אמרי הצבי א סא

במ"ש ולא אנהר להרב ז"ל טעמי' בהאי מימרא דקא מדמי דינא דשני אחין לדינא דג' אחין דהא לא שוו טעמייהו כו' וכוונתו דיש חילוק בין שני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים דאז אם טרף הב"ח הקרקע אינו חוזר על בעל הכספים אבל אי איכא שלשה אחין שנים נטלו קרקע וא' נטל כספים וב"ח טרף הקרקע של א' מהן דאמרינן הואיל דחוזר על בעל הקרקע דכיורשים הוו לרב ולרב אסי ספוקי מספקא ליה חוזר ג"כ על בעל הכספים וכמש"ל. והביא הבעה"מ ראיה לזה וז"ל ובהדי' חזינן בגמ' דלא דמו אהדדי דשקלינן וטרינן למימר דאפשר דס"ל לרב אסי בשני אחין דכלוקח שלא באחריות דמו ואפיה גבי ג' אחין איכא למימר דילמא כיורשים דמו וכוונתו בזה דהא חזינן בשני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים וב"ח טרף הקרקע איכא ב' לישני אליבא דרב אסי דל"ק סובר דחוזר על בעל הכספים וללישנא בתרא אינו חוזר על בעל הכספים ומשום דא"ל להכי שקלי כספים כו' והיכא דאיכא שלשה אחין שנים נטלו קרקע וא' נטל כספים בהא פליגי אמוראי רב סובר דכיורשים הוו ובטלה מחלוקת ושמואל סובר ויתר ורב אסי מספקא ליה אי כיורשים הוו דהיכא דנטלו כולם קרקע בהא סובר רב אסי דכיורשים או כלקוחות באחריות דמי גם להאיכא דאמרי אליבא דרב אסי בא' נטל כספים כו' והיכא דאיכא שלשה אחין שנים נטלו קרקע וא' נטל כספים ספוקי מספקא ליה לרב אסי אי כיורשים הוו והיינו מדנקיט לפלוגתייהו בשלשה אחין ולא נקיט שני אחין וע"כ דמיירי אפילו היכא דאחד נטל כספים ושנים נטלו קרקע וספוקי מספקא לי' לרב אסי ומשום דהואיל דלגבי השנים שנטלו קרקע איכא ספק אי הוו כיורשים ואם נימא דכיורשים הוו תו לא מצינו לומר דלגבי בעל הכספים נימא דכלקוחות הוי וכמש"ל כלנע"ד בכוונת הבעה"מ ז"ל. ומ"ש הלשון דשקלינן וטרינן למימר דאפשר היינו דרב אסי מצי למיסבר בשני אחין א' נטל קרקע וא' כספים דכלוקח שלא באחריות הוה ובשלשה אחין איכא למימר דכיורשים הוו היינו בכה"ג בשלשה אחין ושנים נטלו קרקע וא' נטל כספים ג"כ ספוקי מספקא ליה לרב אסי וכמ"ש

(ח) וכתב עוד הבעה"מ דהילכתא כוותיה דהרי"ף ולאו מטעמיה כו' עכ"ל פי' דבריו שהקשה. על הרי"ף דבשני אחין א' נטל קרקע וא' נטל כספים היל"ל דאף ב"ח טרף הקרקע דאינו חוזר על בעל הכספים משום דא"ל להכי שקלי כספים דאי מגנבי ולא קבלתי עלי כלל האחריות של הב"ח רק אחריות גניבה ואבידה. וע"ז כתב דכיון דבזה"ז גובין ממטלטלי דיתמי א"כ הרי קיבל הבעל הכספים האחריות של הב"ח ג"כ אם יטרוף הב"ח ממנו וא"כ ממילא קיבל ג"כ האחריות אם הב"ח יטרוף הקרקע שיחזור אחיו על בעל הכספים. והנה לכאורה אינו מובן דדילמא אחריות דב"ח קיבל עליו דהיינו אם יטרוף הכספים ממנו אבל אחריות דאחריני לא קיבל עליו דהיינו אם הב"ח יטרוף הקרקע שיחזור הבעל הקרקע על בעל הכספים לא קבל עליו. והנראה בזה דהנה לישנא קמא סובר דאם הב"ח טרף הקרקע דחוזר על בעל הכספים והטעם כדפריך הש"ס פשיטא האי ברא והאי לאו ברא ופירש"י פשיטא וכי בעל הכספים לא הוי ברא לפרוע חובות אביו ולישנא בתרא סובר דא"ל להכי שקלי כספים כו' והיינו דהיא קבל על עצמו אחריות גניבה משום זה דאין הב"ח גובה ממנו וכמש"ל ומשום דהוה כאלו הותנו בהדי' דהוי כלקוחות שלא באחריות וא"כ לפי תקנת הגאונים דבזה"ז ב"ח גובה ממטלטלי דיתמי א"כ הרי גם הוא מוטל עליו לפרוע חוב אביהם וא"כ הוה תו כלא הותנו כלל רק דהא דשקיל כספים וקיבל ע"ע אחריות גניבה ואבידה ג"כ ריע חיליה ולא הוי תו כלקוחות שלא באחריות כנלע"ד בפי' דבריו הקדושים

אולם באמת לפמ"ש השמ"ק בב"ב שם דטעמיה דר"ח ורי"ף דגרסי שלשה אחין ומשום דנקיט שם הש"ס והילכתא מקמצין ובשלשה אחין הוא דשייך לשון מקמצין אבל לא בשני אחין א"כ תו לא נוכל לומר דנקיט שלשה אחין לכלול בזה דאפילו איכא בהו חד דנטיל כספים ג"כ אמרינן בטלה מחלוקת הואיל דאיכא בהו שני אחין דנטלו קרקע ומגו דבטלה מחלוקת לגבי השני אחין שנטלו קרקע ומשום דיורשים הוי תו לא נוכל לומר לגבי בעל הכספים דכלקוחות שלא באחריות הוי להאיכא דאמרי דסברי דמצי א"ל להכי שקלי כספים וכו' וכמש"ל. דהא נוכל לומר דנקיט שלשה אחין משום דקתני והלכתא מקמצין ולא בא לכלול בזה היכא דנטל שנים קרקע וא' נטל כספים דנוכל לומר דבכה"ג להא"ד ג"כ אמרינן דבעל הכספים מצי אמר להכי שקלי כספים דאי מיגנבי לא משתלמנא מינך ולהכי שקלית ארעא דאי מיטרפא מינך לא משתלמית מידי מנאי וא"כ בשלשה אחין שנים נטלו קרקע וא' נטל כספים ובא ב"ח ונטל קרקע של אחד מהן דלהא"ד דסברי בשני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים וב"ח נטל הקרקע דאין הבעל הקרקע חוזר על בעל הכספים ומשום דא"ל אנא שקלי כספים דאי מיגנבי כו' וא"כ גם בשלשה אחין שנים נטלו קרקע וא' נטל כספים וב"ח נטל הקרקע של א' מהן דג"כ הדין כן דאינו חוזר על בעל הכספים ורק על בעל הקרקע חוזר וא"כ ע"כ דהא"ד לא מצי סברי כרב דאמר יורשים הוי ורק הא דחוזר על בעל הקרקע הוא משום דסובר כלקוחות באחריות הוי וא"כ לרב דסובר כיורשים הוי אין חילוק בין שניהם נטלו קרקע או א' נטל קרקע וא' נטל כספים ובין איכא רק שני אחין או שלשה וא"כ אמרינן בכל גווני דכיורשים הוי ובטלה מחלוקת וא"כ שפיר כ' הרי"ף דהואיל דפסקינן כרב דסובר דיורשים הוי הילכך בשני אחין א' נטל קרקע וא' נטל כספים וב"ח נטל הקרקע דחוזר על בעל הכספים ולא מצי א"ל להכי שקלי כספים כו' וכהאיכא דאמרי דהא הא"ד לא סברי כרב דאמר יורשין הוי ולדידן דפסקינן כרב ליתא להלכה לסברת הא"ד ודוק היטב בזה

והנה עד כה עסקתי ביגיעה לפרש דברי הרב הבעה"מ ז"ל והנה ראיתי להרמב"ן ז"ל במלחמות שמתרץ דברי הרי"ף והנה כמעט אין לדבריו ז"ל פתרון כלל ועי' בחוסן ישועות ב"ב ק"ז שכ' ע"ד הרמב"ן ז"ל כי נפל בדבריו טעות הדפוס ולא יוכל לפרש דבריו והנה עיינתי היטב הרבה פעמים לפרש קצת דבריו הקדושים והנה אם כי לפי פירושי לא יתאים לגמרי עם פירושי בדברי הבעה"מ שיהיה לשון הטהור של הרמב"ן ז"ל. סובל לתרץ קושית הבעה"מ לפי מה שפירשתי דברי הבעה"מ עכ"ז הנני לפרש ונבאר דבריו כפי קוצר בינתי וגם כי נלע"ד כי לפי פירושי תמצית הקושי' של הבעה"מ יתיישב לפי פירושי בדברי הרמב"ן ז"ל והנה באמת הרבה טעיות הדפוס וכפל המלות איכא בדברי הרמב"ן והנה אכתוב לשונו הטהור כפי התיקון לפי קט שכלי דהיינו רק הטעות הניכר לכל ובמה שאינו ניכר כלל לא אשלח בו יד וזה החלי בעזה"י

(ט) כתב הרמב"ן ז"ל במלחמות ע"ד הבעה"מ הנ"ל וז"ל אמר הכותב איברא טעמיה דמרן נהירי טפי והכי עיקר דשמעתא דכיון דיורשין הוי ואמרינן האי הוא דאורית להון אבוהון בכל מילי נמי בטלה מחלוקת ושמעתי' הכי מפרשינן ליה דאמרינן מעיקרא דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים והא דקאמר הרי הן כאלו חלקו קרקע דשקיל פלגא א"נ הרי הן כאותו קרקע שנטל ב"ח שאף הוא יפרע חצי אותו החוב ולא כמו שחלקו קרקע קאמר שאילו חלקי קרקעות אין לו אלא רביע חלקו בקרקע ורביע חלקו במעות ומחצה פסיד לפי פי' רבינו ור"ח ז"ל עכ"ל הרמב"ן ז"ל. והנה אפרש כאן דברים הללו ואח"כ אבא אל יתר דבריו הק' כסדר

והכי פירושו דהרמב"ן כתב דהואיל דיורשים הוי אין חילוק בין שניהם נטלו קרקע לבין אחד נטל קרקע וא' נטל כספים בכל גווני אמרינן דיורשים הוי ובטלה מחלוקת וכ' הרמב"ן ושמעתי' הכי מפרשינן ליה פי' דסוגית הש"ס ופירושה אזלא כן דהש"ס רצה לפרש דברי רב אסי דאמר כספים הרי הן כקרקע אלא לשני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים ובא ב"ח ונטל קרקע דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים בהדי' והא דקאמר רב אסי הרי הן כקרקע מפרש הרמב"ן דהש"ס ה"מ דברי רב אסי דהרי הן כאיל חלקו קרקע ובא ב"ח וטרף חלקו של א מהן דאזיל האי ושקיל פלגא בהדי אחיו וה"ה נמי היכא דחלקו כספים וקרקע וב"ח נטל קרקע דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים בהדי' דכספים וקרקע דין אחד להן והנה לפי פי' זה אזלא הסוגיא רק אליבא דרב דסובר יורשים הוי. וכתב עוד הרמב"ן פי' אחר דאפי' אם נימא דבחלקו קרקע נגד קרקע וב"ח נטל הקרקע של אחד מהן דאין זה גובה מחצית הקרקע ממנו וכמו אם היינו אומרים דיורשים הוי רק כרב