איש אמונים קיט
Ish emunim 119 · איש אמונים · free full Hebrew text
Open in the reader →מזהיר אתכם בשעת הקדושין. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים שכמו שהמומין פוסלים בכהנים כן פוסלים בכם. וז"א ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכוונתו יתב' שלא יהיה בכם מומים ולזה אפשר שהזהירו הקב"ה למרע"ה אלה הדברים אשר תדבר ודרשו רז"ל לא פחות ולא יותר דזה חילוק קטן אם יאמר ע"מ שאין בכם מומין או ע"מ שלא יהיה לכם מומין. ונקדים מאי דאיתא במדר' פ' נח כל מקום שנאמר אין לה היה לה בשרה נאמר אין לה ולד הים לה יצחק בחנה נאמר אין ילדים היה לה שמואל בציון נאמר דורש אין לה יהיה לה שנא' ובא לציון יע"ש. ואפשר דזה יהיה כו' הכתו' שהקב"ה אומר לישר' מה תזעק על שברך אנוש מכאובך כי בדעתך כיון שיש לך מומין לא יש לך תקוה על רוב עונך עצמו חטאתיך אבל כבר חשבתי זה מתחילה ועשיתי אלה לך כשהתניתי עמך פירשתי דברי כי אעלה ארוכה לך שלא יתבטלו הקדושין לגמרי. מה תאמרו שהרי נודע לי המומין שלך ואיכא ספיקא שמא יתבטלו הקדושין לגמרי לזה אמר תדעו שאני הרופא וממכוחך ארפאך ושמא תאמרו כי נמאסת בעיני בזכרי את המומין שלכם וז"א כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה ולזה משיב כה אמר ה' כי אשיב את שבות אהלי יעקב וארמון על משפטו ישב כבראשונה בקרוב בעהי"ת. ועפ"י זה יובן כו' המאמר הנצב פתח השער ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכד"א אחת היא יונתי תמתי שלא יהיה בכם מומין וכו' ופשוט
איך שיהיה חזרתי לנושאי מקדם אמרתי בתחי' דברי יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישר' שם רמז לקוטב דרושינו ולפטי' הצדיקים כי ה"ן בעון שנה זאת מעוברת היתה אמריה ממררת שאבדנו כמה חכמים צדיקים וחסידים הרב ח"ר נסים חאייון דרופתקא דאורייתא הרב ח"ר חיים פאדרו פה מפיק מרגליות דורש כתרי אותיות שוקד על לימודו הרב ח"ר שבתי יאושע חסידא קדישא מי יוכל לספר קדושתו וחסידותו הרב ח"ר מירקאדו אל שוחט לא ימיש מתוך האהל הרב ח"ר מורינו מיוחס מגזע היחס והמעלה כולם מתו בעוה"ר במבחר ימיהם הרב ח"ר נסים ויאלוב'וס נדכה ביסורין קשים ומרים הרב ח"ר אברהם לאנייאדו לא עבר עליו חצות ועוד כמה מיתות משונות אשר נלאתי לספר ואף גם זאת יום זה פקודת חובי כי אבדתי ברי ובר בטני בחור כארזים בני אליעזר אם אשכחך תשכח ימיני אבל שאולה ארד אל בני והן קדם נלקע"ד לפרש כו' הכתו' בירמיה סי' י"ד שבר גדולה נשברה בתול' בת עמי מכה נחלה מאד המאוס מאסת את יאוד' אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב לעת מרפא והנה בעתה ידענו ה' רשעינו וגו' זכור אל תפר בריתך איתנו דלכאורה יל"ד בהני קראי דבתחילה מספר בעד ישראל כי שבר גדול נשברה מכה נחלה מאד וע"ז קא מתמיה שני תמיהות המאוס מאסת את יאודה וגו' ומק' בכח מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא וגו' איך יצוייר קושיות אלו אחר שידעו חטאתם ועוונותם וכאשר הודו אח"ך ידענו ה' רשעינו וא"כ מאחר שידעו איך שייך להקשות קושיות הללו. ולא עוד אלא שסיימו דבריהם זכור אל תפר בריתך אתנו משמע דעיקר סוף הקו' היא זכור אל תפר בריתך אתנו ולנו לדעת מהו הברית שכרת ה' עמנו שמבקשים ממנו זכור אל תפר בריתך אתנו ואולם עפ"י אמות הקודם הנה נכון דכבר אמרנו דדעת התוס' והרא"ש והר"ן ז"ל דאם היו בה מומין אף שתתרפא נמאסת היא בעיניו כי זוכר שהיו בה מומים. ולדעת הטור אם התנה ע"מ שלא יהיו בה מומים אם נתרפאה חלו הקדושין למפרע ואמטו"ל הקב"ה באהבתו ובחמלתו עם ישר' פי' דבריו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים דהיינו ע"מ שלא יהיה בה מומים בכדי שאם תתרפא ויחזרו בתשו"ש הוי ממש כנדר שהחכם עוקר מעיקרו וחלו הקדושין למפרע. ואפשר דבזה אפי' התו' והרא"ש ז"ל יודו בזה כי קי"ל דגדולה תשובה דזדונות נעשות לו כזכיות הרי נעקר העון מעיקרו והותר. עו"ן מאי דאיתא במס' גיטין דמ"ז המוציא את אשתו משום שם רע הרי זה לא יחזור דצריך שיאמר לה בשעת הגט הריני מגרשך משום שם רע ואם לא אמר לה הכי בשעת הגט יכול להחזיר יע"ש וכן פ' כל הפוס' ז"ל. מעתה נא"ה דמתרעם הנביא שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד. הכונה שישר' מודים כל עונותיהם שהיו להם מומים גדולים. ועתה שואל מאתו יתב' מאיזה ט' עזב אותם אם מטעם שמאס בהם וכס' התוס' ז"ל או מט' שהוציאה משום שם רע דדינא הוא דלא יחזיר וז"א המאוס מאסת את יאודה וא"כ עזבת אותם מחמת מיאוס אם בציון געלה נפשך. וע"ז מקשה בכח אם הוא מחמת מיאוס מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא הכוונה אתה חושב אותנו כמו אשה שאין לה רפואה. ועוד מקשה אם הט' משום שם רע לא אמרת לנו שאתה מה גרשת אותנו שהוא משום ש"ר והראיה שאנו בכל עת אנחנו מקוים לשלום ואתה עזבתנו וז"א קוה לשלום ואין טוב. ולזה אמר ידענו ה' רשעינו עון אבותינו כי חטאנו לך והרי אנחנו מודים על חטאתינו ואנחנו חוזרי' בתשו"ש וא"כ מתחנני' לפניך אל תנאץ למען שמך זכור אל תפר בריתך אתנו שאמרת בפי' בשעת מת"ת שלא תעזבנו לעולם
את זה רמזתי יחנו סביב למשכן העדות צדיקים במיתתם ינוחו על משכבותם ויתפללו בעדינו שהקב"ה יאמר די לצרותינו ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל בעזרת האל יתברך
חזרתי ואמרתי יחנו סביב למשכן המדות ולא יהיה קצף על עדת בנ"י שם רמז לקוטב דרושינו דשבת הוא עדות לישראל. וכבר ידוע מ"ש רז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפילו עע"ז כאנוש מוחלים לו שנא' שומר שבת מחללו אל תיקרי מחללו אלא מחול לו וזה יהיה רמז יחנו סביב ביום ש"ק ללמוד תורה שהוא משכן העדות שע"י שבת הוא עיקר העדות וע"י שמירת שבת ולא יהיה קצף על עדת בנ"י בעהי"ת
חזרתי ואמרתי ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות דה"ן בעון חשש כחינו מצרות. ובכן אנו מבקשים ברחמיו יתב' יאמר די לצרותינו ויבנה בית קדשינו וז"א ולא יהיה קצף על עדת בנ"י ויבנה בית קדשינו ותפארתינו ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות בעגלא ובז"ק כיר"א
דרוש שדרשתי בבהכ"ן הגדולה שנת תרמ"ב ליצרה
והנושא בא איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בנ"י מנגד סביב לאהל מועד יחנו.