אמרי הצבי א ד

ועתה מורי ורבותי אל תחשדוני ח"ו כי דמיתי להיות כאחד מגדולי הדור שיחיו המוציא חידושיו לאור עולם לתועלת הדור. נא ונא לדוני לכף זכות. ידעתי גם ידעתי מך ערכי ומיעוט ידיעתי בש"ס ופוסקים אשר לא הגעתי עדיין לקרסולי אחד מגדולי דורנו שיחיו, הן בתורה הן ביר"ש. וגם כי החידושים הללו אשר אנכי מדפיס כעת בעזה"י אין כוונתי בזה לגדולי הדור שיחיו אשר הם יעיינו בהם. כי ידעתי גם ידעתי גודל עיונם בש"ס ובראשונים. וא"כ מי זה יעלה על דעתו כי יקחו זמן לעיין בדברי פעוט כמוני ואדליעול ירקא כו'. ורק כוונתי לאחי ורעי תלמידים כמוני והלואי ילבשו מדת ענוה ויעיינו בדברי לפרקים ויחשב לי לזכות גדול. ואגלה טעמי ונימוקי אשר הביאני לזה להיות מדפיס כעת עכ"פ סנסן אחד ואקוה כי ידינונו לכף זכות בזה. הן בעוד טל ילדותי עלי היה תמיד תשוקתי לחדש חידושים בתוה"ק ולמדתי בהתמדה ונתגדלתי בעזה"י על ברכי אאמו"ר הרה"ג שיחיה אשר עם עוצם התמדתו ביטל משיעוריו הקבועים ולמד עמי כדי לקיים ושננתם לבניך. ומהוד בינתו אצל עלי להבינני ענינים וסוגיות חמורים אשר אז לפי ערך השנים עלי לא הגעתי עוד ללמוד ענינים חמורים כאלו, לא יאומן כי יסופר גודל העבודה אשר היה לאאמו"ר הרה"ג שיחיה עמי ישלם ה' פעלו וישבע נחת מכל יו"ח לאויוש"ט. וכאשר התחלתי להיות לאיש להיות מרגיש קצת בנועם מתיקות התוה"ק והיה עלי עזר שוכן סנה והתחלתי לחדש איזה חידושים ותרב שמחתי למאד בזה. וגם מצאתי אז חן גדול בעיני גאוני הדור מורי ורבותי זי"ע אשר גדלו ושבחו אותי בנועם מלולם ולענדני בעטרת חכמים וכוונתם לשמים כדי למשכני בעבותות האהבה להיות מוסיף עוז וחיל בתוה"ק ולחדש חידושים בתוה"ק. ובעת אשר הגעתי ב"ה להוראה נסעתי לקבל פני מו"ר רשכבה"ג מו"ה יוסף שאול נאטאנזאהן זצ"ל וענדני בזר תפארה ותוך אחד השיחים בענין א' עמוק בתוה"ק היה רצון קדשו אשר אדפיס אז חידושי בענין זה וגם הוא יעטר את הדבר בחידושיו בענין זה ולחבר את האהל להיות אחד. מזה יראה גודל הענוה והאהבה אלי. אולם ילדות היתה אז בי וסרבתי לגדול בדבר זה מפני כמה טעמים הכמוסים עמדי. וב"ה כי החידושים שלי בענין זה נשארו לי ברחמי ה'. ואם כי הרבה גלים עברו על ראשי ולא נחתי ולא שקטתי מענינים שונים אעפי"כ לא בטלתי כ"כ מה"ת ולמדתי בהתמדה וכדרשת חכז"ל ע"פ בקהלת אף חכמתי עמדה לי חכמתי שלמדתי באף עמדה לי. וכמבואר ברמב"ם (פ"ד מהל' ת"ת הי"ב) וברחמי ה' זכיתי לחדש הרבה חידושים. ובתחלת שנת מר"ת היה מר לי מאד. ובתחלת שנת אמר"ת ביום ד' ג' תשרי יצאה אש מן הבהכ"נ דפ"ק דאברי ותאכל את הבהכ"נ ובתי מדרשות ותלהט רוב בתי העיר ובתוכם גם הבית שהייתי דר בו. והוצגתי ריקם על גחלי ומכל רכושי לא נשאר כלום, ורק תיבה אחת עם החידושים שלי בעזה"י הצלתי עפ"י נס ומעט ספרים ניצולו לבי יהמה כחלילים בזכרי את התפלין והספרים והכתבים שנשרפו וכמה מאות בויגען חידושים וגם הרבה והרבה חידושים ממר אאמו"ר הרה"ג שיחיה פלפולים עמוקים שפלפל עמי. ועוד המון תשובות מגדולי הדור שהיו לי הכל עלו על המוקד. גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם כי עיקר הצער היה לי על שריפת דברים הקדושים הנ"ל ולא על כל הרכוש שלי] ואז ביום הנ"ל סמוך לעת ערב בעמדנו על השדה עם התיבה והחידושים בתוכה שהצלתי ברחמי ה' הייתי מקבל באהבה ושמח על החידושים שנשארו לי ואז עלה ברעיוני כאשר ירחמני ה' אראה להביא מהחידושים הללו על מזבח הדפוס. והנה בין החידושים הנשרפים היה ג"כ פנקס אחד גדול ממס' ב"ק מן דף צ"ח עד סו"פ הגוזל קמא. וגם עוד הרבה חידושים ממס' ב"ק אשר היו פלפולים עמוקים שפלפל אאמו"ר הרה"ג שיחיה עמי במס' זו. ועוד הרבה חידושים שלי על ב"ק שהיו מפוזרים אשר תמיד היה בדעתי לסדרם כסדר בין החידושים על ב"ק כ"א על מקומו הראוי לו. וכאשר היה לי מעט מנוח התחלתי ללמוד עוד הפעם מן דף צ"ח עד סוף המס' ב"ה. וחנני ה' שחידשתי ב"ה בהרבה ענינים. ואז עלה ברעיוני להדפיס החידושים הללו על מס' ב"ק. גם חביריי וידידיי העירוני אז כזאת. אולם יראתי עוד לגשת אל המלאכה הזאת עד אשר בשנת תרמ"ה בחודש שבט זכיתי ב"ה לקיים מצות כיבוד אב. והיה ב"ה שמחה לאאמו"ר הרה"ג שיחיה. ואז ביום א' כ"ג שבט הרהבתי עוז בנפשי והצעתי מאוויי ורצוני בזה ונתן לי הורמנא ורשותא לזה. ואז התחלתי להעתיק החידושים על מס' ב"ק כסדר המס'. ובחרתי לי בחירי רצתה נפשי בו בן אחי חביבי נחמד ונעים הב' החריף ובקי כ' דוד שיחיה ב"א יחידי הרהמ"ו מו"ה ישכר בעריש נ"י ועברנו בעיון מעט שנית משער לשער בהחידושים מתחלת המס' עד סופה. גרעתי והוספתי כפי צורך הענין. וב"א הנ"ל היה לי לעזר ולהועיל הרבה בזה, ולפעמים זכרונו בא פנימה מה שהעיר מדי עיוננו בזה. ועסקנו בזה ערך שנה אחת וחצי [מלבד השיעורין תמידין כסדרן] עד אשר עברנו החידושים עד סוף המסכתא. והנה שמתי אותותם אותות בכל פרק ופרק. ואם הוא ענין גדול מסתעף לכמה ענינים ציינתי בו אותיות קטנים ואם לפעמים מובא ענין זה באיזה מקומות בהחידושים ציינתי האות והאו"ק לעיין שם ולצרף כדי להקל על המעיין שלא יצטרך לחפש הרבה וכתבתי הכל בלשון קל ומעט באריכות הכל כדי להקל על המעיין, כי מי זה אשר ירצה לעמול ולהעמיק העיון בדברי. והלואי שיעיינו בדברי עכ"פ בדרך העברה וג"כ יחשב אצלי לזכות גדול

ידעתי גם ידעתי כי ישטמוני בעלי חצים וישימוני להם למטרה לאמר מי הוא זה חדל אישים אשר לא בא שמו בין אנשים ולקח לו לעצמו שם חובר חבר, אף אני אשיב להם מענה רך אהובי לא חברתי החיבור הנוכחי עבורכם ורק כתבתי לעצמי להיות לי לזכרון ואח"כ עלה בדעתי להדפיס מהחידושים שחנני ה' בעד ידידיי ורעי אשר יעטו עצמם במעטה ענוה ולא יסתכלו בקנקן אלא במה שיש בו. אקוה כי ימצאו בו דברי חפץ. ובחורי חמד יוכלו לבנות בהדברים מגדל בנוי לתלפיות ולסלסל ולפלפל ולהגדיל תורה ולהאדירה. ואבקש מאת המעיין הנכבד פן ימצא בדברי את אשר כתוב בספרי גדולי המחברים. לדוני לכף זכות כי לא במרד ובמעל ח"ו עשיתי זאת להתלבש בטלית שאינה שלי. ויוכל להיות כי ראיתי כתוב כעין דברי ושכחתי. וגם חסרים לי עתה הספרים שהיו לי מקודם שיהיה ביכלתי לעיין בהם. לא הטרחתי גאוני הדור שיחיו ליטול מהם הסכמות כי חיבורי זה הנוכחי אינו מיוסד להלכה ורק לפלפולא. ואם המצא ימצא בו דבר שנוגע להלכה ג"כ. הלא כל מורה ודאין שיעיין בספרי אם ימצאו דברי חן בעיניו הלא בודאי ישקול היטב בפלס, שכלו הזך אם נכונים הם ואם לא יהיו נכונים בעיניו ממילא לא יקרבם. וקראתי שם הספר אמרי הצבי ויה"ר שיהי' אמרי לרצון לפני אדון כל. והנה רצוני היה להדפיס על כל המס' כאחד, אולם כבד עלי הדבר הזה ואין ביכלתי כעת מפני רוב ההוצאה, והוכרחתי להפסיק בין הפרקים ודפסתי מועט דפסתי מתחלת המס' עד פרק מרובה. ויעזרני ה' במהרה להוציא מחשבתי מכח אל הפועל. שואלין ודורשין בשלום אכסניא ה"ה יקיריי וחביביי מכבדי התורה אנשי המקומות, אשר הייתי להם לרב ומורה, ה"ה ק"ק עיר חדש בנו' פלאצק וק"ק סאמפאלני וכן אנשי עדתי בפ"ק דאברי אשר אני כעת בתוכם לרב ומורה, יתברכו כולם ממקור הברכות ותורה וגדולה אצלם יחדו יצמדו. עודני עומד בתפלה לברך את ביתי ויו"ח שיחיו לתו"ע ויר"ש לאויוש"ט ואת כל משפחתנו שיחיו בתוך כל קהל אחב"י. ויהי נועם ה"א עלינו בכל מעשינו לתורה ולתעודה כרצון הבוי"ש. וכפי פרישן בצלו לאבינו שבשמים. חוס ורחם על עם קדשך מן השמים והאר פניך אלינו הושע את עמך את שארית ישראל המצפים ומחכים לרחמיך המרובים. והתורה תשוב לאכסניא שלה ולחשיבותה כימי קדם ונזכה במהרה לראות כבוד התורה לפ"ק. כו"ח היום יום א' ל"ג בעומר תרח"ם לפ"ק

צבי מאיר בלאאמ"ר הרה"ג כו' כקש"ת מו"ה יוסף ג"י אבדפ"ק דאברי

אפריון נמטיה לבן אחי חביבי הב' החריף ובקי ומשכיל על דבר טוב כ' דוד נ"י אשר ראה גודל טרדותי ועשה הוא בעצמו המפתחות על סדר האותיות לבאר תורף הפלפולים הנאמרים בהם כדי להקל על המעיין למצא דברי חפץ: