איש אמונים קיד

אתינן עלה אלא מפני כשאמר לביתך כל בית שלו במשמע וה"ה בית א' שלו שהוא אסור וכמ"ש מרן ז"ל גבי ביתך שאיני נכנס דאמרו דאם נפל וחזר ובנאו דאסור דלאו דוקא שבנאו במקומו דה"ה אם שינהו במקום אחר דאסור דכל שהיא ביתך קאמר ומדבריו אלו מוכח דגם הוא ז"ל לא שלטה עינו מ"ש הר' ש"ך ז"ל הבאתי דבריו לעיל עכ"פ משמע מדברי ה' נח"ב ז"ל וה' פ"מ ז"ל דפליגי על הש"ך ז"ל. ושוב כ' וז"ל מ"מ המדקדק בדברי הריב"ש ז"ל יראה דבתחי' דבריו הוא אוסר אפי' בלאו האי טעמא דכל שהוא ביתו אלא מטעם דכל שחזר וקנאו חוזר לאיסורו הראשון ולא אמרי' פנים חדשות באו לכאן וכו' יעש"ב

באופן דאחר שחי' בד' הריב"ש ז"ל כמ"ש בעניותון חזר וסחר דבריו כי המדקדק בדברי הריב"ש ז"ל כנז' וכו' ומידי חופשי באמתחות הספרים יגעתי ומצאתי להגאון ה' מח"א ז"ל בה' נדרים סי' ל"ט ד' ט"ז ע"ג שהק' על הרב פ"מ ז"ל הנז' מסוגיא דחולין הנז' וכתב וי"ל יע"ש. ובאמת פליאה נשגבה איך לא זכר שר ה' נח"ב ז"ל לא להר' פ"מ ז"ל ולא לה' מח"א ז"ל ולדידי צע"ר. גם הגאון החק"ל ח"ב מיו"ד סי' מ"ו מלבד שלא זכר שר להפ"מ ז"ל והר' מח"א ז"ל ולא עוד שכל מה שהק' הוא ז"ל על מ"ש הרדב"ז בישנות סי' רנ"ד מתשו' הרשב"א סי' תתקס"ב ותשו' המבי"ט ח"ב סי' נ"ח ומוהר"ם אלשיך סי' ס"ח כבר קדמו הגאון ה' מח"א ז"ל בנימוקיו על הרדב"ז ז"ל הובאו בספרו הטהור בחידושיו ד"מ ע"ג ועוד ציין למהר"ם גאלאנטי ז"ל סי' פ"ז יע"ש. באופן דהרב מ"מ וה' נח"ב וה' דבר משה ח"ב סי' קי"ז והרב חק"ל בח"ב דיו"ד סי' מ"ו כולהו רבוואתא אסיקו הפך הרב ש"א ז"ל ואף אי הוי ספיקא אזלינן בשבו' לחומרא יע"ש. אמור מעתה נחה שקטה החקירה של ה' חיד"א ז"ל בדהע"ה כיון שנדר ונשבע אם אבא באהל ביתי וגו' וידוע דדוד מלך ישראל חי וקים אינו כשאר אינשי דאמרי' בהו במתים חפשי א"כ לא ח"ו שעכבו בידו מלעלות למחיצתו אלא הוא מעצמו לא רצה ליכנס עד שנבנה בהמ"ק כדי לקיים שבועתו כיון דקי"ל אם חזר ובנאו אפי' בנאו במקום אחר חוזר הדבר לאיסורו ואפי' בבית אחר וכס' ה' נחפה בכסף וה' פני משה ז"ל כנז' זה נלע"ד וא"ש את"מ. והנה הרדב"ז בחדשות סי' רמ"ח נשאל בראובן שאמר לתת בנו לשמעון להיות סנדק יושב על הכסא אם יכול לחזור בו. והשיב דאם לאחר שנולד הילד אמר ליתן לבנו לשמעון שיהיה סנדק דחייב לקיים דברו לפי שכך הוא המנהג שמקני' מצוה זאת ע"י דבור וראיה מהא דאמרי' במציעא דקונה בסתימותא דהיינו שרושם בחבית והיינו מפני המנהג וה"נ צריך לקיים דשארית ישר' לא יעשו עולה. וכן ראיתי כתוב בשם רבינו יחיאל ז"ל עכ"ל. ובאמת פלא שלא זכר שר לתשו' הרא"ש כלל י"ב סי' י"ג שהביא נכדו התשובה הלזו עצמה שהביא הוא ז"ל משם רבינו מאיר ז"ל והוא ז"ל דחה דבריו דסתימותא שאני שעשה מעשה ואסיק דאפי' אם נהגו כן הוי מנהג גרוע יע"ש. ועי' להרא"ש ז"ל עוד בכלל ק"ג סי' יו"ד נקוט מהא דלד' הרא"ש ז"ל דבשבו' מיהא חייב לקיים שבועתו אף קודם שנולד. עו"ן מ"ש בסוף ספר עמודיה שבעה משם האר"י ז"ל דבחרבן הבית חסרו מן הכסא אות א' ונשאר כס ומשם הוי"ה ב"ה אות וא"ו. ה"א. ומירושלם חסר אות יו"ד שהם אותיות אהו"י. ותיקונם ע"י שמירת המועדות יתוקנו אותיות אלו. ובזה פי' כו' הכתוב דרכי ציון אבילות מבלי באי "מועד" בתולותיה נונות "וה"א" מר לה יע"ש. עו"ן מ"ש הר' חיד"א ז"ל בשם רז"ל דבשעת בריאת העולם עמד הקב"ה והתפלל יה"ר שיכבשו רחמי את כעסי ומידי הוא טעמא שנשארת בקדושתה לעולם

מעתה נא"ה דהנה כיון דדהע"ה נשבע אם אבא באהל ביתי קיים שבועתו דאפילו במקום אחר לא נכנס דס"ל כס' ה' נח"ב דבשבו' אף אם נפל חוזר הדבר לאיסורו ואם כן מדה כנגד מדה עשה לו הקב"ה שנשבע לו מפרי בטנך אשית לכסא לך והוכרח לו' לא ישוב ממנה שלא תסבור כס' ה' ש"א ז"ל דאם מתה אשתו דנפטר משבועתו. וע"ז אמר אם ישמרו בניך בריתי שהוא המילה ועדותי זו דהיינו ע"י שבועה יתחייבו לתת לאחר שישב על הכסא חייב לקיים שבועתו וז"א גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. ועתה נותן טעם למה הוצרך דהע"ה לישבע אם אבא באהל וגו' ומתרץ כי בחר ה' בציון איו"ה למושב הם האותיות החסרים שצריכים להשלים. וידוע דהחיריק היא מושכת יו"ד ואח"כ אמר לגבי קובה"ו כ"י אף שאני אומר זאת מנוחתי לא תחשבו דהוי כדין בית זה דקי"ל נפל אזדא ליה חלילה יען כי מששת ימי בראשית איויתיה. וז"א זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי איויתיה. וזה הטעם שלא זזה שכינה מכותל המערבי ה' יזכנו לראות בבנינה כיר"א

איך שיהיה חזרתי לנשאי מקדם אלה המצות וגו' דהנה ידוע דישר' שבאותו הדור זכו לקבל התורה מטעם הענוה כדכתי' לא מרובכם חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט שממעטים עצמיכם. גם מרע"ה ע"י מדת הענוה זכה להיות ציר נאמן לקבל התורה. גם הר סיני מסיבת שפלותו זכה שינתן בו התורה ולהראות שחביבה לפניו יתב' מדת הענוה ירד על הר סיני וכמ"ש רז"ל בפי' הכתובי' אתם ראיתם וגו' לא תעשון אתי וגו'. את זה רמזתי אלה המצות אשר צוה ה' את משה שיהיו ענוים בהר סיני שהיה שפל וידבר ה' אל משה במדבר סיני להראות ענותנותו כב יכול

חזרתי ואמרתי במדבר סיני באהל מועד רמז לפטי' הצדיקי' שהיו רבנים ה' ראש"ל שהיה בודאי סיני והרב כמוהר"א עזריאל וה' צוף דב"ש והן בעון מתו במדבר סעו המה למנוחות. עזבו אותנו לאנחות ואין לנו מה לדבר זולת שיעמדו באהל מועד ויתפללו בעדינו שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו ויאמר די לצרותינו כיר"א

חזרתי ואמרתי במדבר סיני באהל מועד דכבר אמרנו דע"י השלום אנו מקוים שיבנה בית קדשינו ותפארתינו ותיבות "במדבר סיני" עולה כמנין "בשלום" ממש. וז"א במדבר סיני אם תהיו בשלום בעהי"ת באהל מועד יבנה בית קדשינו בעגלא ובזמן קריב אמן כן יהי רצון

דרוש י"ב לשבת כלה

דרוש שדרשתי בבהכ"ן הגדולה בשנת אמר"ת ה' לפ"ק

והנושא בא יחנו סביב למשכן העגות ולא יהיה קצף על עגת בנ"י. יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בנ"י. ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות

איתא בפסיקתא זוטרתא פ' יתרו סי' י"ט אות וא'