אמרי הצבי ב קצג

להוסיף חיובא על המשלח ג"כ אבל לא לפטור להשליח והלא אין אנו יכולין לחייבו לשניהם להמשלח ולהשליח כאחד ומש"ה אמרינן דגבי שליחות יד דחייב המשלח הוא דווקא היכא דאין השליח משלם כגון שהי' שוגג וכדומה וכמ"ש הש"ך שם. ומובן שפיר הא דקאמר הש"ס דמעילה ושליחות יד הוה שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין וכמו שפירשתי ודוק שוב ראיתי במקנה על מס' קידושין (מ"ב) בגמרא משום דהוה מעילה וש"י העיר על הסמ"ע והש"ך דהיכי הוי תו ב"כ הבאים כאחד ונדחק לתרץ ע"ש ולעד"נ נכון כמ"ש בעזה"י

(ג) ולפי האמור נוכל לפרש דברי רש"י ז"ל במס' קדושין (דף נו"ן) שהובא לעיל והוא דלעולם הי"ל לומר דנהי דאמרינן במעילה יש שליח לד"ע וחייב המשלח אבל נימא דלא פקע החיוב לגמרי מן השליח ויהי' הדין כמו בשליחות יד דהשליח יתחייב בקרבן מעילה ואי מת השליח וכדומה אז הוא דחייב המשלח והא דלא הוי הדין כן הוא משום דילפינן בגז"ש מתרומה ואין גז"ש למחצה ונסתלק לגמרי מעשה השליח והוי רק כאילו המשלח לבדו עשה המעשה בידיו אולם כל זה הוא היכא דאיכא חיובא גבי משלח אבל היכא דנזכר בעה"ב דליכא חיובא גבי' תו אמרינן דחייב השליח וכמו שבכה"ת דאמרינן אין שליח לד"ע דחייב השליח וה"נ אעפ"י שהשליח שוגג בהוצאת מעות הקדש והי"ל לומר יש שליח לד"ע מ"מ הלא אף דאמרינן יש שליח לד"ע מ"מ לא פקע החיוב מן השליח ורק שגם על המשלח איכא הוספת חיובא כמו גבי שליחות יד לשיטת הסמ"ע והש"ך הנ"ל וא"כ גבי מעילה בודאי איכא חיובא על השליח ג"כ ורק דגלי קרא הגז"ש דחטא חטא מתרומה להפקיע חיובא מן השליח אולם זה דוקא היכא דאיכא חיובא גבי המשלח כגון דלא נזכר בעה"ב אבל בנזכר בעה"ב דליכא תו חיובא להמשלח הדרן לדינא דלא פקע חיובא מן השליח וחייב השליח דהא כמו בכה"ת דאמרינן אשלד"ע מחויב השליח וה"ה היכא דאמרינן יש שליח לד"ע ג"כ לא פקע החיוב לגמרי מן השליח רק דנתוסף ג"כ חיובא להמשלח כמו בשליחות יד וא"כ לעולם איכא חיובא להשליח ואף שהשליח שוגג דאמרינן יש שליח לד"ע מ"מ לא פקע החיוב מהשליח ומשום הכי כי נזכר בעה"ב ולא נזכר שליח השליח חייב כדינו דעיקר חיובא הוא על השליח ורק דהתורה גילה לנו דגבי מעילה אמרינן דפקע חיובא מן השליח לגמרי וזה דוקא היכא דלא נזכר בעה"ב אבל בנזכר בעה"ב קם דינו כמו בכה"ת כולה דלא פקע חיובא מן השליח. אולם הי"ל לומר היכא דמת השליח וכדומה יתחייב המשלח אעפ"י שנזכר דהא כשהשליח שוגג אמרינן יש שליח לד"ע לזה הוצרך רש"י בחגיגה (דף יו"ד) לומר הטעם דכשנזכר בעה"ב בטלי' לשליחותי' ולא נוכל תו לחייב כלל להמשלח בקרבן מעילה דהא אנן סהדי דבטלי'. וזה הוא כוונת רש"י ז"ל בקידושין (דף נו"ן) במ"ש אבל השתא דאיפטר בעה"ב רמיא מעילה אשליח ככה"ת כולה דאין שלד"ע והעושה הוא מתחייב עכ"ל והכונה דכמו אם אשלד"ע מחויב העושה המעשה בידו הה"נ אפילו כי אמרינן ישלד"ע כגון שהשליח שוגג מ"מ לא פקע החיוב מן השליח העושה המעשה בידיו ורק דגם על המשלח איכא חיובא דומיא דשליחות יד וכמ"ש הסמ"ע והש"ך וכי נזכר בעה"ב דאז תו לא שייך לומר דגלי קרא להפקיע החיובא מן השליח לגמרי ונשאר השליח בחיובו כמו אם אשלד"ע בכה"ת ודוק היטב בזה. וא"כ שפיר נוכל לומר דשיטת רש"י ז"ל הוא כשיטת התוס' דאם השליח שוגג אמרינן יש שליח לד"ע ורק אפילו א"א ישלד"ע מ"מ לא פקע החיוב מן השליח לגמרי רק הוי כמו בשליחות יד וכשיטת הסמ"ע והש"ך הנ"ל. וא"כ לענין חיובא דחטאת בודאי דהשליח חייב אם הי' שוגג וכמו שכתבתי לעיל ועוד י"ל בזה. ובזה מיושב ג"כ הקושי' מהא דב"ק (ל"ב ע"ב) שהקשה הקצה"ח שם. וראיתי בנתה"מ (סי' שמ"ח) שכתב באמת ליישב הקושיא של הקצה"ח מהא דב"ק (ל"ב) עפי"ד הש"ך והנאני ואולם לא העיר עפי"ז בדברי הקצה"ח מהא דקדושין (דף נו"ן) בדברי רש"י הנ"ל ואולי משום דהי' קשה הלשון ככה"ת דאשלד"ע ולע"ד נוכל לפרש כמו שפירשתי

(ד) והנה עיינתי עוד הפעם בדברי הש"כ מ"ש בפירוש דברי הסמ"ע וראיתי כי י"ל טובא בזה כי לדברי הש"כ אכתי יש להקשות דהואיל דעיקר מה דלא ילפינן ממעילה דישלד"ע הוא משום דא"כ ל"ל קרא דעל כל דבר פשע אלא ע"כ דבכה"ת אשלד"ע וגלי רחמנא בשליחות יד להוסיף חיובא על המשלח ג"כ אבל לא להפקיע החיוב מן השליח והיינו דוקא היכא דהשליח שוגג להסוברים דבכה"ת גם בשוגג אשלד"ע וכן אם אינו בר חיובא או שאין להשליח מה לשלם לאידך פוסקים דהא הוא גופי' קשיא דהא אם קרא דשליחות יד אתא לאשמעינן לחייב להמשלח היכא דהשליח שוגג נימא דנילף מש"י לכה"ת דהיכא דהשליח שוגג אמרינן יש שליח לד"ע דהא תו לא שייך לומר דהוי ב' כתובים הבאים כאחד דהא קרא דמעילה הוא ענין אחר דלא מיחשב כלל מעשה השליח כאילו עשה השליח רק כאילו המשלח עשאו בידיו ממש ושליחות יד הוא לענין אחר דניתוסף חיובא על המשלח ג"כ וא"כ תו לא שייך לומר דגלי קרא דלא ילפינן מהני כתובים דהא עיקר הוא משום דהואיל דכתיב קרא על כל דבר פשע ע"כ דלא ילפינן ממעילה וכמו שפירשתי מ"מ זה דוקא לענין דנימא לגמרי ישלד"ע ויפטור השליח לגמרי ורק המשלח לבד יתחייב ע"ז שפיר אמרינן דהוי ב"כ הבאים כאחד דלמה הוצרך הכתוב לגלות בש"י דהמשלח חייב ושמעינן מינה לכה"ת דלא אמרינן ישלד"ע לפטור השליח וליחייב רק המשלח לבד אבל לענין דנימא דיהיה החיוב על שניהם על המשלח ועל השליח ע"ז אין לנו ב"כ וא"כ נהי דלא נוכל למילף לכה"ת לחייב רק המשלח ולפטור השליח אכל נילף מש"י לכה"ת דישלד"ע בשוגג או היכא דאין השליח משלם וכדומה. ואף כי לכאורה יש לפקפק ולומר דסוף סוף הוי ב"כ הבאים כאחד מ"מ המעיין היטב יראה כי לכאורה צע"ג בזה

ולולא שאיני כדאי ולולא דמסתפינא הי' נלע"ד לומר שכונת הסמ"ע כמ"ש הש"ך בעיקר הסברא ורק דבאמת ילפינן מקרא דשליחות יד לכה"ת והיינו דלהסוברים דהיכא דהשליח שוגג אמרינן יש שליח לד"ע אתא קרא דשליחות יד לחייבו בכה"ג היכא דהשליח הוא שוגג ולהסוברים דגם היכא דהשליח שוגג ג"כ אשלד"ע סברי דקרא אתא לגלות דבשליחות יד היכא דאין השליח בר חיובא חייב המשלח וכן הדין באמת בכה"ת כולה ונוכל לומר דילפינן זה משליחות יד לכל התורה כולה למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' דלהסוברים בכה"ת אם השליח שוגג יש שליח לד"ע סברי דקרא דעכד"פ אתא בכה"ג לחייבו להמשלח וילפינן מיני' לכה"ת ולהסוברים דבכה"ת אשלד"ע אם השליח שוגג סוברים דגם בשליחות יד הדין כן ורק דקרא דעכד"פ אתא להיכא דאין השליח בר חיובא וכדומה לחייבו להמשלח וילפינן מיני' לכה"ת כולה

ומצאתי און לדברי אלו בפרישה כי המעיין בפרישה יראה שסברת הש"ך מבואר היטב בפרישה וכ"כ הנתה"מ שם שכן מבואר בפרישה וז"ל שם (בסימן רצ"ב סק"ו) ונראה דהשליח אינו יודע שהוא פקדון או שאינו בר חיובא כמו שכתבתי לעיל (ר"ס קפ"ב) דאל"כ הא קיי"ל אשלד"ע ודוחק לומר דשאני הכא דרבי לי' קרא מדכתיב על כל דבר פשע דאל"כ קרא למה לי דהא י"ל דקמ"ל דהמשלח חייב ומוציאין ממון מידו אע"ג דלא עביד מעשה ולעולם דוקא בדלא ידע השליח כמו בעלמא עכ"ל והרי מבואר כן בהדיא בפרישה וסיים כמו בעלמא והיינו ע"כ דכמו בעלמא ישלד"ע היכא דהשליח שוגג או היכא דאינו בר חיובא כמו כן הכא גבי שליחות יד אלמא דאין דין שליחות יד חלוק כלל מכה"ת וא"כ תיקשי דהיכי קאמר הש"ס דהוי מעילה וש"י ב"כ הבאים כאחד וא"כ צ"ל כמו שפירשתי לעיל וסובר באמת דכמו דבשליחות יד היכא דהשליח שוגג מחייב המשלח ה"ה בכה"ת ולאידך הפוסקים דאם השליח שוגג אשלד"ע בכה"ת ה"ה גבי שליחות יד הדין כן וקרא אתא רק להיכא דאין השליח בר חיובא וכדרך שכתב הש"ך אבל עכ"פ שמעינן דכה"ת כולה שוה לש"י וע"כ דילפינן משליחות יד לכה"ת ודוק. וי"ל עוד יותר דאפילו אם תימא דלהסוברים דאם השליח שוגג