אמרי הצבי א סב

אסי דמספקא ליה אי כיורשים הוי או כלקוחות ושלא באחריות וכפי' ראשון של רש"י ז"ל וכפי' הרי"ף והר"ח ז"ל דהא דקאמר רב אסי נוטל רביע בקרקע ורביע במעות היינו או רביע בקרקע או רביע במעות מ"מ זה דוקא בחלקו קרקע נגד קרקע דשניהם עלולין להיזק זה כמו זה דממי שירצה הב"ח לטרוף יכול לטרוף בכה"ג הוא דמספקא ליה לרב אסי אי כיורשים דמי אי כלקוחות שלא באחריות דמי ומש"ה הוא דנוטל רק רביע או בקרקע או במעות והיינו משום דשניהן שוין דהב"ח יכול לטרוף ממי שירצה אבל בחלקו קרקע נגד כספים א' נטל קרקע וא' נטל כספים דהבעל הקרקע הוא עלול להיזק והבעל כספים אינו עלול להיזק דהא הב"ח יוכל לטרוף מן הקרקע ולא מן הכספים דלא משתעבדי לב"ח וא"כ לא שייך בזה לומר דהוי כלוקח שלא באחריות. דבשלמא בחלקו קרקע נגד קרקע בזה שפיר איכא סברא לומר דהוי כלוקח שלא באחריות משום דשניהן עלולין להיזק והוה כאילו הותנו כן שיהיה שלא באחריות וממי שיטרוף הב"ח יפסיד. ומש"ה אם מספקא ליה לרב אסי אי כיורשים דמי או כלקוחות דמי נוכל לומר ג"כ דהוי כלקוחות שלא באחריות. אבל בחלקו כספים נגד קרקע בכה"ג לא שייך לומר דהוי כלקוחות שלא באחריות הואיל דבעל הכספים אינו עלול להיזק כלל והבעל הקרקע עלול להיזק שהב"ח יטרוף ממנו והא דבעל הכספים עלול להיזק גניבה ואבידה יותר מבעל הקרקע הש"ס לא אסיק אדעתיה כן ולא ס"ל לסברא זו. וא"כ איכא סברא יותר לאלים לבעל הקרקע היכא דאחיו נטל כספים דבכה"ג אם נימא דכלקוחות הוי בודאי הוה כלקוחות באחריות ואילו בחלקו קרקע נגד קרקע אם נימא דכלקוחות הוה איכא סברא לומר דהוי כלקוחות שלא באחריות. וזה הוא הפי' בדברי הרמב"ן ז"ל במ"ש א"נ הרי הן כאותו קרקע שנטל הב"ח שרף הוא יפרע חצי אותו החוב ולא כמו שחלקו קרקע קאמר שאילו חלקו קרקעות אין לו אנא רביע חלקו בקרקע ורביע חלקו במעות ומחצה מפסיד לפי פי' רבינו ור"ח ז"ל. וה"פ דאף בחלקו קרקעות ושניהם נטלו קרקע וב"ח טרף הקרקע של אחד מהן דמספקא ליה לרב אסי אי כיורשים הוה או כלקוחות ושלא באחריות והוה הדין דמחצה פסיד דדלמא כלקוחות שלא באחריות הן ונוטל רק רביע או קרקע או מעות וכפי' ראשון של רש"י ז"ל אבל בחלקו כספים נגד קרקעות וב"ח טריף הקרקע בכה"ג לא מספקא ליה כלל לרב אסי אי הוי כלוקח שלא באחריות ורק פשיטא ליה דנוטל מחצה שלם מן הכספים ומשום דיורשים הוה ומינא שכ"א מן האחין הוטל עליו לפרוע חובת אביו וא"כ זה שנטל כספים מוטל ג"כ עליו לפרוע חובת אביו ונחשבין הכספים כמו קרקע כלומר כמו אילו נטל קרקע דהיה מוטל עליו לפרוע חובת אביו ה"נ בנטל כספים עדיף כספים מקרקע דבכה"ג שא' נטל כספים וא' נטל קרקע והב"ח נטל הקרקע בכה"ג פשיטא ליה לרב אסי ג"כ דנוטל מחצה מהכספים שנטל אחיו וז"ש רב אסי כספים הרי הן כקרקע כלומר שגם ע"ז שנטל כספים ג"כ הוטל עליו לפרוע חובת אביו כמו שנטל קרקע דכספים הרי הן כקרקע ממש לענין זה כן נלע"ד פי' דברי הרמב"ן ז"ל במ"ש שני פירושים בסוגית הש"ס בתחלת הסוגי'

(יו"ד) וכתב עוד הרמב"ן וז"ל ואקשינן פשיטא האי ברא והאי לאו ברא דודאי לקוחות באחריות נינהו דלאו שופטנא הוא דשקיל קרקע דקאי באפי ב"ח ולא לישקול פלגא בכספים הדר אקשינן אדרבה מימרא דרב אסי לא אפשר לפרושי הכי דכיון דס"ל בעלמא בשתי קרקעות מחצה לקוחות גבי חלקו כספים נגד קרקעות דפסיד מחצה דהכא ודאי לוקח שלא באחריות נינהו דהאי קאי באפי גנב הלכך לית ליה אלא רביע בכספים דהוא משום דמחצה יורש נינהו לרב אסי והיכי אמר הרי הן כקרקע דמשמע דשקיל ביה פלגא והרי הן כאותו קרקע שיטול ב"ח או כמו שחלקו קרקעות הא ודאי לא שקיל אלא רביע דהוא מחצה בחלקו וכשחלקו קרקעות שחלק מחצה דיורשין הוי או לקוחות באחריות ולא מפסיד חלקו כלום ולפי פי' רבינו ור"ח אי לו משום יורשין אלא רביע חלקו משום יורשין אלא שאין הפי' ההוא מחוור בעצמו עכ"ל ופי' דבריו הוא דהש"ס מקשה על הס"ד דגם אליבא דרב אסי דסובר בחלקו קרקע נגד קרקע דמחצה יורשים ומחצה לקוחות ולא שקיל אלא רביע וכפי' ראשון של רש"י מ"מ בחלקו כספים נגד קרקע גם לרב אסי הדין דנוטל זה פלגא בכספים והטעם או משום דהוי כאילו הב"ח בעצמו שקיל חצי הקרקע וחצי הכספים בחובו וכו' וע"ז פריך הש"ס פשיטא האי ברא והאי לאו ברא ואפי' לרב אסי דסובר בחלקו קרקעות דמחצה יורשים ומחצה לקוחות מ"מ בכספים נגד קרקע פשיטא דשקיל מחצה שלם כל חלקו המגיע לו והדר פריך הש"ס אדרבא לאידך גיסא דהא גם בחלקו כספים נגד קרקע הוי גם בכספים שהוא מקבל אחריות גניבה ואבידה וא"כ הבעל הקרקע מקבל עליו אחריות טריפת הבע"ח והבעל הכספים מקבל על עצמו אחריות גניבה ואבידה וא"כ הוה כאלו חלקו שניהם קרקעות ולמ"ד יורשים הוי פשיטא דחולקין ולרב אסי דסובר מחצה יורשים ומחצה לקוחות לפי פי' השני של רש"י ז"ל א"כ שקיל פלגא ממש וללשון ראשון של רש"י ז"ל דסובר דנוטל רק רביע או בקרקע או במעות ומחצה פסיד וכ"ה שיטת הרי"ף והר"ח ז"ל וא"כ פשיטא דגם בחלקו כספים נגד קרקע דהדין הוא כן והטעם הואיל דהבעל הכספים ג"כ מקבל על עצמו אחריות גניבה ואבידה ונכנס ג"כ בגדר הספק ולא עדיף כספים וקרקע מאילו נטלו שניהם קרקעות ואם היינו אומרים בודאי דיורשים הוה ובטלה מחלוקת הוה אמרינן דנוטל כל חלקו המגיע לו מהכספים דהיינו פלגא מכספים ורק הואיל דרב אסי מספקא ליה אי יורשים הוה או לקוחות אינו נוטל רק רביע ורביע פסיד דהיינו רביע מכל הכספים דהוא מחצה ממה שמגיע לחלקו וסיים הרמב"ן אלא שאין הפי' ההוא מחוור בעצמו ונוכל לומר דכוונתו על הא דאמרינן דהא דקתני נוטל רביע בקרקע ורביע במעות היינו או רביע. או י"ל דכוונתו הוא על כל הפי' הזה שמפרש בדברי הרי"ף והר"ח מה שמפרשים בפי'

הסוגי'

(יא) וכתב עוד הרמב"ן ז"ל וז"ל והדר בעי לאוקמוה בג' אחין או בב' שחלקו קרקעות ומאי הרי הן כקרקע דשקיל רביע בכספים כבקרקע וכולה שמעתא ובפי' הזה עלו דברי רבינו הגדול בדינו כהוגן עכ"ל. כוונתו בזה דאחר שהקשה הש"ס אדרבא לאידך גיסא דא"ל להכי שקלי כספים דאי מיגנבי כו', וא"כ תו לא נוכל לאוקמי דברי רב אסי דאמר כספים הרי הן כקרקע ובכה"ג דא' נטל קרקע וא' נטל כספים וכמו שפירשתי לעיל דבריו דהש"ס ידע מהא דרב אסי דמספקא ליה אי כיורשים הוי או כלקוחות וגם ללישנא קמא דסובר דפשיטא ולא איצטריך ליה לרב אסי לאשמועינן ולומר כספים הרי הן כקרקע וכמו שפירשתי לעיל וקאמר הש"ס דרב אסי דאשמעינן כספים הרי הן כקרקע הוא לשני אחין שחלקו קרקעות כו'. ופריך הש"ס והא אמרה רב אסי חדא זימנא וכ' הרמב"ן דאין חילוק כלל בין ב' אחין או ג' אחין והא דבב"ב ק"ז נקיט הש"ס ג' אחין הוא משום דקתני והילכתא מקמצין וכמ"ש בש"מ שם הבאתיו לעיל ומש"ה נקיט הרי"ף ז"ל הכא ג"כ ג' אחין אבל באמת ה"ה בשנים ואין חילוק כלל בין שלשה לשנים וגם לסברת הא"ד אליבא דרב אסי אין חילוק כלל בין כולם נטלו קרקע או אחד נטל כספים ואחד או שנים נטלו קרקע בכולם הוה הדין דמחצה יורשים ומחצה לקוחות ומשום דמספקא ליה אי כיורשים דמי או כלקוחות דמי ומש"ה נוטל או רביע בקרקע או רביע במעות לשיטת הרי"ף והר"ח וכלשון הראשון של רש"י. אבל לרב דפוסק דכיורשין הוי נוטל כל חלקו המגיע לו ומשום דבטלה מחלוקת ואין חילוק בין ג' אחין לב' אחין ובין כולם נטלו קרקע או אחד נטל כספים וא"כ הרי"ף ז"ל דפוסק כרב דאמר יורשים הוה ובטלה מחלוקת מש"ה שפיר כתב הילכך שני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים ובא ב"ח ונטל קרקע דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים ולא מצי א"ל להכי שקלי כספים כו' משום דפסקינן בטלה מחלוקת והני תרי לישני דפליגי הוא דוקא אליבא דרב אסי דמספקא ליה אי כיורשים הוי או כלקוחות אבל אליבא דרב לא פליגי כלל כנלע"ד בפי' דברי הרמב"ן ז"ל מה שמתרץ שיטת הרי"ף והר"ח ז"ל ולפי"ז ל"ק כלל קושי' הבעה"מ ז"ל ועל הדרך שכתבתי לעיל ודוק היטב בזה

ולפ"ד הרמב"ן ז"ל בשיטת הרי"ף ז"ל מובן שפיר דברי הרמב"ם ז"ל בפ"י מהל' נחלות ה"א שפסקו מכוון היטב עם דברי הרי"ף רבו ועיין בה"ה שם ובמה שכתבתי לעיל ודוק. ועיין ברא"ש פ"ק דב"ק כאן שהביא שיטת הרי"ף ומ"ש דזה לא תליא כלל בהני תרי לישני דפליגי עייש"ה ודבריו נוטים ג"כ קצת