית והשיב לו כך אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שביעית כדי שתדעו שהארץ שלי היא והענין דאע"ג דכבר מילתינו אמורה דלבטל טענת המודעה הוא מע' דד"ד. אך. במצות החלויות בארץ יאמר נא ישראל דא"י ירושה מאבותינו. וכבר כתב הר"ן בפ"ג דנדרי' ד' כ"ח ע"א דלא נאמר דינא דמלכותא אלא במלכי אה"ע דבידם לגרש אותנו מן הארץ אבל במלכי ישראל לא אמרי' דד"ד מפני שא"י כל ישר' שותפים בה כי כולנו ירשנו אותה מאבותינו. וא"כ לגבי מצות התלויות בארץ ושביעית יטענו טענת אנוסים כי היא ירושה מאבותינו. וזה היתה כונת ר' אבהו כך אמר הקב"ה זרעו שש והשמיטו ז' כדי שתדעו שהארץ שלי היא איני כמלכי ישר' שלא יוכל לגרש אתכם וזה הט' אמר הרב החסיד ז"ל בפ' ויקהל לשמירת השבת משום דד"ד והביא ראיה מהא דקי"ל גוי ששבת חייב מיחה דהוי משתמש בשרביטו של מלך יען הם תחת ממשלת השרים משא"כ ישר' שהם תחת מלכותו יתב'. ובזה פירשתי בעניותי כונת הילקוט בישעי' אמרו ישראל לפני הקב"ה כיון שהגליתנו מארצינו בדין הוא שלא נשמור את השבת ולא המצות שלך ועפי"ד הרב ז"ל הוא פשוט דמה שנתן לנו את השבת הוא להודיענו: כי דד"ד והארץ שלו היא ובידו לגרש אותנו וא"כ אחר שכבר גירש אותנו ואנחנו תחת ממשלת השרים א"כ כבר אנו פטורים מלשמור אח השבת

עו"ן מאי דאיתא במס' מציעא ד' ע"ג ע"ב אמ"ל ר"פ לרבא חזי מר הני רבנן דיהבי זוזי אכרגא דאינשי ומשעבדי בהו טפי אמ"ל הכי אמר רב ששת מהרקייהו דהני בטופסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא לשתעביד למאן דיהיב כרגא וכתבו התוס' דאית ספרים דלא גרסי בהו טפי ועיקר הבעיא אם יכולים להשתעבד בהם בשביל הכרגא שפרע בשבילו. ולמאן דגרס טפי עיקר הבעיא הוא משום איסור רבית שאם היו פורעים בעדם עשרה והיו משתעבדים בהם שיווי חמשה עשר. והר"מ ז"ל בפ"א מה' עבדים ה' ח' כתב וז"ל מלך שגזר שכל מי שלא יתן המס הקצוב על כל איש ישתעבד לזה שנתן המס על ידו הרי זה מותר להשתמש בו יותר מדאי אבל לא כעבד והראב"ד ז"ל השיג עליו וז"ל בחיי ראשי לא נאמרו דברים הללו בגמ' אלא לענין רבית שהיה המס עשרה דינרים והיו עושים בהם מלאכה שוה ט"ו דינר ואיבעיא להו אם היא הלואה ויש בו משום רבית או לא ופשיט להו דאינה הלואה אלא זביני דמלכא. ומרן בכ"מ ז"ל השיג להשגת הראב"ד ז"ל דאינה השגה דאינו גריס טפי ומפרש הבעיא משום רבית אבל הר"מ ז"ל לא גריס טפי ומוכח דלא גריס הר"מ טפי מדהביא סמוך ונר' לההיא דרב סעורם דהוה תקיף אינשי דלא מעלו ומשתעבד בהו מוכח דעיקר הבעיא אינו משום רבית אלא משום דמשתעבד בהו יע"ש. והרב מגדל עוז ז"ל השיג להשגת הראב"ד ז"ל דדינו של הר"מ ז"ל הוא מההיא דפ' החולץ ד' מ"ו דאיתא התם הך סוגיא אמ"ל ר"פ לרבא חזי מר הני דבי רבנן דיהבי זוזי אכרגא דאינשי ומשתעבדי בהו כי נפקי צריכי גיטא דחירותא או לא ואמ"ל הכי בטופסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא לישתעביד למאן דיהיב כרגא וההיא ודאי לא אפשר לפרושא אלא משום עבידתא יתירתא דהא אי צריכי גיטא דחירותא בעא מיניה וכו' יע"ש

ותבט עיני להרב בירך יצחק ז"ל שהק' על ה' מ"ע ז"ל דההיא דיבמו' עיקר הבעיא הוא על הגוים שאם שלמו המס בעדם ומשתעבדי בהו אי צריכי גיטא דחרותא משום דקנו אותם קנין הגוף וא"כ מה מייתי מהתם דהכא הר"מ איירי בישראל שמשתעבדים בהם. והאמת דלכאורה היא פליאה נשגבה לד' רש"י והתוס' שפירשו כוונת הבעיא גבי גוים אבל אחר המחי"ר נעלם מעיני דמר דהריטב"א בחי' ליבמות והר"ן שם והמאירי ז"ל כולהו ס"ל דעיקר הבעיא הוא אף על ישר' אי צריכי גיטא דחירותא והשיב דצריכי מדינא דמלכותא והכריחו כן מדנקט בלשון הבעיא הני רבנן דיהבי זוזי אכרגא דאינשי והיל"ל אכרגא דגוים מדנקט אאינשי משמע דגם על ישראל מבע"ל וא"כ שפיר כתב הרב מ"ע דאפשר דהר"מ ס"ל כהריטב"א ז"ל. ומה שהביא ראי' לדבריו ממ"ש הר"מ בפ"ט מה' עבדים שכתב וז"ל מלך שגזר מי שלא יתן מס ימכר דינו דין והרי הוא כעבד כנעני לכל דבר. האמת שהרב כ"מ ז"ל ציין לההיא דפ' החולץ שנאמרה לגבי גוים. אבל הרב מ"ע יכול לפרש דברי הר"מ ז"ל גם בישראל ובפרט דנקט והרי הוא כעבד כנעני בכ"ף הדמיון ולא נקט הרי הוא עבד כנעני ממש אם איתא דמיירי לגבי אוה"ע ואכמ"ל

איך שיהיה נקטינן מסו' זאת דמי שאינו משלם מס משתעבד שעבוד הגוף מדינא דמלכותא

עוד טעם אחר כתבו המפרשים בענין חומר איסור שביעית והוא דרש"י ז"ל בפ' בראשית כתב וז"ל אמר"י לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם ומ"ט פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו שלא יאמרו אוה"ע ליסטים אתם שכבשתם ארץ ז' עממין להכי התחיל בבראשית להודיע שכל הארץ שלו היא וברצונו נטלה מהם ונתנה לאשר ישר בעיניו ע"כ נמצא דכל כונתו יתב' להודיע שהארץ שלו היא ואנחנו אריסים לעבוד עליה ולזרעה ולאכול פירותיה ולהכי צוה לנו מצות שביעית ומי שאינו מקיים מצות שביעית מורים דאינה שלו יתב' הארץ ובאים אוה"ע ונוטלים אותה מידינו. ואפשר דזה יהיה כונת מאמר רז"ל במס' שבח דף ל"ג ע"א בעון ע"ז וג"ע והשמטת שמיטין גלות בא לעולם וגולין ישראל ובאים אחרים ויושבים במקומם דכתיב ואתכם אזרה בגוים ושממו עלי' אויביכם היושבים בה. ולכאורה ק' דתינח עון ע"ז וג"ע שהן עבירו' ניחא אבל בעון השמטת שמיטין שיתחייבו גלות מהיכא תותי אבל עפי"ה יבא על נכון ופשוט: