אמרי הצבי א רמח

גוף הכלי ה"ה נמי העציץ הרי הוא כמו בית יד להקרקע ונחשב הכל כאחד ולגבי עציץ שייכא משיכה ועתה עושה בו משיכה ומהני המשיכה להעציץ מהני המשיכה גם להזרעים ודוק היטב בזה

(ב) והנה לכאורה יש להביא ראיה עוד דשייכא קנין משיכה בקרקע מהא דאיתא במס' קדושין (דף כ"ב ע"ב) מתני' עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה כו' ובגמ' אמר שמואל עבד כנעני נקנה במשיכה כיצד תקפו ובא אצלו קנאו כו' והנה לכאורה י"ל דאם נימא דעבדא כמקרקע היכא מהני קנין משיכה בעבד כנעני וא"ל דשמואל ס"ל דעבדי כמטלטלי ומש"ה מהני בי' קנין משיכה דא"כ מאי פריך שם הש"ס מהברייתא לשמואל נימא דברייתא ס"ל דעבדא כמקרקע דמי דהא איכא פלוגתא דתנאי בזה וא"כ לתנא דברייתא דס"ל עבדא כמקרקע לא מהני כלל קנין משיכה אפילו היכא דשייך בי' קנין משיכה דומיא דעציץ אבל שמואל ס"ל עבדא כמטלטלי דמי ומש"ה מהני בי' קנין משיכה. אלא ע"כ דאפילו אי ס"ל עבדא כמקרקע ג"כ מהני בי' קנין משיכה דהא באמת גם בקרקע אם הי' שייך בי' קנין משיכה הי' מהני מדאורייתא ורק דלא שייך בי' קנין משיכה ובעציץ נקוב דשייך בי' קנין משיכה שפיר מהני מדאורייתא ורק הואיל דבכל קרקע דעלמא לא שייך קנין משיכה ומש"ה גם בעציץ נקוב אמרינן דלא מהני בי' קנין משיכה וכמו שביארתי לעיל אבל בעבד כנעני דשייך בי' לעולם קנין משיכה שפיר מהני בי' קנין משיכה וא"כ שמעינן מינה דבקרקע מהני ג"כ קנין משיכה היכא דשייכא בי' קנין משיכה

שוב ראיתי בספר פ"י על מס' קדושין שם שהאריך בענין זה בהא דמהני משיכה בעבד כנעני אם נימא דעבדא כמקרקע דמי ועיי"ש מ"ש בזה ותורף דבריו הוא דבאמת נם לר"י דסובר מעות קונות מ"מ היכא דליכא מעות מהני משיכה כמו במציאה ומתנה והפקר ורק היכא דאיכא מעות אמרינן דרק במעות ומשום דכתיב לעמיתך ודרשינן לעמיתך בחדא וכל זה במטלטלין אבל עבדים דלא דרשינן זה מלעמיתך ואדרבה ממעטינן עבדים מדין אונאה מההוא קרא דוכי תמכרו ממכר לעמיתך וא"כ הדרינן לסברא דמהני קנין משיכה גם בעבדים ועוד דאין דנין אפשר משא"א דבקרקעות לא שייך משיכה עכת"ד. והנה לתי' השני של הפ"י הואיל דאין דנין אפשר משא"א וא"כ אם הי' באפשר משיכה בקרקע ג"כ הי' מהני וגם לתי' הראשון הואיל דאימעטי עבדים מקרא דלעמיתך דלא שייך בהו אונאה והדרינן לסברא דמשיכה מהני בכ"מ וא"כ ה"ה בקרקע דג"כ ליתי' באונאה מקרא דמיד ליד וא"כ לא נכלל בהאי קרא דוכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך ג"כ הי' מהני בי' קנין משיכה אם הי' אפשר בו קנין, משיכה. והנה לסברת הפ"י הנ"ל תיקשי מסוגיא דגיטין (דף כ"ב) מהא דעציץ נקוב וע"כ צרכינן לחלק כמו שכתבתי ודוק

והנה ראיתי בספר המקנה בקדושין שם שתמה ע"ד הפ"י שכ' דמש"ה בקרקע לא הוה קנין משיכה משום דלא שייך בי' הא אי הי' שייך בי' קנין משיכה הי' מהני והקשה מהא דעציץ נקוב וכן תמה בזה בנתה"מ (סי' ר"ב סק"א) והניח בתימא אבל לפי מה שכתבתי בעזה"י א"ש ודוק. וחידוש בעיני שלא הביאו כלל דברי הב"ח הנ"ל

המורם מזה דאם הי' שייך בקרקע קנין משיכה היה מהני מדאורייתא, ורק גבי עציץ נקוב דלא מהני הוא רק מדרבנן וכ"ז הוא דוקא היכא דבעל הזרעים מוכר הזרעים לבעל העציץ הוא דלא מהני בי' קנין משיכה אבל היכא דהעציץ והזרעים של אחד והוא מוכר העציץ עם הזרעים הכל ביחד דהואיל דהעציץ הוא נצרך להזרעים אמרינן מיגו דמהני המשיכה להעציץ גופי' מהני משיכה הזאת גם להזרעים שבתוכו אע"ג דהזרעים הם קרקע ג"כ מהני המשיכה שמושך להעציץ עם הזרעים וכמ"ש הב"ח ז"ל

(ג) ומעתה נבא לנידון דידן היכא דמוכר המפתח עם הבית ומוסר לו המפתח דהא המפתח נצרך להבית כמו העציץ להזרעים ואע"ג דהמוכר הבית לא מכר המפתח ומשום דאינו בכלל בית וכתבו הראשונים הטעם משום דאין צורך כ"כ להמפתח דיכול להשתמש בהבית גם בלא המפתח אבל אם אמר לו הבית וכל מה שבתוכו הרי גם המפתח בכלל אע"ג דאין שאר המטלטלין בכלל וכדאיתא במס' ב"ב (דף ס"ה) ובשמ"ק שם ובש"ע (סי' רי"ד סי"א) עייש"ה וא"כ חזינן דמפתח מיקרי ג"כ שהוא צריך להבית וא"כ הוה כמו עציץ הנצרך לזרעים [והנה בהיותי בזה ראיתי כי י"ל באם מכר לו הזרעים סתם אם העציץ הוא ג"כ בכלל ולכאורה י"ל דאין העציץ גופי' נכלל במכירת הזרעים וכעת לא מצאתי מפורש דין זה]. והנה הכא שמוסר לו המפתח מן הבית והוא עושה משיכה בהמפתח א"כ הרי דומה זה כאילו עשה קנין במקצת הקרקע וכמו שמשיכת העציץ מועיל להזרעים ומשום דהוה כמו בית יד וכמ"ש לעיל בדברי הב"ח ה"ה הכא המפתח נחשב כמו בית יד להבית

ויש להסביר עוד יותר עפ"ד התוס' במס' גיטין (כ"ב) שהבאתי לעיל שכתבו וכן גבי שטר כיון שהחזיק בקרקע נקנה השטר בכ"מ שהוא ושמא התם לא בעינן אגב משום דשטר אפסרא דארעא הוא הרי דכל שצריך לו מיקרי כמו גוף הדבר והנה באמת אט מוסר לו השטר קונה להקרקע משום דילפינן מקרא בקדושין (כ"ז) ולכאורה י"ל היכא דראובן קנה שדה והמוכר כתב לו השטר על השדה ואח"כ מכר ראובן השדה לשמעון ומסר לו אותו השטר עצמו שיש לו על השדה ולכאורה הי' סברא לומר דהואיל דשטר אפסרא דארעא הוא וכגוף הקרקע דמי הי"ל לומר דמהני בכה"ג וזכה הלוקח בהשדה במה שנתן לו המוכר השטר הזה

אולם באמת ז"א דדוקא היכא דהשטר כתוב על שם הלוקח הוא דמיקרי אפסרא דארעא אבל היכא דאינו נכתב על שם הלוקח לא מיקרי כלל אפסרא דארעא והטעם בזה הואיל דלא מועיל כלל שטר זה להלוקח דהמוכר יוכל לטעון שנפל ממנו ומש"ה לא מיקרי אפסרא דארעא

ואל תשיבני דא"כ גבי שטר ראי' נימא ג"כ דמיקרי אפסרא דארעא וכשמשכו לשטר ראי' וישנו ביד הלוקח א"כ ליקני הלוקח השדה בזה ז"א דהא לקמן יתבאר אי"ה דסברא זו דמכח הקנין שעושה בהמפתח הוא קונה גם הבית הוא דוקא היכא דא"צ ליתן עוד מעות כגון שכבר שילם לו המעות או במתנה וכדומה אבל היכא דצריך הקונה ליתן עוד מעות להמקנה בכה"ג אמרינן דלא קנה במסירת מפתח לחודי' ויתבאר אי"ה דבר זה וא"כ א"ש גבי שטר ראי' דהא אם כבר נתן המעות באמת קנה בשטר ראי' ג"כ וכדאיתא בחו"מ (ב"ס קצ"א) והיכא דלא נתן המעות עוד אז ל"ק בשטר ראי' ובכה"ג גם מסירת מפתח ל"ק ודוק

והנה מה שכתבתי דמסירת המפתח הוה כמו עציץ לזרעים מ"מ יש חילוק ביניהם דבעציץ כשהוא מושך להעציץ הרי מושך נ"כ לזרעים אבל במסירת מפתח נהי דעושה קנין בהמפתח מ"מ אינו עושה קנין בגוף הבית ודומה תו למכר לו עשר שדות בעשר מדינות דאיתא בקדושין (דף כ"ז) ולעיל בב"ק (דף י"א) דאמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולם ודוקא בשנתן לו דמי כולן ועיין בתוס' שם מ"ש בזה ועיין בב"ב (דף ס"ז ע"א) מה שפי' הרשב"ם בזה וי"ל בזה

וא"כ לפ"ז לא מהני מסירת המפתח רק היכא דנתן לו דמי הבית אז הוא דמהני מסירת מפתח ודוק. ומעתה לפ"ז נוכל לפרש בזה דברי הרשב"ם דסובר דנעל היינו דוקא קבע מנעול בדלת אבל סגר הדלת בנכסי הגר אין חזקה דהוה כמבריח ארי ואע"ג דגבי שכירות הבתים אמר בריש פסחים דכשמסר לו מפתחות הוי בחזקת השוכר לבדוק וה"ה לקנותו כו' כוונתו דבשכירת בתיה לא מיחסרא נתינת המעות עתה דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף וכן מבואר בש"ע חו"מ (סי' קצ"ב סי"ג) וז"ל ובשכירות לא בעינן שנתן דמי כולן דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף עכ"ל ומש"ה מהני מסירת מפתח לקנות עי"ז הבית וכן גבי מוכר משכחת לה בכה"ג היכא דלא מיחסרא נתינת המעות כגון שקנאו בחובו או במתנה אז מהני מסירת הפתח לקנות הבית ע"י מסירת המפתח ודוקא כי איכא דעת אחרת מקנה דהיינו שהמוכר והמשכיר מוסר לו המפתח אבל בנכסי הגר לא שייך כלל מסירת מפתח ודוק

ולפי האמור נוכל ליישב קושית התוס' על הרשב"ם מסוגי' דידן דהכי פריך הש"ס אי בכספא לקני בכספא ואי בחזקה והיינו שלא נתן