אמרי הצבי ב כ

בשעת קבלת שמירה הוא דהוי מתנה עמש"ב אבל ההוא דע"מ ליפטר מיירי במתנה אח"כ

צג ע"א אות מג. בענין הנ"ל. [אק"א] בדברי המרדכי בפרקין (סי' ק') דסובר דאם היה לו חוב ביד חבירו ואח"כ א"ל יהיה בידך למחצית שכר דלא נשתנה הדברים וחייב הלוה עדיין באחריות המעות. [אק"ב] מבאר שלא יקשה על דין הנ"ל מדברי הרדב"ז (סי' ת"ג) דהיכא דהלוה ואומר הילך יכול המלוה להקדיש החוב משום דנעשה פקדון אצל הלוה. וחילוק בין היכא דהלוה רוצה להחזיר המעות או לא. [אק"ג] מבאר דלדעת הב"ח חו"מ (סי' ק"כ) בשיטת הרמ"א (שם) דלוה שרצה להחזיר המעות והם בעין בידו עדיין חייב באונסין לא נוכל להשוות דעת הרדב"ז עם דינא דהמרדכי הנ"ל. [אק"ד ה' ו' ז'] פלפול גדול בדברי הנתה"מ (סי' שד"מ) שהאריך בדברי המרדכי הנ"ל. ומעורר בזה מדברי הש"ג פרק המפקיד שכ' דגם מפקדון לא יוכל לעשות עסקא. [אק"ח] בקושית הנתה"מ (סי' קע"ו ס"א) על הרמ"א שהביא דינא דמרדכי הנ"ל והלא לא גרע מאמר לשליח צא וקנה דלא יכול המשלח לחזור. וישוב לקושיא זו דהיכא דהשליח סובר דקונה במעות המשלח ואח"כ נודע שאין למשלח אצלו כלום בכה"ג לא זכה המשלח בהמקח. [אק"ט] בדברי המרדכי פ' הגוזל עצים (סי' קכ"ב) דמבואר דיכול לעשות ממלוה פקדון. חילוק עפי"ד הקצה"ח (סי' ק"כ סק"ג) שהעלה דבהתנה בפירוש שיהיה פקדון שפיר מהני. וסברא דהיכא דהיה ק"ס אז שפיר יכול לעשות ממלוה פקדון

צג ע"א אות מד. בענין מעות צדקה אי הוי הקדש. [אק"א ב' ג'] פלפול ליישב דברי הר"ש דפוסק דמעות צדקה מותר בריבית ומסוגיא דידן מבואר דדין הדיוט הוא למעות צדקה עפי"ד ה"ה (בפ"ה מהל' שאלה) שהעלה דהא דחייב כשהפקיד אצלו מעות עניים היינו דוקא כשהיו עניים ידועים וגם דקייץ להו. והערה לדברי הכ"מ (שם) דהיכא דהוי מיוחד לעניים אלו מקרי לשמור והלא הוי ממון שאין לו תובעין. סברא דבעינן הרשאה זה מזה. ובענין אם הגבאי צדקה צריך הרשאה מעניי העיר וביאור דברי ה"ה הנ"ל ומבאר דהיכא דהוא לעניים ידועים אע"ג דלא קייץ להו מ"מ תו לאו שם הקדש עלה. [אק"ד] ביאור עפ"י הנ"ל דברי הש"ג בפרק המפקיד בענין זה. שלא יקשה קושית הקצה"ח (סי' ש"א סק"ה [אק"ה] בדברי המח"א הל' שומרים (סי' כ') שהעלה בראובן שהיה לו פקדון ביד שמעון והקנהו ללוי דאין שמעון נעשה שומר של לוי. ואם יש חילוק כזה בין ש"ח לבין ש"ש

צג ע"א אות מה. בענין אם הנפקד של ארנקי צדקה נעשה ש"ש מטעם פרוטה דר"י. ראיה מדברי הרמב"ם (פ"ה מה' שאלה ה"א) דסובר סברת הנתה"מ (סי' ע"ב ס"ק י"ט) דגבאי צדקה לא נעשה ש"ש משום פרוטה דר"י. ופלפול בדברי הנוב"י מהדו"ת חו"מ (סי' נ"ד) בענין זה: