אמרי הצבי ב רכד

כוונתו ג"כ דבעלו בו צמחים שלא מחמת המכה פטור גם מרפואה וברמב"ם שלפנינו נרשם השגת הראב"ד על הרישא בעלו בו צמחים מחמת המכה או נסתרה המכה אחר שחייתה חייב לרפאותו ולתת לו דמי שבתו וכתב בזה השגת הראב"ד והוא טעות הדפוס והראב"ד הקשה על הסיפא בעלו בו צמחים שלא מחמת המכה ועיין בטור חו"מ (סימן ת"כ) הביא הרמב"ם ומה שהשיג הראב"ד וקאי ההשגה על הסיפא. וה"ה הודה לדברי הראב"ד וכתב דט"ס יש בהרמב"ם בזה וצ"ל הגירסא בהרמב"ם בעלו בו צמחים שלא מחמת המכה דאינו חייב לרפאותו כו' והכ"מ נדחק להצדיק דברי הרמב"ם גם לפי הגירסא הכתובה לפנינו ועיין בלח"מ מ"ש ועיין בב"ח נדחק ג"כ להצדיק הגירסא הנ"ל שלפנינו ג"כ כעין פירושו של הכ"מ והב"י אבל אף שהכ"מ כתב להצדיק הגירסא שלפנינו אבל לפסק הלכה לא סמך על תירוצו להגירסא הנ"ל רק כתב להלכה דבעלו בו צמחים שלא מחמת המכה פטור מרפואה ג"כ ומורה שהסכים לדברי ה"ה שמוחק גירסא זו יעו"ש ועיין במגדל עוז שכתב ג"כ לתרץ להנוסחא שלפנינו והמוהרש"ל ביש"ש שפך סוללה ומסכים לה"ה שט"ס יש ועיין במראה פנים על הירושלמי בפרקין (הלכה ב') שכתב ג"כ לתרץ דברי הרמב"ם אלא שכתב דט"ס הוא וצ"ל ועלו בו צמחים מחמת המכה ופוסק כר"י בר"י דסובר כאבוה יעו"ש

ולע"ד היה נראה ליישב קצת הנוסחא הכתובה לפנינו בהרמב"ם בהקדם מה שי"ל לכאורה בהא דקאמר הש"ס על ברייתא שניה אמר מר יכול אפילו שלא מחמת המכה ת"ל רק שלא מחמת המכה בעי קרא ומשני הש"ס דהפי' בברייתא הוא בעבר על דברי הרופא דהא כד מדייקינן בלשון המשנה דקאמר ריפוי הכהו חייב לרפאותו עלו בו צמחים אם מחמת המכה חייב שלא מחמת המכה פטור חיתה ונסתרה כו' דהפירוש הפשוט בהא דעלו בו צמחים היינו שעלו הצמחים שלא במקום המכה רק בסמוך למקום המכה וקאמר התנא דאם הוא מחמת המכה חייב דהיינו שהוא מכח המכה עלו הצמחים בסמוך לו שכן הוא הדרך שעולים הצמחים בסמוך למקום המכה דחייב והיינו שחייב לרפאות הצמחים ולא איירי כלל ברפואה להמכה עצמה רק ברפואה להצמחים. והדר תנא חיתה ונסתרה דחייב לרפאותו והיינו על מקום המכה עצמה וכן מורה לשון הרמב"ם ז"ל ג"כ דכתב ועלו בו צמחים מחמת המכה או נסתרה המכה אחר שחיתה דחייב לרפאותו ולתת לו דמי שבתו והוה ג"כ הפירוש כן דעלו הצמחים מחמת המכה והיינו שלא במקום המכה רק בסמוך להמקום המכה. והברייתא ראשונה דקתני עלו בו צמחים מאמת המכה ונסתרה המכה חייב לרפאותו וחייב ליתן לו דמי שבתו ושינה התנא דברייתא לשונו מתנא דמתני'. ונלע"ד הפירוש בזה דנסתרה המכה מכח הצמחים דהיינו שכבר התחילה המכה להתרפא ורק שעלו הצמחים בסמוך לו ומכח הצמחים נסתרה המכה דחייב ברפואה ובשבת והוא דין חדש אשר לא הזכיר כלל התנא דמתני' וקתני עוד בברייתא שלא מחמת המכה אין חייב לרפאותו ואינו חייב ליתן לו דמי שבתו ור"י פליג כו' ע"ש. ולכאורה יש לפרש שני פירושים בזה או דנימא דהכונה היא שעל הצמחים שלא מחמת המכה ולא איירי כלל בנסתרה המכה מחמתם ורק שדנין על הצמחים אם מחויב לרפאותם אבל בנסתרה המכה לא איירי כלל ונוכל לומר דבנסתרה המכה מחמת הצמחין הללו שעלו שלא מחמת המכה נהי דאינו מחויב לרפאות הצמחים גופא אבל המכה שנסתרה מחויב לרפאותה או דנוכל לומר דקאי גם על נסתרה המכה מחמת הצמחין שעלו שלא מחמת המכה דאינו מחויב כלל לרפאותו גם מן המכה עצמה פטור ור"י פליג וקאמר אף מחמת המכה חייב לרפאותו ואינו חייב ליתן דמי שבתו ונוכל לומר דהפירוש הוא בדברי ר"י דהיינו שאם עלו הצמחים מחמת המכה דחייב ברפואה ולא בשבת היינו רק ברפואת הצמחים גופא דכיון דלא הוי במקום המכה רק בסמוך לה דנהי דחייב ברפואתם אבל לא בשבת ולא איירי כלל ר"י בנידון המכה גופיה. אולם נוכל לומר עוד דרב יהודה קאי גם על המכה גופיה ג"כ והיינו דאם עלו צמחים שלא במקום המכה מחמת המכה ומכח זה נסתרה המכה דחייב ברפואה ולא בשבת וסוגיית הש"ס נוכל לפרש שפיר גם לשני הפירושים הנ"ל

והנה בברייתא שניה קתני מנין שאם עלו בו צמחים מחמת המכה ונסתרה המכה שחייב לרפאותו וחייב ליתן לו שבתו יכול אפילו שלא מחמת המכה ת"ל רק. והנה גם בברייתא זו נוכל לפרש שני הפירושים שפירשתי בברייתא הראשונה או דקאי רק על הצמחים בלבד ולא איירי כלל בנסתרה המכה מחמת הצמחין או דאיירי ג"כ שנסתרה המכה מכח הצמחין שעלו שלא מחמת המכה ור"י בר"י אומר אף מחמת המכה פטור שנאמר רק והנה גם בר"י בר"י ג"כ נוכל לפרש שני הפירושים שפירשתי לעיל בדברי ר' יהודה או דקאי רק על הצמחים לבד ולא איירי כלל בנסתרה המכה מחמת הצמחין וסובר דדוקא על הצמחין שעלו מחמת המכה הוא דאינו משלם שבת רק ריפוי בלבד אבל בנסתרה המכה מכח הצמחין שפיר חייב על המכה גם בשבת או דנוכל לומר דגם בנסתרה המכה מחמת הצמחין ג"כ פטור משבת וקאמר הש"ס ב' לשונות בדברי ר"י בר"י או דסובר דפטור לגמרי וכרבנן בתראי או דסובר כאבוה ר' יהודה דדוקא משבת פטור אבל בריפוי חייב ודוק היטב בפירוש הסוגיא הנ"ל

והדר קאמר הש"ס אמר מר יכול אפילו שלא מחמת המכה ת"ל רק שלא מחמת המכה בעי קרא והוכרח הש"ס לתרץ דקאי בעבר ע"ד הרופא כו'. ולכאורה קשה דהא נוכל לומר דברייתא אשמעינן דאפילו בנסתרה המכה מחמת הצמחין הללו שעלו שלא מחמת המכה ג"כ פטור והוא רבותא גדולה לאשמעינן הפטור אף בכה"ג ודוחק לומר דגם זה הוה מלתא דפשיטא הואיל דעיקר הצמחין עלו שלא מחמת המכה ז"א דהא אכתי הוצרך לאשמעינן זה הואיל דהסברא היא לחייבו הואיל דהמכה עצמה נסתרה וי"ל טובא בזה. וע"כ צ"ל דבכה"ג דעלו בו צמחין שלא מחמת המכה ונסתרה המכה דנהי דפטור על הצמחין גופיה אבל על המכה עצמה חייב ולא אתא קרא לזה לפוטרו ושפיר פריך הש"ס דעל מקום הצמחים גופיה לפוטרו ל"צ קרא דפשיטא דפטור והוכרח הש"ס לתרץ דקאי בעבר ע"ד הרופא. והנה לפי האמור נצטרך לומר דהא דקתני בברייתא הראשונה שלא מחמת המכה אינו חייב לרפאותו הוא דוקא על הצמחין שעלו אבל בנסתרה המכה מכח אלו הצמחין שפיר חייב ברפואת המכה עצמה אבל מרפואת הצמחין עצמן פטור לגמרי דהא לא עלו מחמת המכה. וכן יתפרש הברייתא שניה ג"כ בדרך זה ורב יהודה דסובר בברייתא הראשונה אף מחמת המכה חייב בריפוי ופטור משבת יתפרש ג"כ על הצמחין דוקא אבל לא בנסתרה המכה וכן לרב יוסי בר"י יתפרש כן וי"ל בזה

(ב) ועפ"י האמור יהיה מובן היטב דברי הירושלמי בפרקין (ה"ב) על מתני' ר' ירמיה בעי עלו בו צמחין סביבות המכה ונסתרה מחמת המכה מהו מן מה דכתיב ורפא ירפא שאם עבר ע"ד הרופא תני חורין ורפא ירפא שאם עלת גרגותני חייב לרפותו תני ר' יוסי ב"ר יודן אומר עלו בו צמחין סביבות המכה אע"פ שנסתרה המכה חייב לרפותו ואין חייב ליתן לו דמי שבתו כו' והפ"מ (שם) נדחק בפירושו של הירושלמי ועי' במראה הפנים בד"ה רבי מ"ש בזה. ולפי האמור יתפרש דר' ירמיה בעי עלו בו צמחין כו' והיינו שעלו הצמחין שלא מחמת המכה והמכה נסתרה מחמת הצמחין וזה שכתב הלשון ונסתרה מחמת המכה והיינו שהמכה נסתרה מחמתן וחסר אות נו"ן פשוטה לסוף תיבת מחמת והירושלמי קיצר בלשון וכדומה לזה מצינו הרבה פעמים בירושלמי וקא פשיט הירושלמי מן מה דכתיב ורפא ירפא שאם עבר על דברי הרופא ודוקא בזה פטור אבל בכה"ג שעלו הצמחין שלא מחמת המכה ונסתרה המכה מחמתן דחייב כו'. והנה לפי הפי' הנ"ל יהיה הדין בעלו בו צמחין שלא מחמת המכה ונסתרה המכה מחמתן נהי דפטור ברפואת הצמחין אבל ברפואת המכה חייב שפיר. אולם אינו מבואר אם חייב גם בשבת על המכה בכה"ג או רק ברפואה חייב על המכה בלחוד אבל משבת פטור. והנה מצד הסברא יש מקום לומר דעל השבת פטור משום דהא הוא חולה מחמת הצמחין ג"כ ועל הצמחין שעלו שלא מחמת המכה הרי הוא פטור לגמרי אפילו מריפוי וי"ל בזה. אולם נוכל לומר דזה הוא הפי' בירושלמי (שם) דקאמר תני ר' יוסי בר"י אומר עלו בו צמחין סביבות המכה כו' והפירוש הוא שלא מחמת המכה אעפ"י שנסתרה המכה חייב לרפותו והיינו דצריך לרפאות להמכה עצמה אבל הצמחין פטור