אמרי הצבי א ס

דבשלמא למ"ד כיורשים הוה ובטלה החלוקה לגמרי שפיר נוטל חצי הקרקע אולם אם נימא דכלוקח באחריות הוה לן לומר דנוטל רק שליש שווי הקרקע הואיל דיש כאן שלשה אחין ושנים נטלו חלקם בקרקע וא' נטל חלקו בכספים ואם כל השלשה היו נוטלים חלקם בקרקע אז היה כל אחד מקבל אחריות על של חבירו שליש השווי וכן כל א' מקבל אחריות על כל אחד מאחיו שליש שווי הקרקע וא"כ י"ל היכא דא' נטל כספים ושנים נטלו קרקע דעל החלק של בעל הכספים לא קבלו אחריות השני אחין שנטלו קרקע והוא הבעל הכספים ג"כ לא קיבל אחריות על חלקם של השני אחין שנטלו חלקם קרקע וא"כ זה שנטל קרקע לא קיבל אחריות על של בעל הכספים ובעל הכספים ג"כ לא קיבל על של בעל הקרקע וא"כ בעל הקרקע לא קיבל אחריות רק על של אחיו שנטל ג"כ קרקע וא"כ הי"ל לומר דאם טרף הבע"ח קרקע של אחד מהן והוא הולך לגבות חלקו מאחיו שלקח ג"כ קרקע דאינו נוטל רק שליש הקרקע. דבשלמא אם נימא דיורשים הוה ובטלה החלוקה א"כ אם טרף הב"ח הקרקע של אחד מהן חוזר הוא על אחיו בעל הקרקע ליקח חצי הקרקע אבל אם נימא דכלקוחות באחריות הוה א"כ היל"ל דאם טרף הב"ח קרקע של אחד מהן והוא הולך ליקח חלק מהקרקע של אחיו דאינו נוטל רק שליש הקרקע ודוק. מיהו י"ל דגם בכה"ג אפינו אם נימא דכלקוחות באחריות הוה ג"כ נוטל חצי הקרקע והטעם הואיל דעל הכספים ליכא שום אחריות לא מבעל הכספים על של בעל הקרקע וכן להיפוך ג"כ ליכא שום אחריות ורק השני אחין שלקחו חלקם בקרקע הוה באחריות וא"כ כל אחד קיבל אחריות על חנק אחיו בעל הקרקע ושפיר נוטל חציו של הקרקע ויש סברא לכאן ולכאן. אולם לכאורה נראה יותר דנוטל חצי הקרקע דהיינו חציו של שווי הקרקע למ"ד כלקוחות באחריות הוה. אולם אכתי י"ל דבין אם נימא דנוטל מבעל הקרקע חלקו חצי הקרקע ובין אם נימא דנוטל רק שליש הקרקע אבל מבעל הכספים בודאי לא שקיל כלום, וכל זה שייך לומר אם נימא דאחין שחלקו כלקוחות הוה א"ש אבל אם נימא דכיורשים הוה א"כ איך לומר בחלוקה אחת תרתי דסתרי דלבעל הכספים נימא דכלקוחות הוה ושלא באחריות ולנגד הבעל הקרקע נימא דכיורשים הוה, דבשלמא אם היינו אומרים דלגבי בעל הקרקע אמרינן דכלקוחות באחריות הוה א"ש דאמרינן האחין שחלקו לקוחות הוה והיכא דכולם נטלו קרקע הוה כלקוחות באחריות והיכא דמקצתן נטלו קרקע ומקצתן נטלו כספים אמרינן דהאחין שנטלו קרקע הוו זה לזה כלקוחות באחריות ולאותן שנטלו כספים הוה כלקוחות שלא באחריות אבל כולן שם לקוחות עלייהו משא"כ אם נימא דכיורשים הוה בשלמא היכא דליכא אנא שני אחין א' נטל קרקע וא' נטל כספים אמרינן דהואיל דבעל הכספים נכנס בגדר הספק דאם יגנבו ממנו לא יחזור על בעל הקרקע ניקח מחלקו החצי וכ"כ קיבל בעל הקרקע על עצמו ונכנס הוא ג"כ בגדר הספק דאם יטרוף הב"ח ממנו לא יחזור הוא על בעל הכספים ליקח חצי מן הכספים חבל היכא דשני אחין נטלו קרקע ואחד נטל כספים א"כ איך שייך לאחוז החבל בתרי ראשין דלגבי הני שנטלו קרקע נימא דכיורשין הוי ולנגד זה שנטל כספים נימא דכלקוחות הוה זה ודאי לא נוכל לומר כן וע"כ תו צרכינן לומר דבכה"ג היכא דשנים נטלו קרקע וא' נטל כספים ובא בע"ח ונטל קרקע של אחד מהן ובכה"ג אמרינן דיורשים הויין כולם וגם בעל הכספים צריך ליתן מחלקו לזה שטרף הב"ח ממנו וזה הוא הטעם דנקיט הש"ס סתם האחין שחלקו לכלול בזה דאפילו אם א' נטל כספים אם איכא שלשה אחין ושנים נטלו קרקע ובא ב"ח וטרף הקרקע של אחד מהן דהוה הדין דחוזר הוא על בעל הקרקע אחיו והטעם משום דכיורשים הוה ובטלה החלוקה אז חוזר ג"כ על בעל הכספים כן הוא לרב. ולשמואל אמרינן דויתר ומשום דהוה כלוקח שלא באחריות. ורב אסי מספקא לי' אי כיורשים הוה או כלקוחות ומש"ה נוטל רביע בקרקע ורביע במעות. והא דקאמר הש"ס אלא לשני אחין שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו של אחד מהן ה"פ דרב אסי אומר לדינו לשני אחין שחלקו קרקע ומיירי היכא דשניהם נטלו קרקע דבכה"ג גם להאיכא דאמרי הוה הדין כן דבטלה מחלוקת לרב. ולרב אסי מספקא לי' והיינו דקא פריך הש"ס והא אמרה רב אסי חדא זימנא והיינו דבשניהם נטלו קרקע מספקא לי' לרב אסי דהא הם פליגי באחין שחלקו ואפילו א' נטל כספים ושנים נטלו קרקע סובר רב אסי דהוה ספיקא אי כיורשים הוי או כלקוחות וא"כ ע"כ דהוה הטעם הואיל דבחלוקה זאת נגד השנים שנטלו קרקע צרכינן לומר דיש ספק לומר דכלקוחות הוה א"כ ממילא תו אמרינן כן גם לנגד בעל הכספים כנלע"ד בפי' דברי הש"ס לשיטת הבעה"מ ז"ל. ועיין ברמב"ם פ"י מהל' נחלות ה"א שכ' שני אחין שחלקו ובא להן אח ממדה"י וכן שלשה אחין שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו של א' מהן ואפילו נטל זה קרקע וזה כספים בטלה מחלוקת וחוזרין וחולקין השאר בשוה עכ"ל. וכ' ה"ה דפוסק כל"ק ודלא כמ"ד דמצי אמר לו בעל הכספים להכי שקלי כספים דאי מגנבא כו' יעו"ש. וכבר כתבתי לעיל בדברי הרמב"ם דלא צרכינן לומר דפוסק כל"ק רק משום דהואיל דפוסק כרב דאמר בטלה מחלוקת. וכעת נוכל לומר דפוסק הרמב"ם ז"ל גם כהאיכא דאמרי ורק דיש חילוק בין שניהם נטלו קרקע לבין א' נטל קרקע וא' נטל כספים והיכא דאיכא שלשה אחין ושנים נטלו קרקע וא' נטל כספים דהואיל דלגבי בעל הקרקע אמרינן דכיורשים הוה תו אמרינן כן ג"כ לענין בעל הכספים וכמש"ל. וזה שדקדק הרמב"ם ז"ל וכ' או שלשה אחין שחלקו כו' ואפילו נטל זה קרקע וזה כספים היינו דאפילו אם אחד נטל כספים ושנים נטלו קרקע ג"כ הדין כן דבטלה החלוקה וחוזר זה ולוקח חלקו מבעל הקרקע וגובה ג"כ חלקו מבעל הכספים דהואיל דבעלה החלוקה נגד בעל הקרקע ואמרינן דכיורשים דמי תו בטלה החלוקה גם נגד הבעל כספים ג"כ וזה שדקדק רבינו ז"ל לכתוב וכן שלשה אחין שחלקו כו' אבל שני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים שפיר נוכל לומר דאם הב"ח טריף הקרקע דאינו חוזר על בעל הכספים ומשום דא"ל להכי שקלי כספים כו' וכאיכא דאמרי

(ז) ועתה לפי האמור נוכל להבין קצת דברי הבעה"מ ז"ל כי תמה על הרי"ף ז"ל שגרס בגרסתו שלשה אחין וא"כ קשה למה נקיט הש"ס שלשה אחין הלא גם בשני אחין שחלקו ג"כ הדין כן ושייך ג"כ בשני אחין פלוגתא דרב ושמואל ורב אסי ולמה נקיט הש"ס לפלוגתייהו בשלשה אחין דוקא, ואי משום דנקיט הש"ס בב"ב דף ק"ז לפלוגתא אי מקמצין וזה שייך רק בשלשה אחין אבל לא בשני אחין וכמ"ש בש"מ שם. הלא הרשב"ם כ' דגם בשני אחין שייך לשון מקמצין והיה דוחק להבעה"מ לומר דנקיט שלשה אחין בשביל האי פלוגתא דמקמצין וא"כ ע"כ הא דנקיט הש"ס שלשה אחין הוא לאשמעינן דאפילו איכא בהו חד דשקיל כספים וא"כ איכא לומר דא"ל להכי שקלי כספים דאי מגנבי וכסברת האיכא דאמרי. מ"מ אשמעינן דהואיל דבשני אחין שנטלו קרקע ובא ב"ח ונטל חלקו של אחד מהן סובר רב דכיורשים הוה ובטלה מחלוקת ולרב אסי ספוקי מספקא לי' הה"נ בג' אחין שחלקו ואחד נטל כספים ושנים נטלו קרקע ובא ב"ח וטרף חלקו של אחד מהן דאמרינן דהואיל דנוטל חלקו מבעל הקרקע דכיורשים הוי ובטלה מחלוקת א"כ שקיל ג"כ מבעל הכספים דנא שייך לומר דנגד הבעל הקרקע הוו כיורשים ולנגד הבעל כספים יהיו כלקוחות ושלא באחריות ואשמעינן לן גמ' בזה בהא דנקיט בש"ס הפלוגתא דרב ושמואל ורב אסי בשלשה אחין לכלול בזה אפילו נטל א' כספים ג"כ הדין כן וכמ"ש לעיל אבל בשני אחין שחלקו קרקע גם להאיכא דאמרי אמרינן דרב סובר דבטלה מחלוקת ורב אסי מספקא לי'. והנה הרי"ף ז"ל גרס בגירסתו שלשה אחין וע"כ משום האי טעמא דלעיל וכ' דפסקינן כרב דאמר בטלה מחלוקת וכ' הילכך לגבי שני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים ובא ב"ח ונטל קרקע דינא הוא דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים ולא מצי אידך למימר לי' להכי שקלי כספים דאי מגנבי כו' ופוסק כל"ק דאין חילוק בין שניהם נטלו קרקע לבין א' נטל קרקע וא' נטל כספים וע"ז תמה הבעה"מ דהלא הי"ל למיפסק כלישנא בתרא דהא הש"ס נקיט לפלוגתא דרב ושמואל ורב אסי בשלשה אחין בכדי לכלול אפילו איכא בהו חד דשקיל כספים כל דאיכא שנים שנטלו קרקע דגבייהו אמרינן דכיורשים הוו תו אמרינן ג"כ דיורשים הוו לגבי זה דשקיל כספים אבל בשני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים הוה הדין דאם הב"ח נטל הקרקע דאינו חוזר על בעל הכספים ומשום דא"ל להכי שקלי כספים כו' ואמאי כתב הרי"ף דגם בשני אחין א' נטל קרקע וא' נטל כספים דאם ב"ח טרף הקרקע דחוזר על בעל הכספים ויליף לה מהאי פלוגתא דאחין שחלקו דפסקינן כרב דאמר בטלה מחלוקת וכתב הילכך לגבי שני אחין והלא חילוק גדול יש בין שני אחין לשלשה אחין דבשלשה אמרינן דכיורשים הוו אבל לא בשנים וא' נטל קרקע וא' נטל כספים כנלע"ד בכוונת הבעה"מ להקשות על הרי"ף ז"ל. והפי' בדברי הבעה"מ הוא