אמרי הצבי ב ג

הקדמת המחבר

ברוך ה' אלהי ישראל אשר הגדיל חסדו עמי וזיכני לראות חידושי נדפסים, ויכרו עליהם חברים ידידים מופלגי תורה, הוגי במלחמתה של תורה מעיינים בהם לפרקים אשר זה היה עיקר תשוקתי. ועתה אודה עוד לה' על אשר זכיתי כעת להדפיס עוד החלק הזה על שני פרקים ממס' ב"ק פרק מרובה ופרק החובל, אשר בעה"י אקוה כי ימצאו המעיינים בו פלפולים שונים בענינים עמוקים. רצוני היה להדפיס עתה גם על שני פרקים האחרונים, אולם מחמת הוצאות הדפוס כי רבה, אין ביכלתי להדפיס הכל כאחד כי יעלה לכרך גדול כי בהפרקים האלו יש כמעט סוגיות מכל הש"ס כידוע, ואמרתי אנקוט מיהא כל דהו מה דאפשר לי כעת, ואני תפלה כי יהיה אמרי הצבי לרצון לפני אדון כל. מחזיקנא טיבותא לידידי ואוהבי מופלגי תורה האפרתים מכבדי התורה אשר קנו ממני ספרי ח"ר ובטוב לבם שלמו במיטב כספם אשר עי"ז היה ביכלתי להדפיס עתה החלק הנוכחי, ואבקש כי יעשו עמי חסד וכמעשיהם בראשון כן יעשו בשני, וממקור לבבי אברכם בברכתי ברכת הדיוט יהי נועם ה' עליכם ויתברכו בכל מעשה ידיהם ולתורה ועבודה יגדלו בניהם לאויוש"ט בתוך כל קהל ישראל, ובתוכם גם אנכי וביתי ויו"ח וכל משפחתנו שיחיו המצפים לישועת ה' ולהרמת קרן ישראל וקרן התורה במהרה תשוב לאכסניא שלה לכבוד ולתפארת ותהיה חביבה על לומדיה אז נזכה ונחזה המורה לצדקה לפ"ק. כו"ח היום יום שהוכפל בו כי טוב, כ"ו למב"י, אחד עשר יום לחודש אייר שנת תרנ"א לפ"ק פק"ק דאברי יצ"ו. צבי מאיר בלאאמו"ר הרה"ג כו' כקש"ת מוה"ר יוסף נ"י אבדפ"ק דאברי אמרין לפעלא טבא יישר ה"ה ב"א חביבי האברך החו"ב המופלג בתורה כ' דוד שיחי' אשר עשה בעצמו המפתחות על סדר האותיות לבאר תורף הפלפולים הנאמרים בפנים הספר כדי להקל על המעיין למצוא דברי חפץ ויישר כחו וחילו לאורייתא: מפתחות מפלפולים שונים האמורים בפנים הספר עפ"י סדר האותיות

פרק שביעי

סב ע"ב אות א. בענין מעות מע"ש אי מקרי ממון גבוה. [אק"א] ישוב לקושית התוד"ה מרובה

ממגילה

(דף ח') עפי"ד הצל"ח פסחים (ז' ע"א) שהעלה אף למ"ד דמע"ש ממון גבוה מ"מ מעות מע"ש לא הוי מ"ג. [אק"ב ג'] מפלפל ומבאר דברי הצל"ח עפ"י הסוגי' דמנחות (פ"א ע"ב) ועפי"ד הירושלמי (פ"ק דמע"ש ה"ב)

סב ע"ב אות ב. בענין טוטע"נ [אק"א ב'] ישוב לקושית התוד"ה יצאו דל"ל קרא למעט קרקעות. עפי"ד הרמב"ם (בפ"ד מה' גניבה ה"י) ולפי פירושו של הכ"מ שם דשומר שגנב חייב כפל בלא שבועה. ומבאר דברי הכ"מ דבעינן שיקח רק מקצת פקדון. [אק"ג] מבאר דפלוגתת הרמב"ם והראב"ד שם אי השומר חייב כפל בלא שבועה. תליא אי ילפינן מכלל ופרט וכלל. או דילפינן מכל דריבויא הוא

סב ע"ב אות ג. ביאור לדברי הרמב"ם (בפ"ב מהל' גניבה) שכתב הטעם דאימעוטי עבדים מכפל משום דהוקשו לקרקעות והקשה הלח"מ הלא בגמ' קאמר קרא יתירא למעט

סב ע"ב אות ד. בענין כפל בהקדש. [אק"א] מתרץ קושית התוד"ה רעהו דל"ל תרי קראי למעט הקדש מכפל. ומפלפל אם הבעלים שאלו אח"כ על ההקדש דחכם עוקר הנדר מעיקרא אם חייב המזיק הקדש לשלם. [אק"ב] עוד באופן אחר לתרץ קושית התוס' הנ"ל עפי"ד המוריט"א (פ"ק דבכורות אות ח') שהעיר להסוברים דכל שהקדש ביד הבעלים יכולים לפדות שוה מנה בפרוטה א"כ כמו דאמרינן בגונב פטר חמור משלם כפל ה"ה בגונב הקדש בדה"ב מהבעלים ג"כ לישלם כפל. ומעורר בדבריו שהעלה דפ"ח אית לבעלים זכיה בגוויה קודם פדיון. והעלה דנהי בגונב פ"ח משלם כפל היינו רק מה ששוה הפ"ח יותר מהשה. [אק"ג] עוד באופן אחר לתרץ עפי"ד הפ"י ב"ק (ה' ע"א) שהעלה דלא ממעטינן הקדש מרעהו אלא היכא דהתשלומין הם להקדש ולא היכא דהתשלומין הם לבעלים

סב ע"ב אות ה. ישוב לקושית תוד"ה יצאו דל"ל קרא למעט שטרות מכפל הא אפילו אבדו בידים פטור. ומעורר דלפי"ד הר"ן ב"מ (פ' הזהב) דמטבע מקרי אין גופנן ממון הואיל דדעתיה אצורתא א"כ מה בין שטרות למטבע. ומבאר הדבר

ס"ג ע"א אות ו. בענין אי יש חיובא דכפל. בדבר שאינו מסויים. [אק"א] מעורר בדברי הרמב"ם שהשמיט האי דינא דתשלומי כפל בדבר שאינו מסויים. ומפלפל בזה. [אק"ב] מתרץ דברי הרמב"ם הנ"ל ומבאר שיטת הראשונים בזה. וגם אם נימא הא דפטור מכפל אם הוי הטעם משום דפטור משבועה בדבר שאינו מסויים

סג ע"א אות ז. ביאור דברי המאירי שכתב דשלמה אתא למעט אבידה שאין לבעלים בה סימן. ת"ל דהוא של המוצאה. ומפלפל בדברי הקצה"ח (סי' שס"א סק"ב) באבידה דאתיא לידיה קודם יאוש אי צריך להחזיר גוף האבידה או רק דמיה. והעלה דגם להתוס' ב"ק (ס"ו ע"א) דס"ל דרק דמים צריך להחזיר היינו דוקא כשנתייאש אח"כ

סג ע"ב אות ח. ביאור דברי רש"י ד"ה או אינו כו' דש"ח שטוען נגנבה ישלם עפי"ד פלוגתת הרמב"ם והראב"ד (בפ"ב מה' גניבה ה"י) בשומר שגנב מרשותו אי חייב כפל בלא שבועה

סג ע"ב אות ט. בענין שומר שגנב מהפקדון אי חייב כפל [אק"א] מבאר קושית הלח"מ (בפ"ד מהל' גניבה ה"י) על הרמב"ם לדעת הכ"מ דסובר דשומר שגנב חייב כפל בלא שבועה מהא דקאמר הש"ס הטוטע"ג בפקדון וטבח ומכר משלם דו"ה ולפי"ד הרמב"ם (בפ"ד מה' גניבה ה"א) משמע דדוקא בטבח ומכר אחר שנשבע הוא דחייב. מסביר הדבר דבטבח קודם שנשבע נעשה גזלן ולאו שם גנב עליו כלל. ומבאר דגם לסברא זו קשה עדיין קושית הלח"מ הנ"ל. [אק"ב] מתרץ קושית הלח"מ דכיון דבגנב בעינן שיעשה מעשה קנין והטביחה לא הוי מעשה קנין רק מזיק בעלמא מש"ה פטור בלא שבועה. ומבאר דברי הרי"ף והסמ"ג בזה אם טבח ומכר קודם שנשבע אי חייב

סד ע"ב אות י. הערה דל"ל קרא למעט קרקע מכפל ת"ל דכל היכא דאיתא ברשותא דמ"ק איתא ובגניבה בעינן שיוציא מרשות בעלים. ישוב לזה עפי"ד הנתה"מ (סי' שס"ג סק"א) שביאר הטעם דאין יאוש לקרקע משום דברשות מרא איתא. וכל היכא דא"י להוציא בדיינים