איש אמונים קי

זתד"ק ז"ל. אשר בזה פירשתי בעניותי פשט הכתוב וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים ויהי ה' משגב לדך משגב לעיתות בצרה ולא נאריך בדקדוקים. ועפי"ה הנה נכון דבתחי' אמר וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו וע"ז הוקשה לו והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים כיון שאינו צריך לא עדים ולא שטר וע"ז תי' ויהי ה' משגב לדך כי זהו ברחמיו יתב' שעשה זה משגב לדך שיודע שהוא חייב ואין לו מה לשלם ומבקש תואנות וטוענות לפטור עצמו והב"ד קודם שידעו להיכן הדין נוטה עושים פשרה ונפטר. וגם משגב לעיתות בצרה באיזה גזירה שלא תבא בעונות הצבור על ידי תפילות ובדקי העיר ומשקולות יבטלו הגזירה משא"כ בב"ד של מעלה וכ"ז הוא כאשר העם צייתי לדינא ומקבלים עליהם גזירת ב"ד של מטה בלב שלם אבל אם יחציפו פניהם בעזות רשע ואינם שומעי' לב"ד צדק אזי יחזור הדבר למעל' לעשות בהם משפט חרוץ וכמ"ש רז"ל כשאין דין למטה יש דין למעלה הכונה אם אינם שומעים לב"ד של מטה אז יש דין למעלה וינקמו ממנו כדינו. באופן שרחמיו יתב' גברו שיהיה ב"ד למטה כדי שיקל עונשו וא"כ מה ירויחו אלו העזי פנים שאינם שומעים לב"ד הצדק אדרבא תכבד עונשם יותר כשידונו אותו בשמים ממעל. והרב אהל יעקב ז"ל גם הוא נכנס בחקירה זאת והוא ז"ל תי' יטי'ב שרצונו יתב' לפרסם תורתו ועדותיו וחקיו ומשפטיו על פי משל שאחד סוחר עשיר היה לו ארמון גדול בנין מפואר חוץ לעיר וחנות גדולה ובא לתוך העיר ומצא איש אחד שהיה לו חצר קטן וחנות קטנה והחליף עמו ונתן לו הארמון והחנות שמחוץ לעיר ולקח הוא החצר קטן והחנות שבתוך העיר וכל אנשי העיר המה ראו כן תמהו ואמרו לו מה זאת עשית להחליף ארמון נאה באוצר קטן כזה ויהי כמשיב כי מחוץ לעיר אין יוצא ואין בא ומי רואה הארמון הלא לי דוקא וגם לא יבואו סוחרים לקנות סחורה כי אין עובר ושב מה שא"כ בתוך העיר יראו אותו בני אדם ויקנו ממנו כן נמי דומה בדומה שהדין הוא למעלה אינם יודעים בני אדם למה מת זה פתאום או נפל לבור יאמרו שהוא מקרה וכן להציל עשוק מיד עושקו אבל כשהדין למטה יתפרסם תורתו וחקיו ומשפטיו ובזה פי' כו' הכתו' באשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל וש"י

מעתה נראה דזהו כונת דוד המלך ע"ה דקאמר משמים השמעת דין שהב"ד של מעלה הם דנים ארץ יראה דלא יש קיום בעולם דכל העושה עבירה או עשק את חבירו אין צריך עדים וראיה ותכף יתנקמו ממנו ושקטה אח"ך בקום למשפט אלק'ים שהוא דיינים כמו ונקרב בעל הבית אל האלק'ים כי על י"ז להושיע כל ענוי ארץ סלה. ועוד נתן טעם כי חמת אדם כשהדין ע"י אדם יתפרסמו משפטיו יתב' ויתנו תודה כמ"ש יאושע לעכן תן תודה ויכופר עונו ועי"ז לא יבואו עוד צרות על הצבור כאשר שומעים לב"ד וז"א שארית חימות תחגור ולא יהיה עוד קצף בבני ישראל

הבה נא אבא לבאר כו' המאמר הנצב פתח השער אמר חזקיה מ"ד משמים השמעת דין וגו' אם יראה למה שקטה וכו' אלא בתחי' יראה ולבסוף שקטה והרב מ"ק ז"ל הק' מה הוא תי' חזקיה אלא בתחי' יראה ולבסוף שקטה והלא כו' הכתו' כך מורה דיראה בתחי' ולבסוף שקטה ומה תיקן בתיבת אלא כאילו חדית לן תי' חדש כדרך כל אלא שבש"ס. האמנם נלע"ד לפרש בהקדי' מ"ש ה' עיר דוד ז"ל כבית המלך שפי' פלוגתייהו דב"ש וב"ה במס' חגיגה ד' י"ב ע"א בש"א שמים נבראו תחי' ואח"ך הארץ שנא' בראשית ברא אלד'ים את השמים ואת הארץ ובה"א ארץ נבראת תחי' שנא' ביום עשות ה' אלד'ים ארץ ושמים והק' הוא ז"ל במאי פליגי ופי' בהקדים מאי דאיתא במדרש שאל אבנימוס הגרדי היאך הארץ נבראת תחי' והק' הרב יד יוסף ז"ל מה זו שאלה היאך נבראת הלא כמו שנבראו כל מעשה בראשית נבראת הארץ ג"כ ואם הכונה ששאל שנבר' תחי' היל"ל למה נבראת תחי' ותי' הוא ז"ל דהנה ידוע דהארץ עומד על המים וכדכתי' לרוקע הארץ על המים וע"ז מקשה אם בשלמא השמים נבראו תחי' ואח"ך הארץ תוכל להתקיים ע"י השמים שאוחזים בא כמגניטה לברזל אבל אם הארץ נבראת תחי' היאך תוכל להתקי' ולא תפול לתוך המים מתוך כובד שלה זה פי' ה' יד יוסף כו' שאלת אבנימוס. עוד הביא ה' עיר דוד ז"ל משם השל"ה שהביא משם הציוני כי שם אלד'ים אינו פועל רק כפי הטבע והכי סליק חשבון אלד'ים למנין הטב"ע אבל שם הוי"ה ב"ה יכול לפעול ע"י נס אפי' למעלה מהטבע. נמצא דבהא פליגי ב"ש וב"ה דלד' ב"ש השמים נבראו תחי' כדי שתוכל הארץ להתקים שלא תפול לתוך המים עפ"י הטבע ומייתו ראיה מדכתי' בראשית ברא אלד'ים שהוא הטבע את השמים ואת הארץ וב"ה סברי דארץ נבראת תחי' וליכא למיחש שתפול דשם הוי"ה ב"ה עושה נס למעלה מהטבע ומייתו ראיה מדכתי' ביום עשות ה' שהוא הוי"ה ב"ה אלד'ים ארץ וגו' עכ"ד ז"ל. ולענ"ד אפשר דזהו כו' מאז"ל בתחי' עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקים שיתף מדה"ר למדה"ד והיינו דכתי' ביום עשות א' אלד'ים ארץ ושמים דהכונה דבתחי' עלה במחשבה לברוא את הארץ תחי' דכך היא הלכה כב"ה דהארץ שהיא נו"ק והיא דין נבראת תחי' ראה שאין העולם מתקים שצריך שתפולי לתוך המים. ולהכי שיתף מדה"ר למדה"ד שהוא שם הוי"ה ב"ה שיוכל לפעול דרך נס למעלה מהטבע ולזה אייתי ראיה מדכתי' ביום עשות ד' אלדים ארץ ושמים

מעתה נבא לביאור המ' דחזקיה בא להוציא פשט הכתו' ממשמעותו והוא דפשט הכתו' מורה דמשתעי על בריאת העולם דבתחי' עלה במחשבה לברא אותו במדה"ד וז"א משמים השמעת דין וע"ז ארץ יראה שאיך תוכל להתקיים וע"ז מק' חזקיה אם יראה למה שרשים ואם שקטה דהיינו ששיתף מדה"ר שיוכל לפעול ע"י נס למה יראה. וע"ז מתרץ אלא לסתור דאין זה כונת הכתו' אלא כו' הכתו' הוא דידוע דמלה"ש היו רוצים לזכות בתורה הק' והיו אומרים מה אדיר שמך בכל הארץ תנה הודך על השמים והבינה הארץ דכו' מלה"ש לזכות בתורה וישארו השמים קיימי' וז"א משמים השמעת דין שהיו תובעים מלה"ש וע"ז הארץ יראה שבודאי תתמוטט כפי התנאי שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית שמא לא יקבלו ישר' את התורה ותשאר בשמים ממעל ביד מלה"ש ואח"ך כששמעה שאמרו ישר' נו"ן שקטה וז"א אלא בתחי' יראה ולבסוף שקטה וכמשפ"י רש"י ז"ל שם וכדי להודיעינו דזו היתה יראת הארץ מסיב' שמא לא יקבלו ישר' את התורה התמוטטה לכך אמר ולמה יראה כדר"ל וכו' ולא כמו שמשמע מפשט הכתו' דיראה מדה"ד ודו"ק. והנה עוד פי' ה' עיר דוד פלוגתייהו דב"ש וב"ה אי אמרינן תפוס לשון ראשון או לשון אחרון דלדעת ב"ש כיון דבתחי' אמר קרא בראשית ברא אלד'ים את השמים ואת הארץ תפסינן לשון ראשון דודאי שמים נבראו תחי' ולד' ב"ה כיון שאמר קרא ביום עשות ה' אלדים ארץ ושמים תפסינן לשון אחרון והארץ נבראת תחי' יע"ש

אשר בזה נלע"ד לפ' כו' ויכוח הנחש עם האשה דהנחש התחי' לפתותה וכה אמר לה אף כי