אמרי הצבי א נח

[ל] (א) שם ע"א אמר רב אסי כספים הרי הן כקרקע למאי הלכתא אי לימא לענין מיטב היינו דר"ה אלא לשני אחין שחלקו ונטל אחד קרקע וא' כספים ובא ב"ח ונטל קרקע דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים בהדי' פשיטא האי ברא והאי לאו ברא וא"ד אדרבא לאידך גיסא כו' כל הסוגיא, ועיין בספר פני יהושע שכתב ללשון שני שפירש"י לקמן אליבא דרב אסי דסובר דנוטל רביע בקרקע וגם רביע בכספים א"ש לפי זה מאי דקאמר הכא בש"ס דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים כיון דהרי הם כקרקע אבל ללשון הראשון שפירש"י שנוטל רביע בקרקע או במעות וא"כ איך שייך לומר דנוטל פלגא בכספים בהדי' דהלא אינו נוטל רק רביע בכספים הואיל דמספקא ליה לרב אסי ומש"ה אינו נוטל רק או רביע בקרקע או רביע במעות וכ' הפ"י דצ"ל לפ"ז דהש"ס לא אסיק אדעתי' עדיין הא דקאמר רב אסי בסמוך יעו"ש

ולענ"ד נראה דאין מקום כלל לקושי' הפ"י הנ"ל ע"פ מ"ש התוס' בד"ה פשיטא וא"ת אמאי פשיטא לי' והא שמואל אמר בסמוך בא ב"ח ונטל חלקו של אחד מהם ויתר וי"ל כשחלקו קרקע דוקא אית לי' דויתר דשניהם עומדים בספק זה כמו זה וע"ד כן חלקו דמי שיפסיד יפסיד אבל הכא דבעל הקרקע בספק ולא בעל הכספים דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח פשיטא דע"ד כן חלקו שאם יפסיד בעל הקרקע שיחזור על בעל כספים עכ"ל. וא"כ ל"ק כלל קושי' הפ"י הנ"ל דהא דכ' רש"י בלישנא קמא דרב אסי דסובר דנוטל רביע בקרקע ורביע במעות היינו או רביע בקרקע או רביע במעות היינו דוקא היכא דשניהם נטלו קרקע דאז איכא ספק אי יורשים הוה וכרב אי לקוחות הוה וכשמואל אבל באחד נטל קרקע ואחד נטל כספים דבכה"ג גם שמואל סובר דלא אמרינן ויתר ומשום דהוה כאילו חלקו ע"ד כן שאם יפסיד בעל הקרקע שיחזור על בעל הכספים דלא הוו שניהם בספק טירפא וא"כ גם רב אסי סובר כן ומש"ה שפיר קאמר הש"ס דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים בהדי' וזה פשוט. והדר קאמר הש"ס איכא דאמרי אדרבה לאידך גיסא דא"ל להכי שקלי כספים דאי מיגנבי לא משתלמנא מינך ולהכי שקלת ארעא דאי מיטרפא לא משתלמא לך מידי מינאי וה"פ דהש"ס מסתפק בדברי רב אסי דאמר כספים הרי הן כקרקע מאי כוונתו בזה ורצה הש"ס לומר דהכוונה לשני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים כו' ופריך הש"ס ע"ז פשיטא האי ברא והאי לאו ברא והיינו הואיל דזה שנטל כספים לא נכנס בשום ספק היזק וזה שנטל קרקע נכנס בספק היזק שיבא ב"ח ויטרוף הקרקע ממנו בפרעון חוב אביהם וא"כ בכה"ג הוה פשיטא דשקיל פלגא בכספים בהדי' דלא דמי להיכא דשניהם נטלו קרקע דאז כל אחד מהם נכנס בגדר הספק אם יבא ב"ח ויטרוף ממנו אז תליא בפלוגתא דרב ושמואל ורב אסי דרב סובר בטלה מחלוקת דכיורשים הוה ושמואל סובר ויתר דכלוקח שלא באחריות דמי ורב אסי מספקא לי' אי כרב אי כשמואל ומש"ה נוטל רביע או בקרקע או במעות וכמש"ל. ופריך הש"ס עוד קושיא אחרת דלא נוכל לפרש דברי רב אסי דקאמר כספים הרי הן כקרקע לכה"ג דהיכא דא' נטל קרקע וא' נטל כספים כו' דשקיל האי פלגא בכספים בהדי' דהא גם לבעל הכספים איכא ספק היזק דילמא מיגנבי מיניה וא"כ דומה הבעל הכספים בספק היזק כמו הבעל הקרקע וא"כ תו דומה זה ג"כ ממש כמו שני אחין שחלקו וכל אחד נטל חלקו בקרקע דתליא בפלוגתא דרב ושמואל ורב אסי וא"כ רב אסי דסובר התם דנוטל רביע או בקרקע או במעות גם הכא היל"ל כן דשקיל רק רביע בכספים ואיך ס"ד דהש"ס לפרש דבעי רב אסי בכה"ג דאחד נטל קרקע ואחד נטל כספים ובא ב"ח ונטל קרקע דשקיל האי פלגא בכספים בהדי' דאמאי נוטל פלגא בכספים בהדי' לרב אסי דסובר דנוטל או רביע בקרקע או רביע במעות ה"נ הי"ל ליטול רק רביע בכספים משום דמספקא לי' לרב אסי אי כרב דאמר יורשים הוי אי כשמואל דאמר כלוקח שלא באחריות. והא דקאמר הש"ס איכא דאמרי אדרבא לאידך גיסא דא"ל להכי שקלי כספים ולהכי שקלת ארעא דאי מיטרפא מינך לא משתלמת לך מידי מינאי היינו דזה שנטל הכספים טוען כן אבל לדינא הי"ל לומר דשקיל רביע בכספים לרב אסי דמספקא לי' אי כרב אי כשמואל. ובזה מיושב קצת מה שהקשה עוד הפ"י בהא דבתחלה קאמר הש"ס פשיטא דהא איצטריך לאפוקי מסברת האיכא דאמרי ועיי"ש מ"ש ליישב בזה וגם תירוצו דחוק למאד ואינו מובן כאשר יראה המעיין היטב ולפי האמור יתיישב קצת קושי' זו ודוק

(ב) והנה ז"ל הרי"ף ז"ל כאן איתמר שלשה אחים שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו של אחד מהן רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר ויתר ורב אסי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות כו' וכבר איפסקא הילכתא בהדי' בפרק בית כור כרב דאמרינן התם והלכתא בטלה מחלוקת הילכך לגבי שני אחין שחלקו א' נטל קרקע וא' נטל כספים ובא ב"ח ונטל את הקרקע דינא הוא דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים ולא מצי אידך למימר לי' להכי שקלי כספים דאי מיגנבא לא משתלמנא מינך ולהכי שקלת ארעא דאי מיטרפא לא, משתלמת מינאי עכ"ל. הנה נקיט הרי"ף ז"ל לישנא בתרא אליבא דרב אסי ורק דהואיל דפסקינן להלכה כרב דאמר בטלה מחלוקת א"כ אין חילוק בין אם שניהם נטלו קרקע לבין אם א' נטל כספים וא' נטל קרקע. ועיין ברמב"ם פ"י מהל' נחלות ה"א שפוסק ג"כ כהרי"ף ז"ל דהיינו כרב דסובר בטלה מחלוקת וכתב שם דאין חילוק בין אם שניהם נטלו קרקע לבין אם א' נטל קרקע וא' נטל כספים וכתב ה"ה וז"ל ומ"ש רבינו אפילו נטל זה קרקע וזה כספים רצה לומר שהב"ח נטל הקרקע וחוזר בעל הקרקע ונוטל המחצית מן הכספים והוא מבואר בפ"ק דב"ק כלישנא קמא ופסקו בהלכות כן ודלא כמ"ד דמצי, א"ל בעל הכספים כו' יעו"ש. ולא זכיתי להבין כלל דהא בהדיא מבואר בהלכות דהי' פוסק כלישנא בתרא דרב אסי דיש חילוק בין שניהם נטלו קרקע לבין היכא דא' נטל קרקע וא' נטל כספים ורק משום דפסקינן כרב דאמר בטלה מחלוקת ומש"ה אין חילוק כלל בין אם שניהם נטלו קרקע לבין א' נטל כספים וא' נטל קרקע דבשניהם הוה הדין דבטלה מחלוקת ודברי הרמב"ם ז"ל הם ג"כ משום האי טעמא דכ' הרי"ף ז"ל הגם כי אליבא דאמת עולה הפסק הזה להלכה כלישנא קמא מ"מ לשון ה"ה ז"ל מורה דהטעם הוא דפוסק כל"ק והלא תמיד פוסק הרמב"ם כלישנא בתרא ולכאורה י"ל בזה

(ג) איתא במס' ב"ב דף ק"ז ע"א איתמר אחין שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו של אחד מהן רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר ויתר ורב אסי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות וכו' עד והלכתא בטלה מחלוקת וגירסת הרי"ף ז"ל איתמר שלשה אחין ע"ש עד ועוד מספקא לי' אי כלקוחות הוי כלוקח שלא באחריות דמי ולית לי' ולא מידי ואי כלוקח באחריות דמי ואית לי' דמי אבל ארעא לית לי' וכיון דאילו יורשין הוי אית לי' למשקל ארעא כחד מינייהו ואי כלוקח שלא באחריות דמי ולית לי' למשקל ולא מידי הו"ל ממון המוטל בספק וחולקין וכיון דמספקא לי' נמי אי כלוקח באחריות דמי ולוקח באחריות לית לי' אלא דמי אבל ארעא לית לי' לא שקיל להאי פלגא כוליה קרקע אלא שקיל רביע מנתי' קרקע ורביע מנתי' מעות דהוה הכל פלגא מנתי' אר"פ הילכתא בכל הני שמעתתא מקמצין ואמימר אמר בטלה מחלוקת והלכתא בטלה מחלוקת עכ"ל הרי"ף. ועיין בש"מ שם בב"ב שהביא בשם הר"ח דגרס ג"כ שלשה אחין ועיי"ש שהאריך מאד בזה ועיין בתוס' מס' בכורות דף מ"ח ע"א בד"ה דאמר רב אסי שהאריכו ג"כ הרבה בזה וגם בש"מ בב"ק כאן האריך ג"כ בזה ותורף דבריהם הוא כן. דהנה הש"מ בב"ב הקשה להגירסא דגרסינן שני אחין א"כ לא שייך לשון מקמצין וכ' דמשום קושי' זו גרסי הר"ח והרי"ף ג' אחין. אולם הש"מ שם הביא בשם, הרשב"ם דנשמר מזה וכ' דגם בשני אחין ג"כ שייך לשון מקמצין דהרשות בידו ליתן לו חצי קרקע באיזה צד שירצה יעו"ש

והתוס' בבכורות מ"ח ובש"מ כאן הוקשו דללשון אחרון של רש"י ז"ל דרב אסי סובר דנוטל רביע בקרקע ורביע במעות היינו שנוטל כל חלקו רק חצי החלק נוטל בקרקע וחצי השני נוטל במעות דזה לא יתכן אם גרסינן ג' אחין דלא שייך לומר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות דאם הוה רק ב' אחין שייך לשון רביע בקרקע ורביע במעות דאז שפיר נוטל פלגא מהנכסים הנשארים מאביו אחר מה שגבה הב"ח רק שאינו נוטל כל החלק