אמרי הצבי א נט

בקרקע רק חצי החלק נוטל מקרקע וחצי במעות וקרו לי' רביע בקרקע ורביע במעות הואיל דהוא רביע מהנכסים הנשארים אבל אם גרסינן ג' אחין לא יתכן דהא לא שייך לומר דנוטל רביע בקרקע ורביע במעות דאיזה לשון רביע שייך בכה"ג אבל ללשון ראשון של רש"י שפי' דנוטל רק מחצה ואידך מחצה שהי' מגיע לחלקו מפסיד א"ש בין לגירסת שני אחין ובין לגירסת שלשה אחין ולכאורה גם ללשון ראשון של רש"י אינו מובן אם גרסינן ג' אחין וצרכינן לומר דהוה הפי' רביע מחלקו בקרקע ורביע מחלקו במעות וחצי חלקו יפסיד כנלע"ד ביאור דבריהם של הראשונים ז"ל וזה פשוט בדבריהם. אולם לא זכיתי להבין דהא אכתי גם ללשון שני של רש"י ג"כ א"ש אף להגירסא דגרסינן שלשה אחין דנוכל לומר דהפי' הוא דנוטל רביע בקרקע ורביע במעות הוה הכוונה רביע מהחלק המגיע לו ונוטל רביע בקרקע ורביע במעות מכל אחד מן האחין וא"כ שפיר גובה תו כל החלק המגיע לו ממה שנשאר אחר טריפת הבע"ח ודוק בזה

(ד) כתב הבעל המאור בב"ק כאן וז"ל איתמר ג' אחין שחלקו וכו' וכ' הרי"ף ז"ל כבר איפסקא הילכתא בהדי' כרב דאמר בטלה מחלוקת הילכך לגבי שני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים וכו' כדכתיבנא בהלכות ולא אנהר לרב ז"ל טעמי' בהאי מימרא דקא מדמי דינא דשני אחין לדינא דג' אחין דהא לא שוו טעמייהו ובהדיא חזינא בגמרא דלא דמי אהדדי דשקלינא וטרינא למימר דאפשר דסבירא לי' לרב אסי בשני אחין דכלוקח שלא באחריות דמי ואפ"ה גבי ג' אחין איכא למימר דילמא כיורשין דמו וכטעמא דרב הילכך ליכא לדמויינהו אהדדי מיהו מסתברא לן דהלכתא כוותי' דמדינא ולאו מטעמייהו אלא כיון דהשתא תיקון רבנן בתראי למגבי ממטלטלי אפילו מיתמי הוה לי' כזה נטל קרקע וזה נטל קרקע ובטלה מחלוקת ואיסתלקא לה טענתי' דבעל כספים דריע חיליה דאינהו קאי באפי גנב וב"ח דהכי סבר וקיבל עכ"ל. ודברי קדשו נפלאו ממנו מאד מאד ולא זכיתי להבין אפילו פירוש המלות בראש מ"ש הבעה"מ ז"ל במ"ש על הרי"ף ז"ל דלא אנהר טעמי' בהאי מימרא דקא מדמי דינא דשני אחין לדינא דג' אחין דהא לא שוו טעמייהו ובהדיא חזינא בגמ' דלא דמו אהדדי כו' ולא אדע היכן מבואר בשום מקום בגמ' דיש חילוק בין ב' אחין שחלקו לבין ג' אחין שחלקו והיכן מצינו די"ל דס"ל לרב אסי בשני אחין דכלוקח שלא באחריות דמו ובג' אחין איכא למימר דכיורשים דמו דהלא לא מצינו כלל חילוק בזה והרבה יגעתי בזה להבין קצת פי' דבריו ולא עלתה בידי כעת. וחפשתי בספרים ומצאתי בספר מעשה חושב על מס' ב"ק ובספר חוסן ישועות על מס' ב"ב ק"ז שהביאו קושית הבעה"מ הנ"ל ומפרשים דקשיא ליה לבעה"מ דהיאך תולה חדא באידך הא לרב אסי אף דמסופק בחלקו קרקע נגד קרקע אי הוי כיורשים ואפ"ה איתא בחד לישנא לרב אסי כספים וקרקע אינו חוזר עליו ומטעם דלהכי שקלת ארעא עכ"ד יעו"ש. והנה מה מאד קשה לכוון קושי' זו בדברי בעה"מ דהמעיין בלשונו הקדוש והטהור יראה דלא זו היתה כוונתו בזה דאם כוונת הבעה"מ כמ"ש הגאונים הנ"ל מה לו לכתוב החילוק בין שני אחין לבין ג' אחין דקא מדמי הרי"ף להדדי ובגמ' מחלקין דהלא לפי דבריהם עיקר קושית הבעה"מ הוא דיש חילוק בין כספים וקרקע לבין שניהם נטלו קרקע סוף דבר לענ"ד לא ישרו פירושים אלה בדברי הבעה"מ ז"ל

(ה) ולולא דמסתפינא הייתי אומר בפירוש הכוונה של הבעה"מ ז"ל דהנה הש"ס קאמר על רב אסי דסובר כספים הרי הן כקרקע דלמאי הילכתא אילימא לשני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים כו' איכא דאמרי אדרבה לאידך גיסא דא"ל להכי שקלי כספים דאי מגנבא לא משתלמנא מינך ולהכי שקלת ארעא דאי מטרפא לא משתלמא לך מידי מינאי אלא לשני אחין שחלקו ובא בע"ח ונטל חלקו של אחד מהן והא אמרה רב אסי חדא זימנא דאיתמר האחין שחלקו כו'. והנה נקיט הש"ס כאן האחין שחלקו סתמא ואמאי לא קאמר שני אחין שחלקו דהא האי פלוגתא דרב ושמואל ורב אסי שייכי גבי שני אחין כמו גבי שלשה אחין ואמאי נקט הש"ס כאן סתמא האחין שחלקו ולא פירש שני אחין ולעיל גבי כספים וקרקע נקיט הש"ס שני אחין שחלקו א' נעל קרקע וא' נטל כספים. ומכ"ש דקשה לפי מה דגרסינן בב"ב ק"ז שלשה אחין שחלקו גבי פלוגתא דרב ושמואל ורב אסי וכן הוא גירסת הרי"ף והר"ח ואמאי גרסינן התם שלשה הלא גם בשני אחין שחלקו ג"כ שייכא האי פלוגתא והרשב"ם שם ותוס' בבכורות מ"ח ע"א גרסי באמת שני אחין שחלקו יעו"ש. והנה הש"מ שם כ' דמש"ה גרסי שלשה אחין משום דאיירי התם בפלוגתא אי מקמצין אי בעלה מחלוקת ומש"ה נקיט שלשה אחין דא"ש דסיים הש"ס בתר הכי אר"פ והלכתא מקמצין ואמימר אמר בטלה מחלוקת וגבי שני אחין אין חילוק בין מקמצין לבין בטלה מחלוקת אולם הרשב"ם שם כ' דגם בשני אחין איכא ג"כ נ"מ אי מקמצין אי בטלה מחלוקת דאם נימא מקמצין צריך האח הזה ליתן לאחיו חצי השדה אבל הרשות בידו ליתן לו איזה חצי שדה שהוא רוצה ואם נימא בטלה מחלוקת חולקין מחדש ועיין בש"מ שם שכ"כ בשם הראשונים וכבר הבאתיו לעיל וא"כ אכתי קשה להגרסא דגרסינן שלשה אחין דלמה נקיט שלשה אחין ומה חילוק יש בין שני אחין לשלשה

והנראה בזה ליישב ובהקדם יבואר עוד דבר אחד דהנה להאיכא דאמרי לעיל גבי שני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים ובא ב"ח ונטל קרקע דס"ל דלא אזיל האי ושקיל פלגא בכספים בהדי' ומשום דא"ל להכי שקלי כספים דאי מיגנבא לא משתלימנא מינך ולהכי שקלת ארעא דאי מיטרפא לא משתלמא לך מידי מינאי. והנה לסברת האיכא דאמרי י"ל איך ס"ל אי יורשין הוי או לקוחות והיינו היכא דשניהם נעלו קרקע. ולכאורה נלע"ד דלסברת האיכא דאמרי הוה הדין היכא דשניהם נטלו קרקע נוכל לומר דיורשים הוה וגם נוכל לומר דכלקוחות באחריות דמי ובא' נטל קרקע וא' נטל כספים דע"כ צ"ל דהוה כלקוחות שלא באחריות מ"מ היכא דשניהם נטלו קרקע שפיר נוכל לומר דיורשים הוי ורק היכא דא' נטל קרקע וא' נטל כספים הוה כאילו הותנו בפירוש שלא יהיו כיורשים רק כלקוחות ושלא באחריות ומשום דבעל הכספים מקבל על עצמו אחריות גנבה ומש"ה הוה כאילו הותנו בהדי' דיהי' דינן כמו לקוחות ושלא באחריות וא"כ יש סברא לומר דאפילו לרב דסובר יורשים הוי היינו דוקא בחלקו קרקע נגד קרקע אבל היכא דחלקו כספים נגד קרקע גם רב מודה דאם ב"ח נטל קרקע דאינו חוזר וגובה מבעל הקרקע חלקו ומשום דא"ל להכי שקלי כספים וכו' והוי כלקוחות שלא באחריות ומשום דהוי כאילו הותנו כן בהדי' דלא יהי' כיורשים רק כלקוחות ושלא באחריות וא"כ שפיר נוכל לומר כן אליבא דרב אסי דמספקא לי' אי כיורשים אי כלקוחות היכא דשניהם נטלו קרקע אפילו לאיכא דאמרי אליבא דרב אסי דסובר היכא דא' נטל קרקע וא' נטל כספים כו' ומשום דא"ל להכי שקלית כספים וכו' כנלע"ד בפי' הדברים. והפ"י נדחק ור"ל דלהאיכא דאמרי בשניהם נטלו קרקע וב"ח נטל חלקו של אחד מהן לא נוכל לומר דכיורשים הוה רק כלוקח באחריות והא דמספקא לי' לרב אסי אי כיורשים כו' הש"ס לא ידע אכתי מהאי מימרא דרב אסי דנוטל רביע בקרקע כו' ואזיל לשיטתו שכ"כ לעיל ג"כ. אולם הוא דחוק למאד לומר כן ולענ"ד נכון כמו שכתבתי

(ו) והנה יש לעיין שלשה אחין שחלקו שנים נטלו קרקע וא' נטל כספים ובא בע"ח ונטל קרקע של אחד מהם דלכאורה לסברת האיכא דאמרי הוה הדין דמבעל הכספים לא שקיל כנים ומשום דא"ל להכי שקלי כספים דאי מיגנבי לא משתלימנא מינך ולהכי שקלית ארעא דאי מטרפא מינך לא משתלמת מידי מינאי ולגבי האח השלישי שנטל קרקע הרי יכול זה האח שהב"ח טרף חלקו לבא לבעל הקרקע וליקח חצי הקרקע. דבשלמא מבעל הכספים לא מצי לגבות חלקו מה שטרף הב"ח ממנו משום דא"ל להכי שקלי כספים דאי מגנבי כו' ומשום דהוה כלקוחות שלא באחריות וכ"ז הוא בחלקו קרקע נגד כספים הבל בחלקו קרקע נגד קרקע דגם להאיכא דאמרי הוה הדין דאם ב"ח טרף הקרקע של אחד מהן דחוזר על אחיו לגבות ממנו חלקו ומשום דאמרינן דהוה כיורשים או כלקוחות באחריות וכמו שכתבתי לעיל בביאור הדברים. וא"כ היכא דהיו שלשה אחין שחלקו שנים נטלו קרקעות וא' נעל כספים ובא ב"ח וטרף קרקע של אחד מהן דעל בעל הכספים לא יוכל זה לחזור עליו לסברת האיכא דאמרי ועל האח השני שנטל בחלקו יכול לחזור עליו וא"כ י"ל דגובה מאחיו שנטל ג"כ קרקע ונוטל חציו מהקרקע אם נימא דהיורשים דמי ואם נימא דכלקוחות באחריות נוטל חצי שיווי הקרקע הנשארת שנטל אחיו ויכול לסלקו במעות. והנה יש לספק עוד ולומר דגם מבעל הקרקע אינו נועל חצי הקרקע או חצי שווי הקרקע אלא שליש השווי של הקרקע