איש אמונים קיז

או הטריספיל או פיפיעאס או הריזה ונכשלים לחלל שבת בפרהסיא. ויש מהם שמגדלים שער ראשיהם הנקר' "פירוקא" וביום השבת סורקים במסרק ורוחצים וסכים על כמה אופנים מחללים את השבת בעוה"ר. ואינם נותנים לב להבין ועין לראות כי בכל חו"ל שגבר האויב ותכף ומיד גזרו בעוה"ר לבטל את השבת ושיהיה יום השוק ביוש"ק. ולולא חסדיו יתברך שהמלכות שלנו הוא מלכות של חסד ואדרבא רצונו שכל אחד ישמור חוקיו ומשפטיו. והרב בירך יצחק בפ' וילך נתן טעם למה מבקשים כל שונאי ישר' כאשר גברה ידם ב"מ קודם כל דבר לבטל את השבת. והוא בהקדים מ"ש בפ"ק דחגי' ועוד דרש את ה' האמרת היום וה' האמירך היום א"ל הקב"ה לישר' אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם דאמרו שמע ישר' וכו' אף אני אעשה אתכם חטיבה א' דכתי' מי כעמך ישראל גוי אחד וגו'. וכתבו התוס' בד"ה ומי כעמך וגו' אמרי' במדרש ג' מעידים זה על זה ישר' ושבת והקב"ה. הקב"ה ושבת מעידין על ישראל ישר' ושבת מעידים על הקב"ה הקב"ה וישר' מעידים על השבת ע"כ. ופי' המפ' למה הביאו התוס' ז"ל דברי המדרש הנז' ותי' דהוקשה להתוס' על פשט הש"ס דאיך ישראל והקב"ה מעידים זע"ז והלא חיישינן לגומלין וכדתנן בפ"ד דדמאי שלי אינו מתוקן ושל חבירי מתוקן אינם נאמנים. ולזה הביאו המדרש דכתב דג' המה מעידים זע"ז ובג' ליכא למיחש לגומלין. ובזה פי' הוא ז"ל כו' הכתו' על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישר' עוד כי נועצו לב יחדיו עליך ברית יכרותו. דלכאו' קשה מהו הסוד ומהו הצפון ואיך יכחידום ב"מ אמנם עפי"ה ניחא וידוע דשבת נקרא חמדה גנוזה. וז"א על עמך יערימו סוד שכבר ידעו זה הסוד דע"י עדות השבת נתאמת עדות ישראל והקב"ה דלא חיישי לגומלין ויתיעצו על צפוניך שהוא שבת קדש דנקרא חמדה גנוזה לבטל את השבת אמרו כשאנחנו מבטלים את השבת נכחידם מגוי העדות שמעיד הקב"ה על ישר' מי כעמך ישר' גוי אחד בארץ נתבטל ח"ו זה העדות דחיישי' לגומלין ולא יזכר שם ישר' עוד וע"ז דואג דהע"ה כי נועצו לב יחדיו עליך ברית יכרותו כונתו דכל מה שהם מבקשים לבטל את השבת כוונתם להרע ולפגום בכבודך ולבטל עדותך ח"ו יעש"ב ודפח"ח זלה"ה. ובזה פיר' בעניותי כו' הכתוב שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלד'ים אלד'יך אנכי. דיל"ד מהו הדבור לא פירש להם. ותו קשה ישראל ואעידה בך נראה שהוא קשור עם ואדברה ולא ידענו מהו הדבור ויצטרך להעיד הקב"ה. ותו ק' או' אלד'ים אלד'יך אנכי והביאור פי' שהוא מה שאמרו אנכי ה' אלד'יך. ועפי"ה ניחא דידוע דדבור הוא כינוי לשבת דכתי' ודבר דבר והוא פשוט דע"י השבת הוא יעיד עלינו ואנחנו נעיד עליהם

ואחר שמוע כל אלו הדברים גודל עון חילול השבת איך לא יסמר שער האדם לשמור את השבת בכל יכולתו. ונוסף גם הוא יש כמה פריצים שמגלחים זקנם בעוה"ר ולא ידעו ולא יבינו עד היכן מגיע עונשו של מגלח זקנו הלא תראה לה' מוה"ר ה' חיד"א ז"ל שמבי' מעשה שאירע בקרוב בזמן ר' יאודה החסיד ז"ל שהיה איש מגלח זקנו והתרה בו כמה פעמים ולא הטה אזן ובשעת מיתתו אחר שהיה נוטה למות נתרפא מעט והיה מניח ידו בזקנו ואמרו לו מה אתה ממשש בזקנך אמ"ל תדעו שכבר עלתה נשמתי למעלה ותיכף הניחו לו זפת על זקני והיו מושכים בזפת את שער זקני עד שהולך להפשיט עורי מעל פני ונתנו לי מעט רפואה לפי שעה לספר לכם מם שאירע לי כדי שלא תכשלו אתם בזה. ומי הוא ששומע מעשה רב כזה ולא תפול עליו אימתה ופחד מלנגוע אפי' בשטר אחד כ"מ. וחוץ מזה כמה נתרבה הפריצות בעוה"ר לאין תכלית. ושחוק בקוביא בקאב'אניס. וקללות להנשים ומכים אותם לזקנות. ואשכנזיות וגם מקללים הדין בעוה"ר. וכבר נלאו להוכיח כל הבתי דינים ואינם נותנים אזן קשבת ומה בידינו לעשות עוד הלא מאליהם היה להם להבין מצב שפלות אומתינו ופחיתות ערכינו הלא תשמעו מה שעושי' בחו"ל לאחינו בנ"י שמבזים אותם ומחרפים עד שהסכימו בדעתם לגרשם מן הארץ אל תתן ה' מאויי רשע אכי"ר וכל זה גרמו המה לעצמם שרצו ללבוש מלבושיהם ולדבר בלשונה ולאכול מאכלתם ויתערבו בגויים ללמוד מעשיהם כדי להשיג למעלתם וכאשר התחילו להשיג ממעלתם נתקנאו בהם ועכשיו רודפים אחריהם רח"ל. ובכן איך לא יחרד לב אנוש ולא ישמע לקול מורים אשר כבר נלאינו להוכיח ואינם נותנים לב לשוב מדרכיהם ה' ברחמיו יתן בלבנו לשוב בתשו' שלימה לפניו יתב'. ועוד זאת יתירה פשתה המספחת לילך לקבול בערכאותיהם בעוה"ר ובזה אין בידינו להוכיח כלל. וכבר כתב הגאון החק"ל ז"ל בח' א"ח סי' מ"ח דס"ב ע"ב דכל זה ענין הערבות להיות נענש האדם על חבירו וכן גדולי הדור שנתפסים ב"מ בעון הדור היינו בדבר שיש בידו כח לכוף את חבירו ולהחזירו למוטב ואם אין בידו כח ודבריו אינם נשמעים אין עליו להוכיח ולא חייב מצד הערבות ועי' בס' חקקי לב ח"א ח' א"ח סי' י"ט דכ"ג ע"ב ובס' בירך את אברהם דרס"א ע"ג יע"ש

מעתה נא"ה דידוע דמילת עשיה הוא כינוי לכפיה ולזה נקרא גט הניתן בכפיה גט מעושה וז"א אשרי אנוש שיכוף לישר' על קיום התורה אבל צריך שיקבלו דבריו ויכנסו באזני השומע וז"א יעשה זאת יכוף אותם לקיים התורה ומצוותיה אבל בתנאי שיקבל השומע וז"א ובן אדם יחזיק שהוא השומע יחזיק בה ועיקר המוסר והתוכחה צריך להיות על חילול שבת וז"א שומר שבת מחללו. זהו ראשון שבתוכחה ואח"כ יוכיח אותם על שאר עבירות וז"א ושומר ידו מעשות כל רע ודו"ק. וכאשר נתבונן בדעתינו קדושת יום החג הקדוש הבע"ל יום שזכינו להיות במעמד הר סיני לקבל התורה הק' ומידי הוא טעמא שחג הק' הזה הוא יותר גדול במעלה משאר החגים ומועדים וכמה היא מעלתו שזכינו בו לקבל התורה הק' ואם ח"ו חלילה לא נקיים אותה מה היא קדושתו ומעלתו. ולא עוד אלא שנקרא חג השבועות ולמה נקרא חג השבועות הלא ידוע הטעם שנשבעו ש"ח לקיים מצוותיו יתש"ל. וא"כ נמצא דאם ח"ו חלילה נעבור איזה עבירה מלבד שאנו עוברים על ציוויו יתב' עוד זאת יתירה שאנחנו עבריינים ג"כ. וגם כפויי טובה כדאיתא במדר' שיר השירים כולך יפה רעיתי ומום אין בך תני רשב"י או' בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו כל אשר דבר נעשה ונשמע אותה שעה לא היה בהם לא בעלי מומי' ולא מצורעי' ולא חגרין ולא סומין לא אלמין ולא חרשין לא שוטים ולא טפשין וכו' על אותה שעה נאמר כולך יפה רעיתי ומום אין בך. וכן איתא בילקוט תורת ה' תמימה כשם שהתורה תמימה כך לא קבלו ישראל את התורה עד שנתרפאו מכל מום ונטהרו מכל טומאה

אשר עפי"ז נר' לפקע"ד לפ' כו' הפסוקים ועתה אם שמוע תשמעו וגו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וגו' דלכאורה ק' מה זו נתינה טעם והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ דזה פשו' הוא. ותו ק' למה נקט תאר ממלכת כהנים וגוי קדוש ולא נקט תאר אחר. האמנם נלע"ד לפ'. ובתחי' נבין כו'