אמרי הצבי ב קלב

שכתב לטעם דהזמה הואיל דהוי כאילו העידו על העדים שחיללו שבת וכדומה סובר באמת דרק לרבא הוי הזמה חידוש אבל לאביי לא הוי חידוש כלל יעו"ש וי"ל טובא בזה. ועיין לקמן (בדף ע"ד ע"ב) ברש"י ד"ה מאי חזית וז"ל בשלמא הזמה חידוש דגזה"כ הוא אבל הכחשה לאו חידוש כשחסרה גופה של עדות הוא דכתביה רחמנא עכ"ל נקיט רש"י ז"ל דהזמה חידוש והוא אליבא דרבא ודוחק לומר דהש"ס נקיט אליבא דרבא דא"כ הואיל דאם נימא דעיקר קושית הש"ס מאי חזית הוא דוקא אם נימא כרבא דהזמה חידוש הוא א"כ מנ"ל להש"ס להקשות לר' אלעזר מאי חזית דלמא סובר כאביי דלמפרע הוא נפסל ולאו חידוש הוא אע"כ דקושית הש"ס מאי חזית הוא אפי' לאביי ג"כ ושמעינן דרש"י סובר דגם לאביי אמרינן האי סברא דחידוש הוא וכמ"ש הרז"ה והלח"מ ועיין לקמן בפרק הגוזל ומאכיל (דף קי"ב ע"ב) [או"ט] מ"ש בזה

(ב) והנה המחבר (בסי' ל"ד ס"ט) הביא כשיטת הרי"ף דבעדות בשטר ג"כ שייכא הזמה רק דבעינן דוקא שיאמרו העדים שבזמנו כתבוהו ולא אחרוהו כו' והב"ח (בסי' ל"ד) שם כתב דאף הרז"ה לא קאמר אלא לענין עונש העדים זוממין שאינו נוהג אלא בעדות בע"פ אבל לגבי דין פסלות העדים מודה הרז"ה שהעדים פסולים דלא עדיף מהזמה שלא בפניהם דנהי דהזמה לא הוי הכחשה מיהו הוי דהמוזמת הוא המוכחשת בודאי ועדותן בטלה ופסולים לכל העדות שבתורה כדלקמן (בסי' ל"ח) וה"נ בעדות שבשטר הכחשה מיהו הוי והעדים פסולים אף לדעת הרז"ה עכ"ל הב"ח ועיין בש"כ (סי' ל"ד ס"ק י"ג וסי' ל"ח סק"ב) הביאו ג"כ והש"כ כתב כדברי הב"ח ולא מטעמיה דהטעם שכתב הב"ח דהכחשה מיהו הוי כמו הזמה שלא בפניהם ליתא דמי לא עסקינן נמי שמזימין אותם בפניהם שאומרים להם האיך אתם חתמתם על שטר זה והלא באותו יום עמנו הייתם ועי' בש"כ מ"ש טעמי אחריני בזה. ולעד"נ ליישב דברי הב"ח ז"ל דהנה במה דפליגי הרי"ף והרז"ה בעדות בשטר אי שייכא הזמה בהו הנה באם העדים שבשטר העידו עוד לכל העדות בפני הב"ד בודאי דלכ"ע שייכא בהו הזמה דדל שטרא הלא העידו עתה עוד הפעם מחדש בפני הב"ד והיכא דאין העדים כאן כלל ורק דאיכא לקיומי לחתימותיהם ע"י שטרא אחרינא דכת"י יוצא ממק"א או שעדים אחרים מעידים על חתימת ידם והעדים החתומים ליתנהו כאן לגמרי בודאי דגם הרי"ף מודה דלא שייכא בהו הזמה כלל דהא עיקר מעליותא דשטרא הוא דהוי כאלו נחקרה עדותן בב"ד והלא לא עדיף מאילו העידו עדותן בע"פ ממש לפני הב"ד והלכו להם דאין יכולין להזימם שלא בפניהם. ודנימא דהואיל דהשטר הוא עתה בפני הב"ד הו"ל כאלו העידו עתה מחדש בפני הב"ד ועודם עומדים לפני הב"ד ויוכלו העדים המזימים להזים אותם הואיל דהוה כאלו העדים החתומים על השטר עומדים גם עתה בפני הב"ד בודאי דזה לא נוכל לומר כן כלל דהא נהי דנימא כשהב"ד ראו השטר הוי כאלו העדים עמדו אז לפניהם להעיד מ"מ דיהיה חשוב כאלו העדים עומדים ממש לפניהם דיהיה שייך בהו הזמה בודאי דא"א לומר כן כלל דהא אילו ממש העידו בפני הב"ד באותה שעה שראו הב"ד השטר ואח"כ הלכו להם לא שייכא בהו הזמה וא"כ בודאי כשלא היו אז לפני הב"ד רק שהב"ד ראו השטר בודאי דלא שייכא בהו הזמה ומכ"ש דלע"ד הוה הפירוש הפשוט כמו שנחקרה עדותן בב"ד הוה הכוונה באותה שעה שחתמו על השטר. וע"כ צ"ל דעיקר הדין שדן הרי"ף ז"ל דיהיה שייך הזמה בעדות שבשטר הוה היכא שהעדים החתומים באו לפני הב"ד להעיד על חתימותם ולא העידו מחדש על כל המעשה רק שבאו לקיים החתימות שלהם ולשיטת התוס' והטור דס"ל דאפילו אם אין עידי השטר זוכרים העדות כלל ג"כ יכולים להעיד על חתימתם ולקיים השטר ועי' בח"מ (סי' מ"ו ס"י) ב' דיעות שם בזה וא"כ נוכל לומר שבאו העדים לקיים חתימתם ואינם זוכרים העדות כלל ואפי' לשיטת הרמב"ם שם דבעינן דוקא שיזכרו העדות בכה"ג אם העידי השטר בעצמם מעידים על חתימתם בב"ד אבל בודאי אם זוכרים העדות אינם צריכים להעיד מחדש כל עדותן בב"ד רק שמקיימים לחתימתם ובכה"ג אם העדים המזימין מזימים לעידי השטר העומדים בפני הב"ד לקיים חתימתם ואומרים להם עמנו הייתם ביום פלוני בזמן הכתוב בשטר בכה"ג סובר הרי"ף ז"ל דשייך בהו הזמה הואיל דמזימים אותם בפניהם והרז"ה ז"ל סובר דגם בכה"ג לא שייך הזמה בהו הואיל דלא הגידו העדות בפני הב"ד ואף שעתה עומדים בפני הב"ד בשעת הזמה שהעידו על כ"י אבל העדות לא הגידו בע"פ ונוכל לכוון פי' זה בלשון הרז"ה ז"ל שכתב (בפ"ב דכתובות) ועוד אין הזמה לעולם לשלם ממון אלא בעדות בע"פ עכ"ל. והכוונה דהואיל דלא הגידו העדות בע"פ רק שהעידו על כ"י לא שייכא בהו הזמה והר"ן ז"ל אתי עלה לפרש הטעם משום דהזמה חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו ובעדות בע"פ הוא דשייכא הזמה אבל לא בעדות בשטר והקשיתי עלה לעיל דהא האי סברא דחידוש הוא דוקא אליבא דרבא אבל לא אליבא דאביי ואולם לפי מה שפירשתי דברי הרז"ה ז"ל מתפרשין שפיר ולא צרכינן לומר עלה האי סברא הואיל דחידוש הוא. מיהו צריכין לקבל פירושו של הר"ן ז"ל דהוא מטעם דחידוש הוא וי"ל בזה

ומעתה שפיר דן הב"ח ז"ל דגם הרז"ה דסובר דלא שייך הזמה בעדות בשטר בכה"ג דהיינו דוקא לענין דלא ליעבד בהו דין הזמה אבל שפיר נפסלין העדים דלא עדיף מהזמה שלא בפניהם דנפסלים הנזומים לכל העדות שבתורה אם הוזמו שלא בפניהם וכ"כ הריב"ש (בסי' רס"ו) עיין בש"כ שם (בס"ס ל"ח) מביאו בשם הב"י וא"כ ה"ה הכא בעדות שבשטר אף דהעדים הם כאן בפני הב"ד בשעה שהוזמו מ"מ הואיל דלא העידו בע"פ לעדותם בפני הב"ד רק שקיימו עתה לחתימתם הוה ג"כ כאלו הוא הזמה שלא בפניהם דכמו דאם העידו בע"פ לפני הב"ד ורק בשעת הזמה הוא שלא בפניהם דאמרינן דלא שמה הזמה אבל הכחשה מיהו הוי ה"ה היכא דעתה העדים החתומים על השטר עומדים לפני הב"ד ורק שלא העידו גוף העדות בע"פ לפני הב"ד מקרי ג"כ הזמה שלא בפניהם אבל הכחשה מיהו הוי שיופסלו העדים אבל הרי"ף סובר דבכה"ג הוה הזמה מעליא כנלע"ד לפרש כוונת הב"ח ול"ק כלל קושית הש"כ הנ"ל ודוק. ועיין בש"כ (סי' ל"ד ס"ק י"ג) שכתב כדברי הב"ח וז"ל ולכאורה מוכח כהב"ח בהרז"ה וכן מוכח מלשון הרז"ה בספר המאור ואע"פ שבר"ן לא משמע כן בהרז"ה מ"מ נראה כן דאל"כ יהיה הרז"ה נגד הש"ס ר"פ אד"מ ועיין בתו"ח ובראב"ן ר"פ אד"מ כו' עכ"ל ולפי האמור דברי הב"ח נוכל לפרש גם לפי פירושו של הר"ן בהרז"ה ז"ל דהוא מטעם חידוש וכוונת הש"כ הוא דהר"ן הבין בהרז"ה דגם שאין העדים נפסלים בכה"ג וי"ל בזה. ועיין עוד שם בש"כ שכתב ולפי"ז נראה דגם הרי"ף יכול לסבור כהרז"ה בזה ודלא כמ"ש הר"ן שזהו שלא כדעת הרי"ף כו' ע"ש. והנה לפ"ד הש"כ דלא פליגי הרי"ף והרז"ה וגם הרי"ף מודה דלא שייכא הזמה ממש בעדות שבשטר למיעבד דין הזמה ורק לענין שיופסל העדים א"כ נוכל לומר דכוונת הרי"ף דשייכא הזמה הוא אפילו בכה"ג היכא דלא באו עידי השטר כלל לפני הב"ד לקיים החתימה ג"כ ורק שכ"י יוצא ממק"א ג"כ נוכל לומר דשייכא הזמה שיופסלו העדים הואיל דהעדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד וא"כ הו"ל כאלו כבר העידו בב"ד ושייך בהו הזמה אח"כ לפוסלם דהא הוי הזמה שלא בפניהם והכחשה מיהו הוי. מיהו אם נפרש כוונת הרי"ף דשייך בהו הזמה ממש לשלם ממון ג"כ ע"כ לא מתוקמא אלא בכה"ג שהעדים הם עתה לפני הב"ד והעדים המזימים מזימים אותם בפניהם דאל"כ רק שהוא שלא בפניהם בודאי דלא נוכל לקיים בהם דין הזמה לגמרי שישלמו כאשר זמם דנהי דהעדים החתומים נעשו כנחקרה עדותן בב"ד ממש מ"מ לא עדיף מאילו הגידו ממש בע"פ דג"כ אין מזימים אותם שלא בפניהם. מיהו שיהיו רק נפסלים נוכל לומר דאפי' לא באו כלל לפני הב"ד והעדים מזימים אותם שלא בפניהם דהוי הכחשה עכ"פ וגם הרז"ה יוכל להודות בזה ודוק היטב בזה

(ג) והנה במ"ש המחבר (בסי' ל"ד ס"ט) לדין הנ"ל שכתבו הרי"ף והרמב"ם דבעדות בשטר שייך הזמה ודוקא אם אמרו בזמנו כתבנוהו וז"ל ואם אמרו בזמנו כתבנוהו והוזמו אם יש עדים שיודעים היום שחתמו על זה השטר או עדים שראו זה השטר וחתימת ידם בו ביום פלוני כיון שהוזמו נפסלו למפרע מיום שנודע שחתמו על השטר כו' ע"ש. וכתב הסמ"ע (בס"ק כ"ב) אם יש שם עדים פירוש שראו שחתמו ולא ראו בתוך השטר הזמן והמקום