אמרי הצבי א עט

דהא היא בחזקת טומאה והוצרך לומר דהואיל דאיכא ס"ס ועדיף ס"ס מחזקת טומאה ומש"ה שפיר הוקשו התוס' דהא איכא ס"ס אבל לפירש"י ז"ל דכל דהתחילה לספור שבעה נקיים אפי' עדיין לא כלו כל השבעה נקיים רק ד' או ה' ימים ג"כ היא בחזקת טהרה א"כ אינו מובן כלל דברי הש"מ הנ"ל

הן אמת די"ל לכאורה ע"ד רש"י ז"ל במ"ש דכשמנו ד' או ה' ימים הרי היא בחזקת טהרה דמאי אולמא החשבון הזה ד' או ה' ימים דאז היא בחזקת טהרה אבל ב' וג' לא דמנ"ל כן. ולולא דמסתפינא הייתי אומר בזה דבאמת הוא לאו דוקא המספר הזה ורק דכן דרך הש"ס לנקוט ד' וה' וכמ"ש התוס' במס' בכורות (מ"ח ע"א) ד"ה דאמר וז"ל ולא יתכן לגרוס כלל שלשה אחין דמאי אית ליה למינקט שלשה אי הוי נקיט חמשה אורחיה דהש"ס הוא בכל דוכתיה כמו היו חמשה תובעין אותו ה' נשים שנתערבו ולדותיהן כו' עי"ש. וא"כ נוכל לומר דהא דנקיט רש"י ז"ל שמנו ד' או ה' ימים הוא לאו דוקא ואפילו שלשה ג"כ היא בחזקת טהרה ואולי אף בפחות משלשה ואי"ה יבואר לקמן זה

וגם ע"ד התוס' י"ל בהא שכתבו דקודם שטבלו עדיין אין להם חזקת טהרה ורק לאחר שטבלו אז יש להם חזקת טהרה ומאי דקאמר ר"ע דזב וזבה ושומרת יום כנגד יום שהן בחזקת טהרה היינו בשביעי שלהן לאחר שטבלו ביום השביעי ואפילו קודם הערב שמש צריך טעמא דהואיל דאם תראה עוד באותו יום אחר הטבילה תסתור המנין ומש"ה אסורה לשמש כל היום וא"כ מאי מהני הטבילה שטבלה ומה לי קודם הטבילה או לאחר הטבילה ולכאורה י"ל בזה

והיה נ"ל להסביר סברת התוס' דהטעם הוא הואיל דלאחר שטבלה לא מיחסר תו מעשה כלל ורק הערב שמש ושימשא ממילא ערבא ומש"ה אמרינן דהיא בחזקת טהרה משא"כ היכא דעדיין לא טבלה דמחוסר עדיין מעשה הטבילה עוד לא הויא בחזקת טהרה כל זמן שלא טבלה כנלע"ד נכון בסברת התוס'

ובעיקר הדבר היה נלע"ד ליישב דברי הש"מ שלא יקשה עליו מהא דזבחים (כ"ט) לפי פירש"י ז"ל והוא דהתם בזבחים דמיירי בזב וזבה ושומרת יום כנגד יום דהנה בזב שפיר שייך לומר דהוא בחזקת טהרה כל שפסק מזובו והתחיל לספור שבעה נקיים דהא הזכר אינו עלול להיות רואה זיבה וכן בזבה ושומרת יום כנגד יום שהוא באותן האחד עשר יום שבין נדה לנדה דאז הוא דהויא זבה או שומרת יום כנגד יום ובאותן האחד עשר יום שפיר הן בחזקת טהרה לגמרי כל שפסקו מלראות והתחילו לספור השבעה נקיים דהא אינן עלולין לראות באותן האחד עשר יום וכן איתא בהדיא במס' נדה (ל"ח ע"ב) במתני' כל אחד עשר יום בחזקת טהרה ור"ע דקרי להו שהן בחזקת טהרה היינו שאינן בחזקת רואה דכל שפסקה מלראות והתחילה לספור שבעה נקיים תו לא הויא בחזקת רואה ואפ"ה אם חזרה וראתה באמצע הז' נקיים סתרה למנינה ושפיר מביא ר"ע ראיה מינה על קרבן אף אתה אל תתמה ע"ז שאע"פ שהוכשר שיחזור ויפסל אבל מחזקת טומאה לא איירי ר"ע כלל דהלא בודאי כל שלא ספרו ז' נקיים וטבלו וכן בשומרת יום כנגד יום כל שלא העריב שמשה אחר הטבילה בודאי הרי הן טמאים ורק ר"ע איירי מחזקת רואה וקרו לה ר"ע חזקת טהרה שכל שפסקו מלראות והתחילו לספור שבעה נקיים או בשומרת יום כנגד יום אם עבר מקצת היום שלאחריו ולא ראתה תו אינה בחזקת רואה כלל ואדרבא הוא בחזקת טהרה דהיינו בחזקת שלא תראה הואיל דבאותן הי"א ימים הן בחזקת טהרה שאין האשה רואה בהן דם ואף דאיתרע חזקה זו אצל אשה זו שהרי ראתה בתוך אותן הי"א ימים מ"מ כל שפסקה מלראות חזרה לחזקתה הראשונה וכן נמי גבי זב כה"ג. אבל בהאי סוגיא דידן גבי שליא שיצתה מקצתה ביום ראשון ומקצתה ביום שני דכשהגיע היום הארבעה עשר לעת ערב של החמשה עשר מתחלת יציאת השליא ואנו מסופקין אם לחשוב הלידה מיום הראשון דהיינו מתחילת יציאת השליא וכבר כלו הי"ד יום או לחשוב מיום שלאחריו ועדיין לא כלו הי"ד יום שפיר כ' הש"מ דהי"ל לומר דמוקמינן לה אחזקת טומאה הואיל דגם ביום הי"ד עדיין היא טמאה עד שיהי' ליל ט"ו ותטבול וא"כ הי"ל לאוקמי בחזקת טומאה וע"ז כ' הש"מ דלא שייך לומר דאיכא חזקה חזקת טומאה ונוקמינן לה אחזקתה הואיל דאיכא ס"ס נגד החזקה ומש"ה שפיר הוצרכו התוס' לתרץ דלא אזלינן בתר הס"ס הואיל דהוה תרתי דסתרי אהדדי וצדקו דברי הש"מ גם לפירש"י ז"ל בזבחים כ"ט

והנה הנוב"י במהדו"ק חיו"ד סי' ס"ג הביא דברי הגאון מוהרח"כ זצ"ל שחידש דמה דאמרו אשה בחזקת טהרה עומדת שאין פירושו שמעמידין אותה כמו שהיתה עד עתה אלא פירושו של חזקה הוא חזקת הגוף שמעמידין אותה בחזקת מסולקת דמים שלא בשעת וסתה וחזקת הגוף הזו עדיף מחזקת טומאה דמקדם והביא ראיה לזה מתוס' כתובות (ע"ה ע"ב) ד"ה ספק טמא והנוב"י דחה ראייתו יעו"ש. וכ' עוד וז"ל ועוד אני תמה על הגאון איך אפשר לומר דשייך לומר אף בעת שעדיין לא טבלה לנדתה אשה בחזקת טהרה עומדת משום חזקת הגוף א"כ נסתרו דברי התוס' בזבחים (כ"ט ע"א) בד"ה וכיון שראו שהוקשו שאין זה קרוי חזקת טהרה ולדברי הגאון שייך לומר חזקת טהרה כיון שכבר פסק הוסת ע"ש מפורש בדברי התוס' דלא שייך לומר בחזקת טהרה כי אם אחר טבילה ואפילו רש"י לא קרי ליה התם חזקת טהרה אלא שכבר ספרה קצת נקיים אבל אשה זו שעליה נשאל לא התחילה למנות כלל כו' יעו"ש בדבריו. והנה לפי האמור לעיל היה יכול לומר בפשיטות דאפילו לפירש"י ז"ל היינו דוקא באחד עשר יום שבין נדה לנדה דאז היא בחזקת טהרה משום דהוא מסולקת מדמים וכן זב ג"כ אינו עלול לראות זיבה ורק שאירע מקרה וכל שפסק מלראות הרי הן בחזקת טהרה משא"כ באם האשה היא תוך ימי נדתה אז בכה"ג אף שפסקה בטהרה וכבר התחילה לספור שבעה נקיים בתוך ימי הנדות בכה"ג שפיר אמרינן דלא הויא בחזקת טהרה ומכ"ש בנידון שדן עליו הגאון מוהרח"כ כפי הנראה מתשו' נוב"י הי' הדבר בתוך ימי נדתה וא"כ בודאי לית לה חזקת טהרה ואפילו אם כבר עבר השבעה ימי נדתה ג"כ לית לה חזקת טהרה הואיל דראתה בתוך ימי נדה ועדיין לא הפסיקה בטהרה רק נמשך ראייתה מימי נדה לימי זיבה. ואולי הוצרך הנוב"י לומר החילוק הזה דלשיטת רש"י דוקא כשספרה מקצת נקיים משום דלא פסיקא ליה דאולי דן הגאון מוהרח"כ ז"ל היכא דכבר עברה הז' ימי נדה והיתה עומדת בימי זיבה ומש"ה הוצרך לומר דע"כ לא קאמר הש"ס בזבחים דהיא בחזקת טהרה ולשיטת רש"י אף אם עדיין לא טבלה היינו דוקא היכא דכבר ספרה מקצת נקיים אבל היכא דלא התחילה כלל לספור הנקיים בכה"ג בודאי דלית לה חזקת טהרה כנלע"ד בדברי הנוב"י הנ"ל

ובגוף הדין הזה אם בימי ספירתה היא בחזקת טומאה או שיש לה חזקת טהרה עיין במלמ"ל פ"ט מהל' איסורי ביאה הכ"ט באה"ד בד"ה ודע שהרב בעל המפה פלפל שם בהא דבאם תולה כתם בג"י הראשונים והביא דברי הש"כ קצ"ו ס"ק כ"ה ומשמע שם דדעתו דכל שהתחילה לספור ז' נקיים הרי היא בחזקת טהרה. וראיתי בבינת אדם שער בית הנשים סי' יו"ד פלפל הרבה בזה והביא ג"כ דברי הרשב"א בתוה"א דאית לי' דכל שהפרישה בטהרה אפילו ביום הראשון ג"כ הרי היא בחזקת טהרה והביא ג"כ דברי המל"מ הנ"ל והוא ז"ל האריך בזה ובדברי הנוב"י והביא משמו דדעתו ג"כ דכל שהפסיקה בטהרה היא בחזקת טהרה ודלא כמבואר בנוב"י סי' הנ"ל שהבאתי לעיל והוא מסיק ג"כ להלכה דבחזקת טהרה עומדת: ובפירוש כ' הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהל' איסורי ביאה הל"כ וז"ל נדה שבדקה עצמה בתוך ימי נדתה ומצאה שפסק הדם ואפילו פסק בשני לנדתה ושגגה או הזידה ולא בדקה עד לאחר נדתה ימים רבים וכשבדקה מצאה טומאה אין אומרים שמא כל אותן הימים היתה טמאה ותהיה זבה אלא כל אותן הימים שלא בדקה בחזקת טהרה כו'. ועיין בה"ה שהביא גמ' נדה ס"ח וחכ"א אפילו בשנים לנדתה כו' הרי זו בחזקת טהרה פי' ימים שבינתים וכגון שטבלה בליל שמיני לנדתה או אפילו לא טבלה הרי היא בחזקת טהרה ולענין שאינה מוחזקת לזבה כיון שבדקה ומצאה טהורה בתחלה בבדיקה ראשונה עכ"ל. והרי מבואר דכל